מותו של "איש הכנרת", שחזה את דלדול הדגה

מנדל נון, מחשובי חוקרי הכנרת, מת בגיל 92

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אלי אשכנזי

יום אחד מנדל נון שכח את הכובע שלו על חוף הכנרת. כשחזר לאסוף אותו מצא ליד הכובע אבן עם חור. אותה אבן היתה בעבר הרחוק משקולת על רשת דייג. מאז אותו ממצא החל נון לסרוק את חופי הכנרת ללא לאות עד שבמשרד הגזברות של חברת השיט של קיבוצו עין גב, נערמו ערימות אבנים, קטנות כגדולות, ששימשו עוגנים, אבני קשירה ומשקלות של דייגים לפני כאלפיים שנה.

נון, בן 92, הלך שלשום לעולמו והובא אתמול לקבורה בבית העלמין של קיבוצו. מדובר באחד מחוקרי הכנרת הבולטים, שחיבר שני ספרים על האגם ועשרות מאמרים שהפכו מקור לאנשי מדע. נון עצמו מעולם לא סיים לימודים אקדמיים.

לדברי יואל בן-יוסף, חבר עין גב ויד ימינו של נון, "הוא למד בעצמו, מעצמו. איש מלא עניין וסקרנות אין סופית. אוטודידקט בצורה יוצאת דופן. בעקבות הספר שכתב "הדייג העברי הקדום", כינו אותו דוקטור. הוא היה לבר-סמכא בכל הקשור לכנרת".

נון נולד כמנדל נוישטאט ב-1918 בדבינסק, לטביה. עלה לישראל ב-1940 והספיק ללמוד שנה אחת באוניברסיטה העברית, שם למד אצל הארכיאולוג בנימין מזר. לאחר מכן הצפין לימת החולה והחל לעבוד כדייג, מקצוע בו התאהב והמשיך לעבוד בו שנים ארוכות. אחרי שנה, בעקבות הרעלת קיבה בה לקו דייגי עין גב, בא לעזרת הקיבוץ ונשאר בו כחבר עד יום מותו.

"לצד לילות ארוכים של עבודה בכנרת, היו לילות של ירח מלא שבהם לא יצאו לדוג, את אותם ימים פנויים הוא החל לנצל לחקר האגם", מספר בן-יוסף. מאמריו החלו להתפרסם ב"עלון הדייגים", ולאחר מכן התבקש לכתוב להוצאת "מערכות" על צפון מזרח הכנרת לקובץ "מדן ועד אילת".

בשלב מסוים עיברת את שמו לנון, דג בארמית, כביטוי לאהבתו את הדייג והכנרת. "איש הכנרת", מכנה אותו הפרופסור משה גופן, בעבר מנהל המעבדה לחקר הכנרת. לדבריו "מנדל נון לא היה איש אקדמיה, אבל היה לו ידע בלתי רגיל, מתוך ניסיון אישי, בעיקר בהיבטים הארכיאולוגיים של הכנרת. הוא הכיר תופעות טבע בכנרת כמו זרמים, רוחות, התנהגות הדגים והטבע של חופי הכנרת - ממראה עין וניסיון אישי. הוא היה נעים הליכות וצנוע. לא שמר את המידע לעצמו וחלק אותו עם כל מי שביקש".

במשך כל השנים חקר הכנרת היה עיסוק צדדי לצד עבודתו בדיג או בגזברות. "כשהיה נוסע למשרדי חברת השיט של עין גב בטבריה, הוא היה עוצר בדרך, סורק את חופי האגם ומוצא שלל ממצאים", מספר בן-יוסף.

בין הממצאים שאיתר - 14 נמלים עתיקים ואלפי שרידים עתיקים: עוגנים, משקולות, כלים ומתקני דייג. מחקר של נון העלה כי מפלס הכנרת בתקופות הקדומות היה כ-210.50- מטרים מתחת לגובה פני הים (גבוה בכ-2.5 מטרים מאשר היום) ותנודות המפלס היו אז קטנות מאד. למסקנות הגיע הודות לממצאים בבית מרחץ שנמצא בכפר נחום. נון קבע כי הכנרת לא היתה גבוהה מפתח הניקוז של בית המרחץ. כמו כן, במאמר מלפני כ-30 שנה התריע נון מפני הידלדלות הדגה, מה שאכן קורה בפועל כיום.

נון מוכר גם כמי שגילה את המנזר בכורסי ומנע מטרקטורים של מע"צ לעלות עליו בעת שסללו כביש לגולן שזה עתה נכבש. לאתר זה מיוחס "נס החזירים" שביצע ישו והוא הפך אתר חשוב לצליינים נוצריים.

במסגרת פועלו, הקיבוץ אפשר לנון להתפנות מעבודתו ולהקדיש מזמנו לחיבור שני ספרים: "הכנרת - מונוגרפיה של ימה" ו"הדייג העברי הקדום". בן-יוסף מתאר אותו כאיש רציני, לא רגשן ומאופק אך ציין יחד עם זאת גם את "חוש ההומור אותו הביע בכתיבת פיליטונים לחגי הקיבוץ. אנשים היו נשכבים על הרצפה. הוא לא היה צוחק, אבל הצחיק".

ב-1993 הוקם בקיבוץ "בית העוגן", מעין מיני-מוזיאון שקיבץ שרידים שאסף נון לאורך השנים לתצוגה ייחודית של ממצאים מהכנרת הקשורים לדיג בתקופות הקדומות ועד ימינו, בהם עוגני אבן וברזל, אבני קשירה ושפיפונים (אבני פולחן בצורת עוגן).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ