בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיחת היום | "הרבה גליה סדן, חוק הגיור יביא לקרע ביהדות?"

תגובות

הרבה הרפורמית גליה סדן מחזיקה בתפקידים שונים ומרכזיים בתנועה ליהדות מתקדמת בישראל: היא רבה בקהילת בית דניאל של התנועה בתל אביב, היא המרכזת של מועצת הרבנים המתקדמים והיא מנהלת את בית הספר לגיור הפועל במרכז בית דניאל. זימנו אותה כדי לשוחח על הצעת חוק הגיור של ישראל ביתנו, שנדונה אתמול בכנסת והוקפאה בינתיים בידי ראש הממשלה, ולהזכיר גם תאריך היסטורי מבחינת התנועה הרפורמית העולמית שיצוין בימים הקרובים: הקמת בית הכנסת, ה"טמפל", הרפורמי הראשון לפני 200 שנה בדיוק, בגרמניה. התאריך, כפי שנמסר בידי דוברת התנועה, הוא התאריך הגרגוריאני: 17 ביולי 2010. לדברי הרבה סדן, "ככה כולנו חיים, בזגזג בין העולם המודרני לעולם העברי".

גליה סדן, אז מה קרה לפני 200 שנה?

"בהיסטוריה של התנועה הרפורמית יש כל מיני תאריכים, וב-17 ביולי לפני 200 שנה נערכה חנוכת הבית של הטמפל הראשון בעיר זיזן. מי שעמד מאחורי הטמפל הוא הרב ישראל יעקובסון שהיה מאוד פעיל. מעבר לשינויים בפולחן הדתי שהוא ערך, זה היה הניסיון הראשון לכונן יחסים בין-דתיים. בחנוכת הבית נכחו נוצרים כקבוצה. היה ניסיון לעשות פיוס היסטורי בין היהדות לנצרות".

איך נראתה התפילה בבית הכנסת?

"התפילה בראשיתה באה לשמר את כל המרכיבים המסורתיים, כמו קריאת שמע ותפילת עמידה וקריאה בתורה. זו לא היתה תפילה פמיניסטית עדיין, והיתה שם הפרדה בין נשים לגברים. התפילה הרפורמית עברה הרבה מאוד תהפוכות ב-200 השנה האחרונות. התפילה הפכה לשוויונית במאה אחוז. התנועה מכירה בזכויות של הומואים ולסביות ומוכנה להשיא כוהן עם גיורת, דבר שאסור על פי ההלכה. אנחנו לא רואים את עצמנו מחויבים להלכה. דבר נוסף שיעקובסון עשה, והרפורמים פעלו לאורו עד השואה, היה הצהרת הנאמנות של היהודים למולדתם. התנועה הבינה שהרצון להיטמע הפך למגדל קלפים שקרס, והיהדות הרפורמית עושה 180 מעלות שינוי לאחר השואה. היום הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי הם 70% מיהודי העולם והם תומכיה הגדולים של ישראל".

אז בעצם הרצון להיטמע, ועוד בגרמניה, הפך את הקמת הטמפל לאירוניה זוועתית.

"בהחלט כן. התנועה הרפורמית הכירה באירוניה הזאת, והכריזה קבל עם ועדה: טעינו. הרי זו היתה השאלה אחרי השואה, איך היהודים האמינו שבגרמניה ההיטמעות אפשרית. אנחנו האמנו שפה יקבלו אותנו והאמת הכתה על פנינו".

בואי נדבר על ימינו: מה מטריד אתכם בחוק הגיור של ישראל ביתנו?

"מה שהטריד את התנועה הרפורמית מראשיתה זו שאלת הישרדותו הרוחנית של העם היהודי, איך העם ממשיך להתקיים למרות השינויים המסחררים של העולם המודרני. זו השאלה שמטרידה אותנו גם היום: האם אנחנו מקרבים אנשים אלינו, בין אם כבני זוג ובין אם בפני עצמם, בתהליך נעים, מקרב, מקבל, שמבין את המתח שבין רצונו של אדם לאמץ את המסורת היהודית ולשמור גם על אורח חייו המודרני, או שאנחנו מעוניינים בתהליך מכשיל, משפיל בדרך חתחתים שרצופה בשקרים? זה מה שעומד פה על הפרק. הגיור האורתודוקסי הוא גיור שמאוד קשה לעמוד בו. הוא מעביר תהליך חינוכי שמצפה שאנשים יחזרו בתשובה, ומה לעשות שלא כולם רוצים לחזור בתשובה. אנשים מעמידים פנים כדי שייתנו להם את החותמת. המדינה שלנו התגלתה במלוא תפארתה ב-2002 כשהכריזה שהיא פלורליסטית, ואדם יכול להיות מוכר כגר בכל זרם שבו הוא יבחר. בג"ץ קבע שהמדינה תכיר בכל הגיורים לכל דבר ועניין. ועכשיו באה הצעת החוק הזאת ולוקחת אותנו אחורה. מוותרים על הפלורליזם, מכירים רק ברבנות וקובעים שרק גיורים שנעשו דרכה יוכרו. זה המצב שיש עם הנישואין. מאז 1964 רק הרבנות היא המוסד שיכול לאשר נישואין בין יהודים בישראל. והיום אנחנו אוכלים את הפירות הבאושים של החוק הזה. אנשים לא רוצים להתחתן דרך הרבנות".

אבל מה יהיה השינוי המעשי של זה? הרי אתם תוכלו להמשיך לעשות גיורים שיוכרו על ידי המדינה. בהצעת החוק נכתב שלרבנות תהיה סמכות, אבל לא סמכות בלעדית. האם אתם לא מהלכים אימים על הציבור כשאתם מאיימים בקרע בין יהדות ארה"ב לישראל?

"הקניית הסמכות לרבנות הראשית פירושה שאם אתה לא שומר שבת, לא יגיירו אותך. אם אתה בא להתגייר כי אתה רוצה לחיות על פי מסורת ישראל אבל אתה לא רוצה לשמור שבת, לחיות חיים יהודיים אבל לא אורתודוקסיים, לא תוכל להתגייר דרכם. זו מדינה לא דמוקרטית שבה יש אנשים שלא יכולים להינשא. האם אנחנו רוצים לנהוג ככה גם בענייני גיור? אם נכתב שיש 'סמכות' לרבנות, אז החרדים יפרשו את זה כסמכות בלעדית, ואנחנו נצטרך לרוץ לבית המשפט. המצב הקיים הוא שאין חוק שקובע למי אסור ולמי מותר לגייר, ורק בזכות זה מדינת ישראל משמרת את אופייה הפלורליסטי והליברלי, ומאפשרת לכל אחד לבחור את אורח החיים שהוא רוצה בו. ברגע שיהיה חוק גיור שמקנה לרבנות את הסמכות, מדינת ישראל מוותרת על האופי הפלורליסטי הזה".

ספרי קצת על תהליך הגיור בבתי הדין שלכם.

"יש לנו כ-200 מתגיירים בשנה. אגב, כל המוסדות האורתודוקסיים, שמקבלים תקציבי עתק ממשלתיים, מגיירים 2,000 בשנה. אנחנו, בלי תקציבים ממשלתיים בכלל, מגיירים 200. בג"ץ אמנם קבע שהמדינה חייבת לתקצב את אולפני הגיור שלנו, אז מה? זה אומר שקיבלנו כסף? לא. אנחנו פועלים מאז 2002, בזכות הבג"ץ שהכיר בגיורים של כל הזרמים. הגיעו אלי פליטים של הגיור האורתודוקסי, שנפלטו כי תפסו את האשה הולכת עם מכנסיים ברחוב. אני יכולה לספר סיפורי זוועה על מערך הגיור, אבל העיקר שיותר ויותר אנשים מבינים שהיהדות הרפורמית היא אופציה. הקהילות הן ישראליות לחלוטין. יש קיבוץ גלויות מכל העולם וגם שילוב של כל העדות. התנועה הרפורמית אינה אשכנזית, היא מקיפה מגוון אנושי מדהים שבו אנשים באים ואומרים: אני רוצה לבחור מתוך הסל של היהדות את המרכיבים שאני בוחר".



הרבה גליה סדן. 'ברגע שיהיה חוק גיור שמקנה לרבנות את הסמכות, מדינת ישראל מוותרת על האופי הפלורליסטי'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו