בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תוכנית היכל הזיכרון: קיר לבנים כמספר הנופלים, באורך 250 מטרים

כך ייראה "אוהל יזכור" לחללי מערכות ישראל בהר הרצל

תגובות

חרוט אבן בגובה שלוש קומות, קיר מ-22,684 לבנים המוקדשות לנופלים במערכות ישראל וחללי התייחדות למשפחותיהם - כל אלה ייכללו בהיכל הזיכרון הלאומי שעתיד להיבנות בהר הרצל. על פי תוכניות מבנה ההנצחה, שמתפרסמות כאן לראשונה, יהיה המבנה שקוע כמעט כולו באדמה וחלקו העליון ישמש אזור ציבורי ירוק ופתוח. עלות הקמתו של היכל הזיכרון, שעליה הכריז שר הביטחון אהוד ברק ביום ראשון, מוערכת בעשרה מיליון שקלים.

היכל הזיכרון, הוא "אוהל יזכור" בהר הרצל, ייבנה משמאל לכניסה הראשית למתחם ההר ובצמוד אליה. במרכז חלל ההנצחה יוצב חרוט אבן אלכסוני בגובה של שלוש קומות, שמטרתו להחדיר אור טבעי לחללי הפנים. סביב לחרוט ייבנה קיר באורך של כ-250 מטרים, העשוי מלבני אבן שעליהן ייחקקו שמות הנופלים בעבר ובעתיד. ביום השנה לנפילתו של כל חייל וכן ביום הזיכרון תידלק מנורה קטנה לצד שמו.

התוכניות של מבנה ההנצחה הן פרי עבודתו של משרד האדריכלים התל אביבי קימל-אשכולות, החתום על שורה של פרויקטים ציבוריים כמרכז דוידסון בירושלים ובניין דילר באוניברסיטת בן גוריון שבנגב. תהליך התכנון החל לפני חמש שנים, וכלל בראשיתו שני חלקים: "אוהל יזכור" ומרכז מורשת. בשלב הראשון הוחלט להקים את ההיכל. לפי השר ברק, העבודות יחלו כבר בקיץ הקרוב.

על פי התוכנית, הכניסה לבניין תיעשה דרך מנהרה קצרה, ומשם יהלכו המבקרים לצד קיר הזיכרון באמצעות רמפה מעגלית. בימים אלה נבחנת אפשרות לבנות מאחורי הקיר חללי התייחדות קטנים, לטובת המשפחות השכולות. הרמפה מובילה לחלקו העליון של המבנה, שמיועד לשמש אזור ציבורי ירוק ופתוח, ולפי שעה טרם הוחלט כיצד הוא ייראה.

"אוהל יזכור" יצטרף לשורה של אתרי זיכרון לאומיים שממוקמים על הר הרצל, כגון קברו של חוזה המדינה, מוסד ים ושם, חלקת גדולי האומה ובית העלמין הצבאי. רעיון הקמתו עלה כבר בשנות החמישים, אז הגתה אותו ממשלת בן גוריון, ומאז זכה לשורה של גרסאות שונות. התוכנית הממשית ביותר למימושו עד כה היתה תוכנית להקמת אתר הנצחה מרכזי בהר איתן שליד ירושלים, בתכנון משרד האדריכלים יסקי-סיוון. במסגרת חגיגות היובל למדינה אף הניח שר הביטחון דאז, יצחק מרדכי, אבן פינה לבניין זה, אך הממשלה החליטה לבסוף לבטל את התוכנית. "אוהל יזכור" הנוכחי צנוע בהרבה מהתוכניות המקוריות, שעלותן הוערכה בזמנו ב-100 מיליון דולרים.



תוכנית 'אוהל יזכור' בהר הרצל. חלקו העליון של המבנה ישמש אזור ציבורי ירוק ופתוח



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו