שיחת היום | "רנן שור, אתה מרוצה מהישגי 'סם שפיגל' ?"

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

• רנן שור, האם אתה מרוצה מהישגי סם שפיגל בשנה האחרונה?

"שנת ה-20 לבית הספר היא השנה שבה זכינו לתהודה הכי גדולה לסרטינו ולעשייה שלנו. בשנה האחרונה, בשבע תחרויות בפסטיבלים בישראל - בהן הפסטיבלים של ירושלים וחיפה ודוקאביב - זכו תלמידי בית הספר בשישה פרסים ראשונים ובצל"שים. בשנה האחרונה זכה סרט של בוגר בית הספר, שי מיז'ינסקי, "הירידה", במקום שני בתחרות בפסטיבל ברלין. בשנה האחרונה נכנסנו, זו השנה השלישית ברציפות, לפסטיבל קאן: הסרט "עזרה ראשונה" של ירדן כרמין הוא הסרט הישראלי הקצר הראשון שיתמודד על פרס דקל הזהב. בשנה האחרונה הבוגרת שלנו יעל קיים זכתה במלגת הרזידאנס בפאריס ובמלגת כתיבת תסריט של פסטיבל ברלין, והבוגרת טליה לביא הוזמנה לסדנת תסריט של פסטיבל סאנדנס. בשנה האחרונה נערכו לבית הספר 15 רטרוספקטיבות בפסטיבלים בעולם. אני מקווה לשנים נוספות כאלה".

• סם שפיגל נחשב לאחד מבתי הספר המובילים לקולנוע בארץ. כיצד קורה שרק סרט אחד שלכם משתתף השנה בתחרות הישראלית של פסטיבל סרטי הסטודנטים?

"פסטיבל הסטודנטים בתל אביב מתקיים אחת לשנתיים ויש בו שתי מסגרות. התחרות הבינלאומית, שאליה רק ארבעה בתי ספר ישראליים יכולים להגיש סרטים, ואליה התקבלו שני סרטים שלנו: "סיור מודרך" של ביני פריידנברג ו"דיפלומה" של יעל קיים, שזכה במקום שלישי בקאן. אתמה אם בתחרות הבינלאומית יהיה בית ספר שיכניס יותר סרטים מאתנו.לתחרות הישראלית שלחנו חמישה סרטים, ולהפתעתנו, אכן התקבל רק סרט אחד. זאת נראית לי החלטה תמוהה של חבר השופטים, שהורכב מסטודנטים מכל בתי הספר לקולנוע ומארבעה לקטורים נטולי אינטרסים. אני חולק על מנהלי הפסטיבל והחוג לקולנוע בתל אביב לגבי פורמט השופטים הזה, שלנו הוא מזיק: אני מניח שמתוך כ-20 הסטודנטים שהיו בו, כשליש לא התקבלו לסם שפיגל, שליש מתקנא בתלמידי סם שפיגל, ושליש נוסף נקי משיקולים זרים. נקווה שבשנים הבאות תחרות זו תזכה לחבר שופטים ראוי. אני מציע שסטודנטים יהיו מרכיב מצומצם בו, ואנשי קולנוע מהארץ ומהעולם יוזמנו לשפוט בביצה המקומית המהבילה שלנו".

• לפני כמה חודשים יצא סרטך "הבודדים". האם העובדה שאתה מנהל סם שפיגל השפיעה על האופן שבו התקבל הסרט?

"כן. אני חושב שחלק ממבקרי הקולנוע התייחסו לסרט בצורה לא עניינית, בלשון המעטה. זה היה לי עצוב. אבל מה שבאמת הטריד אותי היה שלמרות שקהל רב - יותר מ-5,000 איש - צפה בסרט בהקרנות מוקדמות ברחבי הארץ, ולפי תגובותיהם היתה לנו תחושה שלסרט יהיה קהל, לצערי הקהל מראש לא בא לראות את הסרט. עם זה קשה לי באמת, כי אני רואה בקהל מראה נאמנה וחשובה לעשייתו של במאי. למרות שאני עומד מאחורי הסרט ויודע שיש מאות רבות של אנשים שאהבו אותו והתרגשו ממנו, לי יש תחושה מסוימת של כישלון. אני צריך לחיות עם זה וללמוד מהכישלון הזה. אני אומר לקולגות שלי שנכשלתי והם משכנעים אותי שלא, אבל מבחינתי יש כאן משהו שאני חייב לפצח אותו. כנראה שאפצח אותו בהמשך בסרט חדש".

• יש המדברים על "סגנון סם שפיגל" - האם גם אתה חושב שיש סגנון קולנועי שמאפיין את סרטי בית הספר?

"כן, ואני גאה בכך. אני חושב שתלמידי בית הספר שואלים את השאלות הנכונות שבהן אמור לעסוק איש קולנוע, וביניהן למה אני עושה את הסרט, במה אשקיע שנה מחרדותיי, האנרגיה שלי, מחלומותיי וגם מכספי, וכך הסטודנטים יוצאים לדרך עם חומרי גלם בעלי משמעות. מכאן מתחיל התהליך של סרטי בית הספר. אנו דורשים שלסרט יהיה מבנה, גיבור חד פעמי, היגיון ריאליסטי - גם אם הסרט פנטסטי - ושהסרטים יהיו תחומים בזמן, בז'אנר הסרט הקצר.

כשבית הספר הוקם, לקולנוע הישראלי הקצר לא היה נוסח. סם שפיגל יצר את הנוסח של הקולנוע הישראלי הקצר לא רק משום שיצר אסכולה, אלא גם כי יצר בבת אחת מסה שהובילה לאיכות, טיפח את יוצרי הסרטים ושיווק את יצירותיהם בארץ ובעולם. בית הספר לקולנוע שקדם לסם שפיגל (החוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, נ"א) העתיק את מהות המתודה שלנו, כולל דרכי הפקה ודרכי שיווק, וגם בתי ספר שהוקמו אחרינו הושפעו מאתנו.

המודל של בית ספר שמעמיד קולנוע אנושי הומני ולכן גם רגשי, יצר הד גדול, וההערכה לבית הספר בעולם היא תוצאה ישירה של זה. אבל אין נוסחה של סרט של סם שפיגל. אנחנו עובדים מתוך הקול של התלמיד, והתלמידים שונים זה מזה. ברגע שמגדירים מיינסטרים אמנותי ואיכותי, ניתן לייצר לצדו גם את האלטרנטיבי. חלק מהסרטים המצליחים ביותר של בית הספר באחרונה, ובהם "דמיון" ו"סיור מודרך", הם פתוחים מבחינה נראטיבית".

• כבר יותר מ-20 שנה אתה מנהל את בית הספר. האם אתה מתכוון להמשיך בכך או חושב על כיוונים אחרים?

"בכל יום בבוקר אני שואל את עצמי אם אני עדיין רלוונטי לבית הספר".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ