בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היום לפני 31 שנה: יצחק רבין מדביק לשמעון פרס את הכינוי "חתרן בלתי נלאה"

תגובות

הקביעה הנוקבת ביותר שעלתה מספרו של יצחק רבין "פנקס שירות" - לפחות בעיני עיתון "הארץ", שבחר להבליטה בכותרת - היתה ש"שמעון פרס פסול מלשמש ראש ממשלה". אבל התואר "חתרן בלתי נלאה" שהצמיד רבין לעמיתו באותו הספר הוא שהסעיר את העם ונשתמר היטב בזכרונו.

הכינוי הזה נחשף היום לפני 31 שנה, כאשר קטעים ראשונים מתוך "פנקס שירות" פורסמו בתוכנית "מבט" בערוץ הראשון. רבין הסביר בספרו שחתרנותו הבלתי נלאית של פרס מצאה ביטוי בכך ש"להיטותו לכבוש את ראשות הממשלה לא ידעה גבול, לא הכירה מגבלות וכמעט הכל מותר: הדלפות, חתירה מתמדת תחת מעמד ראש הממשלה וערעור מעמד הממשלה כולה. וכל זאת על פי המשנה הבולשביסטית הנודעת, שככל שיהיה רע יותר - כך יהיה טוב יותר לאנשי פרס ולמנהיגם".

אותה חתרנות, כתב רבין בספר, "היתה מבוססת על שקרים גמורים או על חצאי אמיתות". פרס, בהיותו שר הביטחון בממשלה בראשות רבין, הדליף מידע לעיתונות והכל "במטרה להוכיח כי הנהגתו של ראש הממשלה לקויה וכי רק מערכת הביטחון בראשות פרס ממלאת את תפקידה כראוי". מה גם שלדעת רבין, פרס לא התאים מעולם לתפקיד שר הביטחון ופסול הוא מלשמש ראש ממשלה "מאחר שהוא לא לבש את מדי צה"ל".

"בהמשך השידור", דיווח "הארץ", "הושמע ראיון עם מר פרס ובו תגובות על הקטעים שבספר, התוקפים אותו קשות". זה אמר שיחליט כיצד להגיב על הביקורת אחרי שיקרא את הספר בשלמותו; אבל כששאלו אותו על הכינוי "חתרן בלתי נלאה" השיב פרס: "מעניין שרבין אף פעם לא אמר לי את זה כשעבדנו יחד". הוא הקפיד להתבונן בה בתוך הז'אנר שהיה לה מצע: "אני מכיר את הספרות הזו של הזכרונות - האלמנט היצרי שבהם חזק הרבה יותר מהאלמנט העובדתי". במשך שלוש שנים של עבודה יחד, "לא שמעתי מפיו מלת ביקורת אחת", אמר על רבין, ובכל מקרה ציין שאחרי שקרא פרק אחד מ"פנקס שירות", הוא מסיק שהספר הוא "טעות דפוס בפוליטיקה הישראלית". האיש היחידי שייפגע מפרסום הספר האוטוביוגרפי, פסק פרס, הוא רבין עצמו.

נראה שצדק, לפחות בטווח הקצר. במפלגת העבודה "אישים ופעילים בתוך המפלגה הביעו תדהמה מהטענות העולות מתוך הספר והבעות תמיכה ועידוד לח"כ פרס", דיווח אמנון ברזילי, סופר "הארץ" לענייני מפלגות. "במזכירות הלשכה שהתכנסה אתמול השמיעו אחדים מן הדוברים התבטאויות חריפות כלפי ח"כ רבין". אחרים השמיעו ביקורת מתונה יותר, אבל לרוב היתה תמימות דעים: המהלך של רבין היה בלתי מחוכם, חוטא לערכי המפלגה. השר לשעבר אהרן אוזן הגדיל לעשות ואמר ששני הדברים שהביאו למפלת העבודה ב-1977 הם "השחיתות במפלגה וחשבון הדולרים של משפחת רבין".

בעצם הביא הפרסום של דברי רבין בעיקר הקלה לתומכי פרס. "ציפינו לפצצת אטום. בסך הכל ירו עלינו מנשק קל", ציטט ברזילי ב"הארץ" מדבריו של אחד מפעילי המפלגה תומכי פרס. "קרוב לשנתיים המתינה מפלגת העבודה שרבין יטיל את נעלו השנייה על הרצפה. עד אז עסקו אנשי הקומה התחתונה (אנשי לשכת פרס) בהשערות על מהות הגילויים הצפויים בספר, אך בהתפזר העשן בעקבות הפרסום נראה כי לפי שעה אין לאנשי פרס על מה להצטער".

עם ישראל היה מעט סלחן יותר כלפי "טעות הדפוס", לפחות באופן מדגמי. סקר דעת קהל שהזמין "הארץ" אצל מכון פור"י שאל: "לצד מי אתה נוטה יותר בוויכוח בין יצחק רבין לשמעון פרס, לרבין או פרס?". 37% נטו לצד רבין, 29% נטו לצדו של פרס.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו