בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכרזת העצמאות הכספית של ישראל

17.8.1948 היום לפני 62 שנה:

תגובות

השמועות על בואו הקרב של מטבע ישראלי חדש, לא תלוי בכלכלה הבריטית, היו באוויר לפחות מאז יולי 1948. "לשוא בקשו השלטונות לשמור בסוד את התוכניות ואת ההכנות לרפורמה מטבעית במדינת ישראל", כתב בעל היומן הכלכלי ב"הארץ" ב-14 ביולי. "האוויר מלא ידיעות ושמועות וקשה לברר, מה מידת האמת בהן ומה מסורס... תטיב הממשלה לעשות, אם תזדרז בהבהרת המצב לאשורו".

לא עבר אלא חודש, והשמועות היו לאירוע של ממש. "רגש חגיגי פעם בלב כל מי שנכח בישיבת מועצת המדינה בשעת חתימת האמנה על המטבע החדש של מדינת ישראל", דיווח "הארץ" למחרת ה-17 באוגוסט 1948, "לאחר הכרזת העצמאות של מדינת ישראל... היה זה המעשה המדיני השני בחשיבותו".

דוד בן גוריון הסביר קצת את חשיבותו של המאורע הזה, בואו לעולם של המטבע הישראלי העצמאי: "ביום הזה ניתקנו את הקשר עם שיטת הכספים של שלטון זר", אמר "בקול רם וחוגג", דיווח "הארץ". "אין זה נעשה במשך יום אחד", המשיך, "מה שעושים היום הוא רק הכרזת עצמאותנו הכספית. אנחנו התחלנו - יזכה דורנו לסיים את המלאכה".

שר הכספים אליעזר קפלן הבטיח "שהכיסוי של המטבע הישראלי יהיה לפחות ב-50 אחוזים ממטבע זרה, ובמשך הזמן אולי גם בזהב. עד ה-15 בספטמבר אפשר יהיה להחליף את הלירה הפלשתינאית הישנה בלירה ישראלית - לירה כנגד לירה". ממאמר המערכת של "הארץ" עלתה הבטחה ברורה: "אף כי אפשר להתווכח על אספקט זה או אחר של החוק", נכתב על אודות פקודת המטבע החדשה, "הרי אין ספק, כי הוא מאפשר הוצאת מטבע בריאה ומבוססת. הוא מרחיב את יכלתנו המשקית והוא ישחרר אותנו במידה רבה מן המצוקה הכספית, המחניקה את כלכלתנו".

עוד חזון למועד; בינתיים יכלו כולם להיווכח בכמה דברים מיידיים. ראשית, בין הלירה הפלשתינאית ללירה הישראלית כמעט שלא היה כל הבדל חזותי. "שר האוצר בדברי ההסבר שלו מתרץ את הפגם", נכתב ב"הארץ", "השטרות האלה הוכנו לפני כמה חודשים. אך ידוע רצונו של הציבור, שהמטבע תקרא בשם עברי מסורתי".

שנית, פתאום נעלמו כל ה"מצלצלים", כפי שכונו אז מטבעות מתכת. יכולת לשלם בשטרות, אך עודף במטבעות לא היה בנמצא. בכל אחזה בהלה לכסף, או מוטב למתכת. "אשה נכנסה לאוטו והגישה לנהג לירה", סיפר "הארץ" על אחת האנקדוטות האופייניות לאותם ימים. "אין לי עודף, אמר הנהג, תני לי כסף קטן. אתה מוכרח לקחת אותי, השיבה האשה נמרצות, לא ארד מהאוטו. עוד אלה מדברים, נכנסת לאוטו ילדה ומגישה אף היא לירה. ילדתי, אומר הנהג בקול רך, אין לי עודף, תני כסף קטן. אמא, פונה הילדה אל האשה הנזכרת לעיל, הנהג אינו רוצה לתת לי עודף... האם והבת, שרצו ל'פרוט' את הלירות, נאלצו לרדת מהמכונית". אותם אנשים, שזכו לכינוי "עכברי דינרים", הוקעו כ"אויביה של המדינה, אויבים שוטים שה'בהלה לכסף' העבירה אותם על דעתם".

כשקוראים את מכתבה של הקוראת אירמה שטראוס מפתח תקווה, קשה לומר אם האם ובתה פרטו לשם פריטה, או בשל מצוקה אמיתית. "נדמה לי, ששערוריית המטבעות הגיעה לשיאה", כתבה שטראוס, "איני יכולה לקנות עוד דבר מבלי מטבעות כסף, ומכיוון שאת כל מטבעותיי הוצאתי לקניות ונשארו ברשותי שטרי-בנק בלבד, אין לי ברירה אלא לקנות בחנות מצרכים בלירה אחת, כי אין לך חנות, שבה אין הפיזמון חוזר: ?אין עודף מלירה!'".

כעבור כשבוע הבטיחה הממשלה להביא מתכות ליציקת מטבעות ישראליות, ודובר ממשלה הבהיר: "אל נא יחשבו אוגרי המטבעות, שיוכלו להוציאן לשוק אחר כך במחיר גבוה יותר משרשום על המטבע". זאב שק ניסח זאת כך, במאמר ב"הארץ": "המתחכמים ישלמו הון כדמי הובלה של המטבעות הפסולים שחסכו אותם בבתיהם, כדי להעביר אותם למחסן הגרוטאות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו