יאיר אטינגר
יאיר אטינגר

חיים, אברך ירושלמי בן 31, טוען כי "הגזרה הזאת" - כלומר החלטת בג"ץ מאתמול כי גמלת הבטחת ההכנסה לאברכים אינה שוויונית - "עלולה להביא אותנו לפת לחם". עם ארבעה ילדים ואשה שאינה עובדת, הוא מספר ש"גם ככה אני מתרוצץ בין הגמ"חים לקבל הלוואות על כל טיפול שיניים לילד. אם רוצים לחנך את הציבור החרדי, שילכו לגנים ולתלמודי תורה ויתחילו משם. שיכפו תוכנית ליבה, אבל שלא יעשו כפייה על משפחות שפשוט אין להן לאן ללכת".

חיים, ש"תורתו אומנותו", מקבל 2,400 שקל מלגת קיום מהכולל שלו (855 שקלים מהסכום מקופת המדינה והיתר מתרומות פרטיות בגובה המשתנה מכולל לכולל), ועוד 1,040 שקל לחודש כגמלת הבטחת הכנסה. כמעט 11 אלף אברכים מקבלים את הקצבה, מתוך כ-35 אלף אברכים המוכרים על ידי המדינה כמי שתורתם אומנותם. היות שאשתו של חיים לא עובדת, רשמית משפחתם מתקיימת כיום על 3,440 שקל, פלוס עזרה לפי הצורך מבני משפחה. בשנה הבאה, אם שניהם יישארו בלא עבודה, הסכום הרשמי אמור לצנוח ל-2,400 שקל לשש נפשות לחודש.

עשר שנים נדרשו לבג"ץ לקבל את העתירה ולבטל את קצבת הבטחת ההכנסה לאברכים, וכאשר הדבר כבר נעשה - זה קרה בעיתוי שהוא גם מביך וגם כואב מבחינת החרדים. חברי המפלגות החרדיות מבטיחים אמנם "פיצוי" לאברכים העניים על הקצבה האבודה, אך הפעם הם יידרשו ללהטוטים משפטיים או קואליציוניים כדי להחזיר קצבה שבג"ץ קבע כי היא לא חוקית ולא חוקתית. עם זאת, ניסיון העבר לא אמור לשלול לחלוטין את האפשרות כי גם העצה הזאת של בג"ץ - תופר לבסוף.

ההחלטה אתמול מביכה מבחינת החרדים על רקע נתון שהוצג לפני כחודשיים בכנסת בוועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון לעניין יישום חוק טל. סקר רשמי שהוצג אז בפני הוועדה, בראשות ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה), גילה כי כשליש מהאברכים הפונים לקבלת הקצבה הציגו נתונים כוזבים על הכנסותיהם האחרות רק כדי לעמוד בקריטריונים. לו היתה זו קצבה נקייה מכל רבב, המגיעה ליעדיה הנזקקים, מילא, אלא שכאן השרים והח"כים החרדים יוצאים למאבק על סכום של כ-115 מיליון שקל בשנה, ש-45 מיליון מתוכם ניתנים כביכול במרמה (כביכול, משום שמדובר בסקר בלבד). ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר על הנתונים, כי "אם יש כאלה שמקבלים את הקצבה במרמה, צריך לטפל בהם במשטרה".

ההחלטה כואבת, בגלל קצבאות הילדים שהצטמקו כבר לפני כמה שנים, ובעיקר בגלל העוני שמכה בקבוצת הרוב השקט של הציבור החרדי. חיים מספר, כי 60%-70% בכולל שבו הוא לומד נשענים בקביעות על גמ"חים, ובציבור החרדי נשמעים לאחרונה קולות המזהירים מפני בועת גמ"חים שתסתיים בכי רע. סיעת יהדות התורה הזהירה אתמול, כי ההחלטה פוגעת ב"שכבה הכי חלשה מבחינה כלכלית בחברה הישראלית". עוד מסרה הסיעה כי "שוב הוכח, שבג"ץ עוין את הציבור החרדי ואת עולם התורה. שופטי בית המשפט העליון אינם מכירים בצערם של תלמידי חכמים, ופסיקתם בעניין אבטחת הכנסה פוגעת בפת לחמן של 11 אלף משפחות לומדי תורה".

קצבת הבטחת ההכנסה לאברכים החלה ב-1981, כחלק מההסכם הקואליציוני בין הליכוד ובין אגודת ישראל. הח"כ המנוח מנחם פרוש, אז יו"ר ועדת העבודה של הכנסת, שכנע את ראש הממשלה בגין לקבוע הסדר שיאפשר לאברכים שתורתם אומנותם לקבל את הקצבה גם אם הם לא עונים על הקריטריון הקבוע בתקנות למצות את "יכולת ההשתכרות" שלהם. בתחילה הכסף הועבר דרך משרד הדתות, וכיום הוא מועבר לאברכים דרך משרד החינוך, שם סגן השר הוא מאיר פרוש, בנו של יוזם ההסדר. פרוש מסר אתמול, כי "הניסיון הנואל לפגוע גם בפת הלחם של לומדי התורה היא שפלות". עוד מסר: "איזו השוואה מאוסה היא זאת, בין תלמידי ישיבות לבין סטודנטים באוניברסיטאות? הרי תלמידי הישיבות לומדים עשרות רבות של שעות בשבוע כדי לקיים את נשמת העם היהודי".

החלטת בג"ץ עשויה להוביל את החרדים לבעיות פוליטיות נוספות. השופטת אילה פרוקצ'יה, בתוספת שכתבה להחלטה, ציינה שהפסקת הקצבה מתחייבת גם בגלל "האחריות המשותפת לשאת בנטל הקיום האינדיבידואלי והקולקטיבי שבלעדיו חברה אינה יכולה להתקיים", והיא הזכירה בתוך כך את "חובת השירות בצבא, חובת הקניית ערכי ליבה בסיסיים בחינוך" ועוד. למלים אלה יכולה להיות משמעות בדיונים על חוק טל, למשל.

איך יכולים החרדים בקואליציית נתניהו להחזיר את הקצבאות? כפי שהדבר נעשה בעבר, הם יכולים לדרוש ואולי גם לקבל את הגדלתן מחדש של חלק מקצבאות הילדים שקוצצו, או, לחלופין, להכניס "פיצויים" בדמות הגדלת התקציבים הממשלתיים המועברים ישירות לידי הכוללים. באופן זה, השליטה בכסף תחזק את מנהלי הכוללים, אבל ככלל יובטח הסכום לכ-11 אלף אברכים כדוגמת חיים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ