אחרי מות | מעפיל ותותחן

אורי דרומי
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי דרומי

אל"ם שלום (פרדי) עירון (בלום), ממעפילי "טייגר היל", קצין תותחנים ראשי, 1919-2010

ההמפגש הראשון של פרדי בלום עם תותח היה ב-1 בספטמבר 1939, כשאוניית משמר בריטית ירתה על ספינתו "טייגר היל" (שני המעפילים שנהרגו - רוברט שניידר וצבי בינדר - היו כנראה החללים הראשונים שהפילו הבריטים במלחמת העולם השנייה). בהמשך, עמד מן הצד האחר של התותח.

בלום נולד באיצקני שברומניה וגדל בצ'רנוביץ' ובבוקרסט, שם החל את לימודי הארכיטקטורה, כשהתמנה בידי המוסד לעלייה ב' להוביל צעירים יהודים מרומניה לנמל קונסטנצה, להעפלה ב"טייגר היל". המסע המפרך הונצח ב"המפלט האחרון", ספר של פעילת ההעפלה רות קליגר-עליאב, שבקסמה שיכנעה את המלך קרול להסכים להפלגה, ב"טייגר היל" של יורם קניוק ו"הים שמעלינו" של אמנון רובינשטיין. על האונייה הועלו גם מעפילי ה"פרוסולה" שנתקעה מול ביירות. במהומה שפרצה כשעלתה הספינה על שרטון מול הילטון של ימינו, התערב פרדי בציבור הצופים הרב וחמק מהמשטרה הבריטית.

מנישואיו לאסתר גוטמן, חברתו מהשומר הצעיר בבוקרסט, נולדו אילנה, בנימין, דפנה ומיכל. אחרי שהות קצרה בקיבוץ שמיר התנדב לסוללת תותחי החוף, שהוצבה בבת גלים, ובהמשך צורף לגדוד תותחי השדה 200 של הבריגדה היהודית, שם - לפי חבריו יצחק זימן (זיזי) ויעקב מידד (מיו) - ספג את המקצוענות, המשמעת והסדר שאיפיינו את הצבא הבריטי. באביב 1945, ליד נהר הסניו שבאיטליה, אף זכה לירות על הגרמנים.

בתש"ח לחם מול הצבא המצרי כמפקד סוללת תותחי 75 ליטראות בחטיבת הנגב. ב-1952 התמנה כקצין תותחנים ראשי, ותא"ל (במיל') אורי מנוס, מוותיקי התותחנים, תיאר בביטאון "תמיד תותחן" איך בפעולת קלקיליה (מבצע "שומרון") ערב מלחמת סיני, טס פרדי כקצין תצפית בפייפר, התריע על התקרבות כוחות ירדניים וכיוון את קצין הסיוע הארטילרי שלמה גודלביץ (גל), שזכה על לחימתו בצל"ש.

בפעולות התגמול זכו התותחנים להכרה והוקרה, אך במלחמת התנועה בקדש התגלה, שהתותחים הנגררים אינם מסוגלים להדביק את קצב התנועה שהכתיב השריון. בדיון קצינים אחרי המלחמה קרא פרדי: "We have to shake up Hatam", כך מספר ישראל יצחק, חברו ופקודו משנות ה-50. לקחי המלחמה נלמדו ויושמו בעיקר בידי מחליפו דן חירם, שבתקופתו הפך החיל למתנייע.

פרדי, שהשתחרר ב-1960, השלים בינתיים לימודים בטכניון, שירת כנספח כלכלי בשגרירות ישראל בפאריס, היה מנכ"ל חברת ורד ועבד ב"כור", עד שמאס בניהול והתמסר לגידול תפוזונים.

אלוף (בדימוס) שלמה גזית, שהתיידד עמו ב-1957, כשפרדי למד בבית הספר הגבוה למלחמה בפאריס וגזית שירת שם בנספחות צה"ל, אומר כי היה "ציוני ברמ"ח איבריו, שתלש את שערותיו כשדברים במדינה לא נעשו כפי שצריך".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ