בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

24.2.1980 הלירה מוחלפת בשקל

היום לפני 30 שנה:

תגובות

"הניסיון לחזק את הלירה השוקעת על ידי המרת שמה אופייני למשטר הנוכחי, שכרת ברית עם המלה, משליך יהבו על גימיקים עקרים והתנחלויות-דמה, ואינו מבחין בין מדיניות לבין מה שקוראים הסברה", כתב עמוס אילון ב-25 בפברואר 1980, יום אחרי שהלירה הומרה לשקל - או, לפי אילון, שכתב תחת הכותרת "ד"ר שקל ומיסטר הייד" - רק שינתה את שמה לשקל.

לא סוד היה זה שהמרתה של יחידת עשר לירות לשקל אחד היא בעיקר "צעד פסיכולוגי חיובי" או, בלשון שוללי המהלך, "צעד טכני בלבד", כפי שאמרו ל"הארץ" כלכלנים בכירים. אלו שסברו כי המהלך הקוסמטי יחלחל לעומק טענו כי יש תועלת בכך "שיפסיקו לדבר במיליונים ויתחילו לדבר באלפים", כפי שאמר נשיא התאחדות התעשיינים מרק מושביץ. דב לאוטמן, סגן נשיא התאחדות התעשיינים, הדגיש כי אף שאין משמעות כלכלית להחלפת הלירה, "אין לזלזל במשמעות הפסיכולוגית". בכל זאת הצטער על "שלא ניצלו את ההזדמנות כדי לנקוט בצעדים כלכליים ממשיים" - "פתרון בעית שחיקת ההון, המיסוי האינפלציוני וההון השחור", כפי שמנה אותם נשיא מרכז הקבלנים אברהם שפרלינג.

מזכ"ל ההסתדרות ירוחם משל היה בוטה יותר. "שינוי שם המטבע הישראלי איננו צעד כלכלי נמרץ של הממשלה להבראת המשק".

כולם הסכימו שמדובר בצעד פסיכולוגי, ועל כן נשאל הפסיכולוג ד"ר דוד רודי אם הפסיכולוגיה יעילה. "'הצעד הפסיכולוגי' שבו נקט שר האוצר רק יגרום להפחדת הציבור", אמר הד"ר ל"הארץ". "אנשים יצפו עתה לצעדו הבא של שר האוצר ולא יאמינו שבכך יסתיים הכל", הוסיף. החרדה אולי לא תוסיף לבריאות הנפשית של בני העם, אבל משום שהאפקט הפסיכולוגי הרצוי בעיני הכלכלנים הוא חיזוק מגמת הריסון בשוק - ייתכן שאבחנתו של ד"ר רודי דווקא החמיאה לאוצר. אילון גרס כי "בפסיכולוגיה, כבשאר התחומים, האנשים האלה הם חובבנים גמורים".

פרופ' יוסף גרוס מהפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב הציב את בעיית האפקט הפסיכולוגי במקום מוקדם יותר בציר הזמן, וטען כי ייתכן שטמונה בעיה בסודיות שאפפה את החלפת הלירה - משום ש"גרמה לדרמאטיזציה בלתי מוצדקת של הנושא". נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' חיים בן שחר, סירב בכלל להכיר באפשרות שיש להחלטה אפקט פסיכולוגי שיכול להשפיע על הכלכלה באופן רצוי. "החלטת הממשלה להחליף את הלירה בשקל אינה יותר מאשר הסחת דעת", פסק, "כולם יעסקו בעניינים טפלים במקום בעיקר".

עמוס אילון התעניין פחות בעצם שינוי השם, ויותר בשם הנבחר עצמו. "יש משהו טראגי-קומי בניסיון הזה, המבוים באווירה של ריטואל שבטי ובנקיטת חפץ", התבונן עמוס אילון בפן האנתרופולוגי של המרת הלירה בשקל. "הוא אמור להחזירנו ל'מקורות' קדומים - ולכל הפחות ל-18 באוגוסט 1948, כאשר הונפקה הלירה העברית הראשונה ואליעזר קפלן המנוח, שר האוצר דאז, אמר עליה כי תהיה ?חזקה מהלירה הפלשתינית וייתכן אפילו חזקה מהלירה שטרלינג'. מצבנו הכלכלי חמור לפחות כמו זה של טורקיה, ולולא היה זה עצוב כל כך, ודאי היינו פורצים בצחוק", כתב. "שבטים פרימיטיוויים שינו שמות כחלק מריטואל מיסטי; להוציא מהפכנים כבן גוריון או לנין - את שמותיהם משנים בדרך כלל רק הרפתקנים, רוכלים - כדי להשיג אשראי - שחקני תיאטרון, חברי מסדרים דתיים וזונות".

בעיני אילון, אי אפשר היה להתבונן בהנהגת השקל - שזכה אצלו לכינוי "לירה עם כיפה" - במנותק ממפעל הכיבוש הישראלי. "הרעיון לעשות זאת עכשיו הוא, כמדומה, של מר מנחם בגין, שהרבה לדבר על הצורך ב'שקל' כבר עם עלייתו לשלטון ב-1977 - ובאותו פאתוס שבו התעקש על המלים ?יהודה ושומרון', והאמין כי בזה תרם לפתרון בעיית השטחים הכבושים, מנע הגדרה עצמית מתושביהם וטישטש את עובדת שלטונו של עם אחד באחר, שלטון המשחית את החברה הזו מוסרית, פוליטית וכלכלית", כתב. "בד בבד עם הנהגת השקל מיישבת הממשלה את חברון. היא פועלת להנצחת הכיבוש, ובכך עושה למניעת השלום עם ירדן וסוריה. לא הריטואל המאגי של שינוי שמות דרוש לנו כרגע, אלא - למען השם! - מדיניות מציאותית, הן בתחום הפוליטי, הן בתחום הכלכלי. מדיניות כזאת - אין לנו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו