בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התושבים הערבים נפגעים מהזיהום, הרשויות היהודיות נהנות מהארנונה

אזורי התעשייה ציפורית ותרדיון קרובים לרשויות ערביות, אך הרשויות היהודיות הן הנהנות מתשלומי הארנונה הגבוהים שהם מניבים. עמותת סיכוי: זו מדיניות מכוונת, המעבירה מסר מסוכן

תגובות

טענה המושמעת במשך שנים כנגד הרשויות הערביות היא שמצבן הכלכלי הקשה נובע מניהול לא מקצועי של ראשי הרשויות ובעיקר מהתפשטותה של תרבות "אי הגבייה" בחברה הערבית. "תתחילו לגבות ארנונה", אומרים פקידי הממשלה השונים לראשי הרשויות בכל פעם שהם מבקשים תקציבים לפיתוח. הם מתעלמים מכך שהארנונה שהמדינה משלמת בעבור משרדיה וחברותיה ביישובים הערביים, מגיעה רק ל-0.2% מהארנונה הממשלתית ואילו כל יתר תשלומי הארנונה מועברים לקופות העירוניות ביישובים היהודיים.

הנתונים לא מחמיאים למדינה גם בשטחים שהיא מקצה למתקני תשתית ויכולים להיות מקור הכנסה עירוני לא רע. על פי נתוני עמותת "סיכוי", שטחים אלו מהווים 1.5% בלבד ביישובים הערבים, כך שרוב רובם של חיובי הארנונה ביישובים הערביים, 80%-85%, מבוססים על ארנונה ממגורים, שהיא הארנונה הנמוכה ביותר ולרוב מזכה את תושביה בהנחות על פי חוק, מאחר ומדובר באוכלוסייה המשתייכת לאשכול סוציו-אקונומי נמוך.

בעוד שהמדינה נמנעה, לאורך השנים, מפיתוח אזורי תעשייה ביישובים הערביים, היא הקימה כאלו ופיתחה אזורים אחרים מניבי הכנסות עירוניות, "בחצר האחורית" ו"בשער הקדמי" של היישובים הערביים, לרוב על אדמות שהופקעו מהם בעשורים המוקדמים של המדינה, כדוגמת אזורי התעשייה ציפורית, תרדיון שבמועצה האזורית משגב, אזור התעשייה אפק בין ראש העין וכפר קאסם, קריית הממשלה בין נצרת לנצרת עילית ועוד. את היישובים הערביים ניסתה המדינה לרצות באזורי תעשייה מינוריים, שמטרתם להוציא את בתי המלאכה מאזורי המגורים ואינם מושכים אליהם מפעלים גדולים.

"זו הייתה מדיניות מכוונת של הממשלה שהתוצאה הישירה שלה היא החרפת אי השוויון בין היהודים לערבים והעברת מסר שהערבים אינם שותפים בנכסי המדינה. זה מסר רע ומסוכן", מסביר מנכ"ל משותף של עמותת סיכוי, רון גרליץ, "הדבר הזה פגע באופן אנוש בכלכלה הערבית ובאופן מיידי גם בכלכלה הישראלית". לדבריו, "מבלי להתעלם מבעיות הניהול ברשויות הערביות, הממשלה לא יצרה מקורות הכנסה לרשויות הערביות".

למרות החלטת ממשלה מאוגוסט 2003, לשילוב יישובים ערביים בתוך אזורי תעשייה מרחביים חדשים וקיימים, ההחלטה אינה מיושמת ודרישותיהן של הרשויות הערביות לקבל נתח מההכנסות מארנונה נדחות פעם אחר פעם.

אזור התעשייה ציפורית

אזור התעשייה ציפורית נמצא על כביש 77 שבין צומת המוביל לבין צומת גולני וממוקם בין הכפרים משהד, כפר כנא והושעיה. האזור הוקם בתחילת שנות התשעים על שטח שהיה שייך למועצה האזורית עמק יזרעאל, שהועבר בהחלטת משרד הפנים לשיפוטה של נצרת עילית המרוחקת, תוך התעלמות משני הכפרים הערביים הצמודים למפעלים. המהלך הזה נועד לחזק את עיריית נצרת עילית שבין היתר, קיבלה באותן שנים מספר גדול של עולים חדשים. "אבל גם היישובים הערביים חלשים", אומר יו"ר הועד העממי בכפר כנא, בכר עואודה. הכפר מרוחק רק כמה מאות מטרים מאזור התעשייה, "גם לנו מגיע להתחזק במיוחד כשמדובר באדמות שהיו שייכות לכפר כנא. אחוז האבטלה אצלנו גבוה יותר מאשר בנצרת עילית, התשתיות והחינוך אצלנו צריכים השקעה הרבה יותר גדולה".

מאבקם הממושך של חברי הוועד הציבורי הערבי-יהודי של הכפרים כפר כנא, משהד והיישוב היהודי הושעיה נגד הקמת המפעל המזהם ליציקות אלומיניום IMC באזור התעשייה ציפורית, זיכה אותם לפני כשבועיים בפרס הגלובוס הירוק למצוינות חברתית. זאת לאחר שהביאו לסגירתו של המפעל בהחלטת בית משפט. עואודה טוען כי נתונים לא רשמיים שנאספו מרופאי משפחה בכפר מעלים כי מאז הקמת אזור התעשייה חלה עלייה של 600% במחלות נשימתיות בקרב התושבים.

ההכנסות מארנונה של אותם מפעלים, המוערכות במאות אלפי שקלים בשנה, משולמות לעיריית נצרת עילית המרוחקת, שאין בינה לבין אזור התעשייה רצף טריטוריאלי, "תושבי כפר-כנא מקבלים את הזיהום ומנגד אינם נהנים מהתפוקות הכספיות של הפיתוח הזה, שיכולות להיות מושקעות בתשתיות בכפר ובחינוך", אמר עואודה, "מקימים אזור תעשייה בחצר הבית שלי, לא מיידעים אותי מה קורה שם, אני לא מפיק מזה תועלת ועוד מצפים ממני להישאר בשקט".

אזור תעשייה תרדיון

צפונה יותר, באזור התעשייה תרדיון במועצה האזורית משגב, דורשת עיריית סכנין "חלוקה צודקת" במשאבים. בסכנין מסבירים כי אזור התעשייה נמצא אמנם בשטח שיפוט המועצה האזורית אבל הוא ממוקם בכניסה לסכנין וצמוד אליה, על שטח שהופקע ממנה בתחילת שנות השמונים. "למה לא להתחלק בארנונה? זה מחזק את שיתוף הפעולה האזורי, זה מחזק אינטרסים משותפים", הסביר דובר עיריית סכנין, ד"ר ע'זאל אבו ריא, "אי אפשר שהעשן והנזק יפגעו בסכנין ושהארנונה תלך למשגב".

תקציבה העירוני של סכנין הוא כ-125 מיליון שקלים בעוד שההכנסות מחיובי הארנונה מגיעות ל-25 מיליון בלבד, כש-90% מגיעים ממגורים ואילו 10% ממסחר ובתי מלאכה. "יש מצוקה כלכלית ביישוב. אין לנו כוונה לפתח תרבות בכי ואנחנו לא שמחים לדבר על פי מצוקה ופדגוגיה של אפליה אבל זו האמת. במקום שנהיה חלק מההיי-טק אנחנו בלואו-טק, לא מצליחים להשתלב בכלכלה הישראלית ובמקום להתעסק בחזון אנחנו שקועים בצרכים יום-יומיים. הממשלה צריכה לדון בחלוקת הארנונה באופן יסודי ואין טוב יותר מפתרון אזורי".

מתחם שפרינצק

כמו אזורי התעשייה, מפלה המדינה את היישובים הערביים גם בהכנסות מאזורים מניבים כמו אזורי תיירות, מסחר ומשרדי ממשלה. זה שלושים שנים עיריית נצרת מנהלת מאבק להחזיר לתחום שיפוטה שטח של כמאה דונמים, הידוע בכינויו כ"מתחם שפרינצק", שהוא בגדר מובלעת בתוך נצרת ובכל זאת, בדומה לאזור התעשייה ציפורית, הוא שייך לנצרת עילית. מפרוטוקול ועדת בדיקת הגבולות של משרד הפנים שדנה בבקשתה של נצרת עולה כי האחרונה טענה שהשטח נגרע ממנה בשנות השבעים מנימוקים ביטחוניים מאחר והמקום שימש את פיקוד צפון בצה"ל. בינתיים, פיקוד צפון התפנה משם והמקום מאוכלס היום על ידי פיקוד העורף ובצדו בית מלון ושטחים פתוחים אחרים. עיריית נצרת היתה יכולה להגדיל את הכנסותיה במאות אלפי שקלים אילו היה באפשרותה ליישם את תוכניתה להקמת מבני ציבור, תיירות, מסחר ומגורים באותו שטח. אך גם פה העדיפה הוועדה את האינטרסים של נצרת עילית.

"המתחם מספק תעסוקה לתושבי נצרת עילית ומניב ארנונה במאות אלפי שקלים לתקציב עיריית נצרת עילית", קבעה הוועדה. ומה עם מצוקת הדיור והמחסור בשטחי תעסוקה ומסחר בנצרת? באופן תמוה המליצה הוועדה לאחד את העיר נצרת עם הכפר הסמוך עילוט, "למועצה מקומית עילוט יש עתודות קרקע נרחבות שיכולות לתת מענה לשני היישובים נצרת ועילוט", כדברי חברי הוועדה.

ובדומה למובלעת על שם שפרינצק, גם קריית הממשלה שהוקמה בנצרת עילית עשויה להיות מקור הכנסה עירוני לעיריית נצרת. קריית הממשלה, הכוללת בתוכה את משרדי הממשלה, היכל בתי המשפט ועוד, קמה בין שתי הערים ומסמלת את קו הגבול ביניהן. למרות זאת, קריית הממשלה שייכת לעיריית נצרת עילית שנהנית מארנונה ממשלתית במיליוני שקלים בעוד דרישותיה של עיריית נצרת לקבל נתח מההכנסות נדחו פעם אחר פעם.

גרליץ מעמותת "סיכוי" סיפק ניתוח מעניין. "בנוסף לנושא הארנונה, יש להחלטה הזו גם היבט סמלי והוא מי ייהנה מהארנונה ומי גם זכאי לשירותי ממשלה קרובים", כדבריו, "האם זו מדינה משותפת שבה כולם זכאים לשירותים או שהערבים צריכים ללכת ליהודים ולקבל שירותים".

ממשרד הפנים נמסר כי עיריית נצרת לא הגישה בקשה רשמית לחלוקת הכנסות ארנונה מקרית הממשלה בין נצרת לנצרת עילית.

ממשרד התמ"ת נמסר בתגובה: "הממשלה מעודדת שילוב רשויות באזורי תעשייה יהודיים ולא יהודיים, ואף הקציבה לשם כך מיליון וחצי שקל לכל מינהלת משותפת אשר תסייע ליישובים הערביים להשתלב לתוך אזורי התעשייה שלהם", נאמר בתגובה. עוד נמסר כי משרד התמ"ת פעל לשילובם של כמה יישובים במינהלת משותפת של אזורי תעשייה כמו היישוב הבדווי טובא זנגרייה במנהלת צ.ח.ר בשותפות עם חצור, צפת וראש פינה. היישובים פסוטה, חורפיש וגוש חלב באזור התעשיה דלתון, איכסאל באזור התעשייה אלון תבור ועוד.

כמו כן נמסר כי משרד התמ"ת פועל לשילוב יישובים נוספים וכי בשנים האחרונות השקיעו משרדי התמ"ת והמשרד לפיתוח הנגב והגליל "משאבים לא מבוטלים" בפיתוח ושדרוג תשתיות אזורי תעשייה ותיקים ביישובים הערביים כך שהדבר יאפשר "למשוך מפעלים פוטנציאליים ולהגדיל הכנסותיהם".

בעניין אזור התעשייה ציפורית נאמר כי "המטה לפיתוח הנגב והגליל במשרד התמ"ת מתחיל כיום סקר לבדיקת הצורך של העיר נצרת והכפרים סביבה לשטחי תעשייה. הסקר יסייע בגיבוש המדיניות לאזור זה, לרבות פתרונות אפשריים הנוגעים לציפורית. סקר אזורי תעשייה בישובי המיעוטים - בשיתוף עם הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים במשרד רה"מ, אנו מבצעים סקר אזורי תעסוקה במגזר כדי לאמוד את הצרכים לפיתוח נוסף של אזורי תעסוקה".



עואודה באזור תעשייה ציפורית. הארנונה שהמדינה משלמת בעבור משרדיה ביישובים ערביים היא רק 0.2% מתשלומי הארנונה שלה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו