יובל אזולאי
יובל אזולאי

נתחיל בשאלת היגיון פשוטה: התכנסות חברים מאזור הדרום (מ) (4,5). אם כבר ויתרתם על המשך הכתבה והתחלתם לחפש את התשובה - אתם מכורים, או לפחות בדרך לשם. התשובה בהמשך, במאוזן.

אצל רובם זה התחיל בקטן, עם עיתוני סוף השבוע, בצהריים השקטים של שישי ובבקרים הדוממים של שבת. מחודדי מחשבה ועפרונות הם רכנו על התשבצים, נפשם לא הותירה להם מרגוע בטרם שיבצו את האחרונה שבאותיות התשבץ. והדרך אל התשבץ המלא, יעיד כל תשבצאי מנוסה, מלווה בתסכולים ובמשברים (והס מלהזכיר את "גוגל", שהוא לעולם לא נמצא בתפריט הפתרונות האפשריים).

אז מה עושה תשבצאי במשבר? הוא לוקח את הקושיה לעבודה, לאוטובוס, לתור אצל הרופא ואם כל אלה לא עוזרים, הוא יכניס אותה בלי משא ומתן או משחקים מקדימים אל מיטתו, עד צאת עשן לבן.

שלשום בערב התכנסו מאות פותרי תשבצים וחידות היגיון מכל הארץ באודיטוריום של היכל התרבות על שם מאיר ניצן בראשון לציון. זאת השנה הרביעית ברציפות שהעירייה מארחת את כנס ה"היגיונריה". לפותרי התשבצים וחסידי משחקי המלים, הכנס אטרקטיבי כמו הפסטיגל לילדים או מטר של מטאורים לחובבי אסטרונומיה. המשתתפים התחככו זה בזה והחליפו מספרי טלפון (כדי שיוכלו להיוועץ בשעות קשות עת תאי המוח יוצאים לחופשה), אך בעיקר באו לוודא שהם לא לבד בעסק.

אהרון ניצן למשל, בן 50 מראשון לציון, נשוי ואב לשניים ועובד בניהול מידע הנדסי בחברה גדולה. הוא מעיד על עצמו שהוא פותר תשבצים וחידות היגיון מגיל 10, ומאז לא היה יום בו לא קדח אחר תשובה שתמלא לו עוד לפחות שלוש משבצות בתשבץ. "פתרון תשבץ מסתכם לפעמים בשעתיים מאד מרוכזות אך לפעמים יש מצבים שאני נסחב אתו שבוע שלם. אני לא עוזב אותו והוא לא עוזב אותי עד שהוא מתמלא", סיפר.

במקרה של ניצן, הדרך אל התשבץ המלא עוברת, לדבריו, ב"קונסיליום" שבמקום העבודה שלו - שני עמיתים שאותם הוא מגדיר "משוגעים לדבר, בדיוק כמוני".

ניצן תיאר את המשבר שפקד אותו עת נדרש להגדיר את שמו של עוף ימי, בן חמש אותיות. הוא גייס את כל המטען האדיר של הידע הכללי שלו אך לא מצא מוצא לצרה: "הסתובבתי עם זה ימים ארוכים, הלכתי עם השאלה ל'קונסיליום', שאלתי תשבצאים אחרים ובסוף מצאתי כיוון, מלה שהיתה זרה לי, שלא שמעתי מעולם: שלצדף". רק אחרי שבחן כל פתרון אפשרי, ניאות ניצן להפצרות מצד סביבתו הקרובה - לאמת את התשובה בגוגל. "במקרה של שלצדף, ישבנו שלושה אנשים משך ימים ארוכים ולא מצאנו סיכוי למסקנה אחרת. נכנסנו ל'גוגל' רק כדי לאמת את הכיוון. וצדקנו", סיפר בעונג.

"זו אורגזמה רוחנית. כשמצליחים לפתור הגדרה קשה, האושר בלתי רגיל", אמרה לילי דיין מכפר סבא, פותרת תשבצים ותיקה שמעבירה סדנאות בתחום וממארגני ה"היגיונריה" הרביעית: "יש לא מעט אנשים שנרתעים מזה, חושבים שזה בלתי פתיר ואני מלמדת אותם את החוקים, את העקרונות ולאט לאט מכניסה עוד משוגעים לדבר לחבורה המתרחבת. האנשים שבאים לכאן מחפשים את הקשר עם דומיהם ומתפתחות היכרויות מדהימות", סיפרה.

את הרעיון ל"היגיונריה" העלה איש התשבצים, זאב דורון כבר לפני ארבע שנים. הוא סבר שאם בכרמיאל יש פסטיבל מחולות ובעכו פסטיבל לתיאטרון - ראוי שבראשון לציון יהיה אירוע מסורתי לפותרי התשבצים. דיין סיפרה כי בשנה הראשונה האירוע נערך באולם כדורסל ואילו כעת הם גדלו לאודיטוריום של היכל התרבות. "זר לא יבין זאת - יחשוב שאנחנו כת הזויה, אך זה תחביב פשוט, מהנה, סוחף ומעשיר את הידע".

גם מחברי התשבצים וחידות ההיגיון השתתפו בכנס, איש איש עם שנינותיו, מלותיו ואותיותיו. ביניהם גם יורם הרועה, כותב התשבצים של "מוסף הארץ". את המתכנסים סחף איש "קול ישראל", חידונאי שעוסק בשעשועים ופלפולי לשון, יעקב פרוינד. ההרצאה שנשא, דמתה יותר למופע סטנד-אפ לקהל אינטליגנטי במיוחד, כי מי עוד יכול להרשות לעצמו להתפקע מצחוק כשהוא שומע שפריג'ידית היא לא חמה פסיכולוגית, או לחלופין אל-פינית.

המשך הערב היה אמנם מעט מאכזב, כי משתתפיו לא פתרו תשבץ גדול והמוני, אך הם כן שבו לבתיהם עם הרבה מלים למחשבה. עוד לפני כן, במהלך הערב, ראש עיריית ראשון לציון, דב צור, הציג בפניהם את שאלת הכבוד, בה שזר את זכרו של מחבר התשבצים האגדי נדיב אבידן, את תולדות העיר ראשון לציון ואת זכר הברון רוטשילד. בין המושבים של האודיטוריום השתררה דממה: היגיונרים קימטו וכיווצו את מצחם, גירדו פדחתם ולרגעים - ניתן היה לשמוע את גלגלי מוחם מתחככים זה בזה, מחפשים את התשובה. "הנדיב הידוע", אמרה מקץ חצי דקה נילי דיסקין, וזכתה במינוי זוגי לשנה, להצגות שבהיכל התרבות המקומי.

על התשובה מתחילת כתבה זו, לא תקבלו מינוי לשום הופעה וגם לא על עיתון "הארץ": קיבוץ רעים. בין הפותרים נכונה, תוגרל שלווה מוחלטת וטפיחה חזקה על האגו - לכל השבת הקרובה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ