טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פתאום נפל העיפרון וזהו סוף הזיכרון

דעיכת הכתיבה ביד בעידן הטכנולוגי מדאיגה משוררים ואנשי חינוך כאחד. מול המזהירים מפני ניוון התרבות מתייצבים חוקרים המצדדים במקלדת כאמצעי להקניית שפה. ומה אומרים במשרד החינוך?

תגובות

מתי בפעם האחרונה כתבתם פסקאות ועמודים שלמים בכתב ידכם? ובעת הכתיבה, האם היד הכותבת התעייפה יותר מבעבר? רובנו משתמשים פחות ופחות בכתב היד שלנו, וחשיבותו נסוגה לנוכח האפשרות להקליד את האותיות בשתי ידיים במקום לשרטטן ביד אחת. ייתכן שכתב היד נעלם והולך; אפשר שבעוד מאה שנה תשכח היד האנושית כיצד לכתוב, והכתיב יהיה לנחלתם הבלעדית של מומחים. היתר, גם אם כתיבתם המוקלדת תהיה מופתית ונטולת שגיאות, ילקו באנאלפביתיות של כתיבה ידנית. האם בדעיכת הכתיב טמונה סכנה ממשית לתרבות האנושית?

תלמידים בבית הספר נדרשים כיום להגיש עבודות וחיבורים מוקלדים במחשב. גם תכתובות קצרות וארוכות, אישיות וביורוקרטיות, מתבצעות לרוב באמצעות המקלדת, וכמוהן ספרי עיון ופרוזה. מסכי מגע מסוימים אמנם מאפשרים, למי שרוצה בכך, ליטול את העט האלקטרוני ולשרבט בכתב ידו על גבי המסך, אך ייתכן שגם הטכנולוגיה הזו נעלמת: במכשיר החדש שהציגה שלשום חברת "אפל", האייפד, אין כל תוכנה לכתיבה ידנית, ואפילו מקלדת של ממש אין בו.

איילת מוהר, קליגרפית בעלת טור באתר "mako" ובת למשפחה של סופרי סת"ם, נאבקת לשמר את כתב היד שלה, גם אם כלי הכתיבה העיקרי שלה הוא המקלדת. "יש לי רצון לכתוב ביד ואהבה להחזקת העט ביד, לראות את המילים זורמות אל הדף ומתחברות", אומרת מוהר. "הכתיבה ביד היא חלק מהביטוי האישי שלי. כל שינוי במצב רוח, כל דבר שאני עוברת מתבטא בה". ההקלדה, מעידה מוהר, פוגעת בכתב היד שלה. אם חולפים שבועות שבהם מיעטה בכתיבה ידנית, היא צריכה להתאמן, "לשרטט אותיות ולהגמיש את היד", לדבריה.

דורי מנור, משורר, מתרגם ועורך, מסתובב עם פנקס ועיפרון בכיס מאז שהוא זוכר את עצמו; אבל הוא מקיים הפרדה ברורה בין כתיבת שירה לכתיבה ותרגום של פרוזה. "אני כותב ומתרגם שירה בעיפרון; כשאני כותב מאמרים או מתרגם פרוזה המחשב עוזר, כמובן. יש בו כל כך הרבה אפשרויות שנגישות לי שכתב יד אינו מאפשר".

לכתיבת שירה משתמש מנור בעיפרון - בעיקר בגלל האפשרות למחוק ולשמר את סימני המחיקה. "חלק גדול מעבודת הכתיבה בשירה היא מחיקה", הוא אומר, "המחיקה במחשב היא מוחלטת, בעוד בכתב יד היא הרבה יותר נוכחת - בעיקר כשעובדים עם עיפרון ומחק. לסימני המחיקה יש תפקיד חשוב. שיר שאני כותב יישאר בגדר כתב יד עד לרגע שבו החלטתי, ביני לבין עצמי, להכריז עליו כשיר. הרגע שבו אני מקליד ועושה ?save' הוא הרגע שבו אמרתי לעצמי שזהו, זה שיר, הרגע שבו עשיתי קנוניזציה עצמית".

הן מנור והן מוהר רואים בכתב היד רכיב הכרחי ביצירה שלהם, כלי ביטוי שאין לו תחליף בהקלדה. אילנה מודלינגר, ד"ר לפסיכולוגיה המתמחה בליקויי למידה, פוטרת את כל זה בביטול. "אין לי שום יחס סנטימנטלי לכתיבה, והייתי ברצון מוותרת עליה", היא מצהירה מיד. מודלינגר, שראתה במהלך עבודתה מאות ילדים נאבקים בלמידת כתב יד וחשים הקלה מול המקלדת, סבורה ש"אם יש לך יחס נוסטלגי לכתיבה, כנראה זה משום שמעולם לא סבלת מדיסגרפיה. היתה לנו תקווה שנכזבה שהצורך לכתוב בכתב יד ייעלם, אבל כנראה זה לא יקרה", היא אומרת באכזבה.

ההקלדה לא מעלימה את כל בעיותיהם של ילדים שנאבקים בדיסגרפיה. "לא הכל אפשר לפתור, אבל ההקלדה מצמצמת את הקושי", מודלינגר מסבירה. העדפה לכתב היד, לדעתה, נובעת מ"אידיאליזציה של תנועת היד, מכל מיני התבטאויות של אנשים שאוחזים בכתיבה ידנית ומסבירים את האברקדברה של כתב היד בכל מיני תחושות רומנטיות ובפראפסיכולוגיה".

מודלינגר סבורה שגם ילדים שאינם סובלים מדיסלקציה ייצאו נשכרים ממעבר להקלדה. "ההקלדה מהירה יותר, והיא מקנה ארגון מרחבי", לדבריה. "גם העין מקבלת את המלה כפי שהילד מכיר אותה מן הדפוס. אם הוא קרא לפני כן ויש לו זיכרון חזותי טוב, הוא יקבל את הייצוג הנכון מההקלדה ולא מכתיבה ידנית".

המחשב כמזור לדיסלקטים

מודלינגר ועמיתיה לא לבד. "עבור רבים, מותו של כתב היד משול למות האינדיבידואליזם והכניסה למעין עתיד רובוטי", כתבה לאחרונה פרופסור אן טוברק מאוברלין קולג' בכתב העת "מילר-מקיון" למחקר אקדמי. "אבל כשאנחנו מוטרדים מהאפשרות שנאבד את העצמיות שלנו, אנחנו ודאי שוכחים את שנות הלימוד הראשונות שלנו, שכללו הוראה נוקשה ומכנית של כתב יד". טוברק קובלת על הזיהוי המוטעה בעיניה של כתב יד עם אינטליגנציה, שעדיין מנחה את יחסם של מורים לתלמידים בארה"ב. בדומה לאלה גורס סטיב גרהאם, מומחה לכתיבה מאוניברסיטת ונדרבילט, כי השליטה בכתב היד היא אחת מאבני היסוד של הלמידה.

"אנחנו, ככל הנראה, לא נפסיק לחתום על צ'קים ולשרבט פתקים", כותבת טוברק, "אבל נאבד זיכרון נוירולוגי שקשור בכתיבה ידנית". היא לא מוטרדת מכך: "יהיו פונקציות במוח שלנו שיסתיידו, אבל אחרות ייווצרו במקומן".

מנגד, חוקרים טוענים שכתב היד דווקא מיטיב עם ילדים ואף מאפשר להם לכתוב מהר יותר. וירג'יניה ברנינגר, פרופסור לפסיכולוגיה חינוכית מאוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, מצאה במחקר שילדים בכיתות ב', ד' ו-ה' כותבים מהר יותר כאשר הם משתמשים בכלי כתיבה ידני, ומהירות הכתיבה שלהם מואטת כשעליהם להקליד. הילדים שהשתתפו במחקר כתבו מאמרים ארוכים וטובים יותר כשהשתמשו בעט. ברנינגר אמרה, עם זאת, שעוד דרוש מחקר רב כדי להבין את ההשפעות השונות של כתיבה ביד לעומת הקלדה על אופן החשיבה והכתיבה שלנו.

עמדתו של משרד החינוך בישראל בנושא היא חד-משמעית, ויש בה כדי להשכיח את דאגתם של החרדים לכתב היד. אילנית זוילי מדוברות משרד החינוך מוסרת כי "רכיב הכתיב, שחוברים בו גם ידע פונולוגי וגם ידע מורפולוגי, תומך בתהליכי רכישת הצופן האלפא-ביתי, שהינו מרכיב משמעותי בתהליכי שליטה בדיוק ובשטף של הקריאה. הכתיב אינו רק רכיב בתהליכי כתיבה העומד בפני עצמו". מלבד זאת, מוסיפה זוילי, "לא ניתן להגיד באופן גורף שבמערכת החינוך בישראל תהליך המחשוב הינו אחיד, ואין עדיין מצב שבו לכל ילד בכל שעות הלמידה בבית הספר יש מקלדת זמינה לכתיבה". עוד היא מציינת כי "יחד עם זאת, באגף לחינוך יסודי שבמשרד פותחו כמה מודלים של כתיבה בסביבה מתוקשבת, אשר עוזרים מאוד בתהליכי הבקרה הנדרשים בתהליכי כתיבה".



"פונקציות במוח שלנו שקשורות בכתיבה יסתיידו, אבל אחרות ייווצרו במקומן", כתבה פרופ' אן טוברק



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות