טרנד חדש: מאות משוחררים מצה"ל בוחרים לעבוד בחקלאות

אלי אשכנזי
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אלי אשכנזי

עבודת הדילול בכרם ענבי היין של קיבוץ מרום גולן, אליה נשלחה אתמול צליל פורטל בת ה-22, יכולה לספק גם רגעים שבהם הגוף מבקש לנוח קצת. העבודה המונוטונית שהחלה בחמש בבוקר, בשילוב החום הכבד, מעיקה, והראש נודד למחוזות אחרים. "ברגעים האלה כשקשה לי אני מרימה את הראש, מסתכלת על הנוף שסביבי ונפעמת. אחר כך יש לי כוח להמשיך לעבוד", מסבירה פורטל על ההתמודדות עם הקושי בעבודה החקלאית. "ברגעים האלה אני מגלה שאני לא מפונקת כל כך כמו שחשבתי".

פורטל, תושבת מעלות, שירתה בצבא כמדריכת כושר קרבי. כבני גילה, חיפשה אחרי הצבא מקום עבודה בענף שמוגדר "מועדף". "רוב החברים שלי מצאו עבודה במלונאות, מלצרות, אבטחה, תחנות דלק, או שנסעו לחו"ל למכור מוצרים בעגלות בקניונים. אני החלטתי שאני אעבוד בחקלאות. זה דבר שתמיד עניין אותי - הקירבה לאדמה, חיי הקיבוץ. עבורי זה היה סוג של אתגר, גם אם לא פשוט".

פורטל היא אולי עוף נדיר בקרב בני גילה, אבל לא לגמרי בודדה. מספר גדל והולך של משוחררים טריים מבקשים לעבוד מדי שנה בחקלאות, בפרק הזמן שבין השחרור לטיול הגדול בחו"ל או לאוניברסיטה.

כך למשל ירדן גדות מיבנה שהשתחררה לפני כעשרה חודשים והלכה לעבוד במושב פארן שבערבה. לפני כחודש סיימה חצי שנת עבודה. "היו איתי כ-20 חבר'ה נוספים שהשתחררו מהצבא. העבודה בחקלאות זה דבר שעובר מפה לאוזן ויש לא מעט חבר'ה שרוצים לעבוד בחקלאות. זה משהו שונה, משהו שלא תעשה במרכז הארץ".

בחודשים דצמבר-מאי מתנקזים לערבה מאות חיילים משוחררים המבקשים לעבוד בחקלאות לתקופה של כמה חודשים. יו"ר הוועדה החקלאית בערבה, חיים חבלין, מסביר כי החיילים המשוחררים באים בחורף, כשמזג האוויר נסבל, ועובדים בעבודות היותר "נעימות", כלומר בבתי האריזה. "ללא ספק גם שם העבודה קשה, אבל במקום סגור וממוזג". לדבריו, "מספרם של החיילים המשוחררים גדל כל הזמן. הם באים למספר חודשים ועוזבים. לעונה הבוערת, שבה צריך כוח אדם זמני, הם נותנים לנו פתרון טוב".

בצפון מעריכים את מספר החיילים המשוחררים שעובדים בחקלאות בעשרות בעונה זו. לצדה של פורטל, לדוגמה, עובדים היום בחקלאות של מרום גולן 16 צעירים נוספים בני 22-21, מהם 13 בנות. "אלו חבר'ה ערכיים, כאלה שמחפשים משהו אחר, לא שגרתי", מאפיין מנהל החקלאות במרום-גולן גבי קוניאל את העובדים הצעירים.

מרבית החקלאים מעדיפים להעסיק עובדים זרים או קבלנים, אבל יש כאלה שמבקשים לשלב גם צעירים יוצאי צבא בעבודה. העובדים הזרים מתמידים לתקופת עבודה ארוכה יותר, אבל עבור ביצוע העבודות העונתיות, יש מי שמוצאים יתרון בעבודה עם הצעירים הישראלים.

קוניאל מעסיק משוחררים טריים בקיבוצו כבר שש שנים, ולדבריו "זה שילוב שטוב לשני הצדדים. אלו עובדים טובים עם מוטיבציה גבוהה. בניגוד לעובדי קבלן שיכולים להחליט לא להופיע בבוקר לעבודה, הצעירים שמגיעים אלינו מתמידים בעבודתם בתקופה שהם אצלנו. מצד שני זה דורש התעסקות רבה יותר - דאגה ללינה, כלכלה, טיולים בסופי שבוע, אבל אני רואה את היתרונות שבכך".

יטבת ערבה, בת 21 מקרית אונו, אומרת שלה היה ברור שמקום העבודה אחרי הצבא יהיה בחקלאות. "גדלתי בעיר וממש לא ידעתי מה זה חקלאות, אבל חיפשתי את הקשר לטבע, לאדמה". בינתיים הספיקה ערבה לא מעט חוויות וגם רגעים של התרגשות ונחת רוח, כמו הרגע שבו ראתה קופסת דובדבנים בסופרמרקט במרכז הארץ, או בקבוק יין מהגולן. "לחשוב שאנחנו קטפנו את הדובדבנים האלה, או שדיללנו כרם שבעתיד ייצרו מהענבים שלו יין כמו בסופרמרקט, זה דבר מרגש. זה רגע של סיפוק שרק מי שעבד בחקלאות יכול להרגיש אותו".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ