אחרי מות | תמיד בדרכי נועם

פרופ' אלעזר טויטו, מעפיל, פלמ"חניק, חוקר פרשנות המקרא, 1929-2010

אורי דרומי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי דרומי

אלעזר טויטו נולד בעיירה קנשלה במחוז קונסטנטין שבאלג'יריה הצרפתית, ובמקביל לבית הספר הממשלתי למד בתלמוד תורה ובישיבת עץ חיים, שבראשה, הרב יוסף ג'נאסיה, ראה את מחנכו המובהק. כחבר במחתרת הציונית הפליג ב-1947 באוניית המעפילים "שיבת ציון", אך זו התגלתה בידי הבריטים. ביומן המוסד לעלייה ב' נכתב: "'אורה' (הכינוי של "שיבת ציון", א"ד) מודיעה כי היא מלווה על ידי ?מנוולת' (אונייה בריטית, א"ד)". המעפילים גורשו לקפריסין, שם למד טויטו מושגים ביידיש, כמו "זיין נישט מולדת" - אל תהיה עצבני כמו מגורשי הספינה "מולדת" הוותיקים, שנכנסו לדיכאון בשל מעצרם הממושך.

במארס 1948 שוחרר, ועם הגיעו לארץ ביקש להצטרף למחלקה הדתית של הפלמ"ח. במסגרת הגדוד הראשון של חטיבת יפתח השתתף בכיבוש צפת ובקרבות הכבדים על מלכיה, שם נהרגו 24 לוחמים. אך המבחנים הקשים היו לפניו. במרכז הארץ נכבש קיבוץ גזר בידי הלגיון הירדני לנגד עיני הלוחמים וקצרה ידם מלהושיע, ואחר כך הם זירזו את ערביי לוד לעזוב את עירם. אז בא הקרב הנורא על חרבת קוריקור (ליד שילת של ימינו), שם איבדה הפלוגה 45 מתוך 75 הלוחמים. "הגענו בשלושה אוטובוסים", סיפר המ"כ עמנואל בהרב, "ובחזרה לסרפנד נסענו בשני קומנדקרים".

טויטו השתחרר מצה"ל ב-1950, אך עוד במשך יותר משלושה עשורים המשיך לשרת במילואים. בגיל מאוחר יחסית החל ללמוד באוניברסיטת בר אילן, ואחר כך באוניברסיטה העברית, אצל הפרופסורים מאיר וייס ונחמה לייבוביץ. את הדוקטורט על מחקרו "שיטתו הפרשנית של רבי חיים בן עטר בפירושו ?אור חיים' לתורה", בהדרכת פרופ' עזרא ציון מלמד, קיבל ב-1973 - "כ"ה לחידוש עצמאות ישראל בארצו", כפי שכתב בהקדמה.

שנים לימד בבר אילן, זכה לשם עולמי בתחום פרשנות המקרא והתמקד בפרשנות רבותינו הצרפתים בימי הביניים. כשהתפלמס עם עמיתיו עשה זאת תמיד בדרכי נועם. ביישובו אלקנה העביר שיעורים בכולל, במדרשה ובקהילה, והיה יו"ר המועצה האקדמית של מכללת "אורות ישראל". בתשס"ה זכה באות יקיר החינוך הדתי.

מנישואיו לדינה נולדו אוריאל, עתירה, ויוסף ז"ל. ב-2002 חדר מחבל ליישוב איתמר והרג אם על שלושת בניה. יוסף טויטו, בנו של אלעזר, שהיה מפקד כיתת הכוננות, נהרג אף הוא בהסתערו על המחבל. את ספרו "הפשטות המתחדשים בכל יום - עיונים בפירושו של רשב"ם לתורה" הקדיש טויטו לבנו, "אשר מת מות גיבורים וקדושים בהיחלצו להגנת יישובו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ