הודחה היועצת ללימודי היסטוריה שמתחה ביקורת על משרד החינוך

יו"ר ועדת מקצוע ההיסטוריה במשרד החינוך טענה כי "חוץ מ'פורנוגרפיה של הרוע' אין בפרטים הטכניים של השואה ערך חינוכי". גורמים במשרד טענו כי עבודתה הופסקה עקב הביקורת הפומבית שהטיחה בסער

אור קשתי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אור קשתי

משרד החינוך הפסיק באחרונה את עבודתה של יו"ר ועדת המקצוע בתחום ההיסטוריה, ההיסטוריונית פרופ' חנה יבלונקה מאוניברסיטת בן-גוריון. בחודשים האחרונים מתחה יבלונקה כמה פעמים ביקורת על מדיניות משרד החינוך בכל הקשור להוראת ההיסטוריה בבתי הספר. לדברי גורמים במשרד, הביקורת הפומבית היא הסיבה העיקרית להפסקת עבודתה של יבלונקה על ידי יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד, צבי צמרת.

יבלונקה עצמה ביקשה אתמול שלא להגיב על נסיבות המקרה, אך אמרה כי היא עומדת מאחורי הדברים שאמרה. "עד היום לא נערך שום דיון רציני בבעיות שהעליתי", אמרה. ממשרד החינוך נמסר כי "כהונתה של פרופ' יבלונקה הסתיימה".

לצד האחראים על לימודי המקצועות השונים מטעם משרד החינוך, פועלות ועדות מקצוע שבהן חברים אנשי אקדמיה בכירים, מורים ותיקים מבתי הספר ונציגים מהמכללות להוראה. התפקיד המרכזי של הוועדות הוא ללוות את אנשי משרד החינוך בהחלטות מקצועיות, כמו בחירת הדגשים בלימוד הנושאים השונים, איתור בעיות פדגוגיות ואחרות בהוראת המקצוע ועוד.

לפני כארבעה חודשים אמרה יבלונקה בראיון ל"הארץ", כי במשרד החינוך לא מתקיים כמעט שום דיון עקרוני במטרות לימודי ההיסטוריה וכי המקצוע סובל ממחסור מתמשך בשעות לימוד, הגורם ללימוד שטחי.

כמו כן מתחה יבלונקה ביקורת על דגשים שגויים לדבריה בהוראת השואה. הפרסום עורר ביקורת חריפה במשרד החינוך ומחוצה לו. לדברי גורם שעבד עם יבלונקה, "היה ברור שראשי המשרד יזיזו אותה מתפקידה בהזדמנות הראשונה. היא ניסתה להוביל קו יותר ביקורתי, אולם היום אין נכונות להקשיב לדעות אשר לא מתיישרות עם הקו הרשמי".

מקורבים ליבלונקה אמרו אתמול כי "מדינת ישראל עוברת תהליך התקרנפות, שבא לידי ביטוי לא רק במשרד החינוך. היסטוריה וחינוך הם הנכסים האסטרטגיים היחידים שלנו, אבל אין שום ראייה מערכתית בנושא. השר גדעון סער קובע את האג'נדה החינוכית, והוא מתעניין יותר ב'פרקי אבות' שיילמדו בשנה הקרובה".

פרופ' יבלונקה מלמדת במחלקה לתולדות עם ישראל ולימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון, ומתמחה בחקר השואה והחברה הישראלית. במקום יבלונקה נבחר לתפקיד ד"ר שמחה גולדין מהחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, המתמחה בחקר יהדות אשכנז בימי הביניים.

בראיון המדובר ל"הארץ" אמרה פרופ' יבלונקה כי "אין שום מחשבה לגבי מטרות לימוד מקצוע ההיסטוריה. כל יומיים יוצאת כותרת חדשה ממשרד החינוך, שנועדה להשיג לגדעון סער עוד שתי שורות בעיתון". באשר למצוקת שעות הלימוד הוסיפה כי "המורים לא מספיקים ללמד את תוכנית הלימודים. התוצאה היא, לכל היותר, רפרוף, סימון ?וי' לקראת בחינת הבגרות".

יבלונקה התייחסה בין השאר גם להוראת השואה. לדבריה, "הלימוד ?הטכני' של השואה - איך רצחו את היהודים, שלבי ?הפתרון הסופי' וכו' - הוא החלק הכי פחות חשוב מבחינה חינוכית. חוץ מ'פורנוגרפיה של הרוע' אין בפרטים הטכניים של השואה ערך חינוכי. זה מאוחר מדי ללמד תלמידים שהגיעו לכיתה י' שאסור לרצוח בני אדם". בנוסף אמרה ש"הדגש הגדול מאוד על השואה במערכת החינוך הוא מוטעה, לא בגלל שהשואה איננה חשובה. זהו בוודאי האסון הכבד ביותר שעבר על העם היהודי, ואחד האסונות הכבדים בתולדות האנושות, אבל השאלה היא מה עושים ברמה החינוכית: הדגש על הממד של הקורבן - מה עשו לנו ואיך המיתו אותנו - הוא חסר ערך חינוכי. התלמידים מתרגשים ועוברים חוויה מיידית, אבל בטווח הארוך הוא חסר משמעות".

כאשר נשאלה אם אינה חוששת מהתגובה לדברים אלה, ענתה יבלונקה: "אני פרופסור מן המניין באוניברסיטה, מה כבר יכולים לעשות לי? אני אומרת את הדברים דווקא מכיוון שאני מודאגת ממצב לימודי ההיסטוריה. אנחנו מגדלים דורות של תלמידים שלא מכירים בכלל חשיבה ביקורתית, את היכולת לנתח סוגיה כלשהי מכמה נקודות מבט. מקסימום גדעון סער יגיד שהוא לא רוצה אותי בתפקיד, ואז ייקחו מישהו קצת יותר קונצנזואלי. חלק מהתפקיד שלי הוא לא לומר אמן אחרי החלטות שהתקבלו לפני שנים רבות".

מקורבים ליבלונקה סיפרו כי במשרד החינוך נימקו את הפסקת עבודתה, הנעשית בהתנדבות, בסיום תקופת כהונתה הנמשכת כשנתיים. ואולם, כמה מיושבי הראש של ועדות המקצוע השונות מכהנים בתפקידם הרבה מעבר לשנתיים, וכהונתם של חלקם נמשכת כחמש שנים. במקביל להודעה על הפסקת עבודתה, לא הוזמנה יבלונקה להשתלמויות מורים הנערכות לקראת שנת הלימודים הקרובה.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "בימים אלה עורכת המזכירות הפדגוגית במשרד רה-ארגון, במסגרתו פועלים לאיחוד ?ועדות התוכניות' עם ?ועדות המקצוע', תוך עריכת שינויים בקרב בעלי התפקידים. אנשי אקדמיה שהסתיימה תקופת כהונתם מוחלפים באנשי אקדמיה אחרים מאוניברסיטאות אחרות. כחלק מהרה-ארגון, נבדקים מינויים נוספים שכהונתם הסתיימה".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ