בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שמואל הדס, השגריר הראשון בספרד ובוותיקן, 1931-2010

תגובות

אם טור זה היה נפתח במלים "אינטלקטואל מהדרגה הראשונה, דיפלומט מעולה, איש שלום שפעל עד יומו האחרון להשלמה בין עמים ותרבויות", היה כותב השורות הללו נחשד בהגזמה. אבל כך בדיוק נכתב על שמואל הדס, שגרירה הראשון של ישראל בספרד, בעיתון הנפוץ "אל פאיס", שלא מרבה לשבח את ישראל. והכותב הוא לא אחר מאשר שר החוץ הספרדי, מיגל מורטינוס.

שמואל הדס (איידס), שנפטר מסיבוך בכיס המרה, נולד בעיר רסיסטנציה שבארגנטינה, בבית ציוני. בנעוריו עברה המשפחה לבואנוס איירס, שם היה פעיל בתנועת "דרור", וב-1953 הוא עלה לארץ עם חברתו לאה טורצקי, שתהיה לאשתו ואם ילדיו אורנה ואהוד. אחרי שנים מספר בקיבוץ ניר-עם, הוא הצטרף למחלקה המדינית של ההסתדרות ומ-1964 היה איש משרד החוץ, משרת לסירוגין באמריקה הלטינית ובמשרד בארץ, בתפקידים הנוגעים לקשרי תרבות והסברה.

בסוף 1981 יצא הדס למדריד, לכאורה כנציג ישראל בארגון התיירות הבינלאומי, אך למעשה כדי להכשיר את הקרקע לכינון היחסים הדיפלומטיים בספרד, שבה ההתנגדות לרעיון היתה עזה. במקביל, ניהל השר לשעבר מיכה חריש, אז ראש המחלקה לקשרי חוץ של מפלגת העבודה, את המגעים מטעם ראש הממשלה שמעון פרס עם ראש הממשלה פליפה גונזלס. הדס התמנה כשגריר הראשון, וחברו קאמילו חוסה סלה, חתן פרס נובל לספרות, כתב לו בשמחה למחרת כינון היחסים (20.2.86): "אם לכם היהודים שמץ של חסד כלפינו אני הייתי מתחנן בפניכם לא להזכיר לנו מעידה זו (גירוש ספרד) יתר על המידה".

פריצת הדרך הבאה אירעה בוותיקן. אבי פזנר, השגריר ברומא ורבים וטובים אחרים, פילסו את הדרך, וב-29.9.94 הגיש הדס את כתב האמנתו ליוחנן פאולוס השני. בועז מודעי, השגריר המיועד לאירלנד, שהיה סגנו בשגרירות, מספר איך קשר הדס קשרים אישיים אמיצים עם בכירי הוותיקן ואיך יזם אירועים סמליים כמו נטיעת עץ זית שהובא מהרי ירושלים בגן הוותיקן.

הדס פרש ב-1997, אך מעולם לא היה עסוק יותר. מעבר לכתיבה בעיתונים ספרדיים הוא היה חבר בהנהלת קרן שלוש תרבויות הים התיכון בסביליה; חבר האקדמיה הים תיכונית בנפולי; יועץ לשיתוף בין-תרבותי במרכז פרס לשלום ויו"ר המועצה היהודית ליחסים בין-דתיים בישראל. שלמה בינו, ראש ועד גימלאי משרד החוץ, מדבר על תרומתו לוועד של "האיש הצנוע, המתרחק מריב". עיר הולדתו רסיסטנציה העניקה לו בעבר את תואר יקיר העיר. עתה, משנודע דבר מותו הפתאומי, הוכרז בעיר על שני ימי אבל, והדגלים הורדו לחצי התורן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו