אורי דרומי
אורי דרומי

כשהילד הווינאי אברהם מלמט לא התנהג כראוי, נהגה אמו לאיים עליו כי תיקח אותו לטיפול אצל השכן (פרויד). כשהתגברה האנטישמיות בעיר עלתה המשפחה ב-1935 לארץ, ואחרי שהייה קצרה בחיפה, עברה לתל אביב. חבריו לספסל הלימודים בגימנסיה "בלפור" היו עוזי אורנן, מראשי "הכנענים", עמיחי פגלין, שיהיה קצין המבצעים של אצ"ל, ואליהו בן-צורי, שנכשל בניסיונו לגייס את מלמט ללח"י, אך הצליח להתנקש בלורד מוין, ושילם על כך בחייו.

בשנה הראשונה באוניברסיטה העברית (1941) למד מלמט מקרא, בלשנות ופסיכולוגיה, עד שיום אחד אמר לו פרופ' בנימין מזר בספרייה: "עזוב את השטויות של הפסיכולוגיה ובוא אלי ללמוד היסטוריה של עם ישראל - תקופת המקרא". כך החלה קריירה מפוארת של שישה עשורים. עבודת הדוקטורט שלו, "הארמים בארם-נהריים", התעכבה עד 1950, בשל מלחמת הקוממיות, בה השתייך לחי"ש והקים את מדור ההיסטוריה והגיאוגרפיה הצבאית בצה"ל. במכון ללימודי המזרח הקדום באוניברסיטת שיקגו, לשם נסע עם נעמה לבית שניידרמן, שהיתה לאשתו ואם בתו טליה, הוא יצק מים על ידיו של בנו לנדסברגר, גדול האשורולוגים בעולם, שניסה לשכנעו לא לחזור לירושלים "השוביניסטית".

בחוזרו לבניין טרה סנטה בירושלים, ואחר כך לקמפוס בגבעת רם, הוא היה למרצה סוחף, כדברי תלמידו פרופ' שמואל אחיטוב, אשר יחד עם פרופ' ברוך לוין ערך עבורו את "ספר אברהם מלמט" בסדרה "ארץ ישראל". הוא ערך את "ידיעות החברה לחקירות א"י ועתיקותיה", וכאשר פרופ' מרדכי גיחון שיכנעו להצטרף לעמותה הישראלית להיסטוריה צבאית, הוא תרם לכתב העת "ספרא וסייפא".

שמונה ספרים וכ-300 מאמרים יצאו מתחת ידיו, החשובים שבהם הם "עם ישראל בימי קדם" ו"מארי וישראל", שבו - על סמך בחינה השוואתית של תעודות מארי - מצא אישוש לא מבוטל לתיאור המקראי על עם ישראל. מכל הכיבודים שקיבל, התרגש במיוחד כשהאקדמיה למדעים בווינה הזמינה אותו להצטרף לשורותיה, וב-2002 הוא קיבל שם דוקטור כבוד. "וינה האקדמית אימצה לחיקה נער שעזב 65 שנים קודם לכן את העיר", כתב בספרו האוטוביוגרפי "מווינה לירושלים ועד מארי".

כאן, לעומת זאת, לא רווה נחת. "מקצוע ההיסטוריה האציל אינו פופולרי עוד... בשנות ה-50 היו בכיתתי 500-600 תלמידים. כיום נוהרים הסטודנטים להיי-טק, למינהל עסקים ולעריכת דין". לדברי תלמידו, פרופ' גרשון גליל מהחוג למקרא באוניברסיטת חיפה, גם הגיב בזעף על השיח העכשווי, שבו "המינימליסטים" הטיחו ב"מקסימליסטים" שכמותו דברים נגד הערך ההיסטורי של המקרא. לכן שמח כששמע, שתלמידו גליל פיענח החודש כתובת עברית קדומה, המעידה כי ממלכת ישראל היתה קיימת כבר במאה העשירית לפני הספירה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ