היום לפני 44 שנה: נחנך משכן הכנסת בטקס חגיגי בירושלים

יעל גרינפטר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יעל גרינפטר

לאחר חמש שנות בנייה, בתקציב של 22 מיליון לירות, הושלמה הקמתו של משכן הכנסת בקריית הממשלה שבירושלים. "בהדלקת משואה, ובתקיעת שופרות, ייחנך היום בטקס ממלכתי משכן הכנסת הנישא על גבעת רם בקרית הממשלה בירושלים", כתב סופר "הארץ" בירושלים ב-30 באוגוסט 1966. אלפי מוזמנים באו לרחבת המשכן, בהם ראשי פרלמנטים, קהילות ומוסדות יהודיים מרחבי העולם ונציגי הערים והיישובים בישראל. אלפים נוספים, רובם תושבי ירושלים, צפו באירוע מגבעת גן הנשיא המשקיפה על המבנה.

עוד בטרם החלה החגיגה ולאחר שנערכה החזרה הכללית, התעוררו בעיות אחדות, שגם עליהן דיווח סופר "הארץ": "אחת הבעיות עליהן מקווים לגבור המארגנים היא הטיפול בכאלף מוזמנים, שנוספו על מספר המוזמנים המקורי. תחילה תוכננה הרחבה לקליטת 5,000 מוזמנים בלבד, אולם ככל שקרב מועד הטקס גבר הלחץ מצד גורמים שונים לקבל הזמנות לחנוכת המשכן, ועד אתמול הגיע מספר ההזמנות שנשלחו ליותר מ-5,500".

לפי דיווחי "הארץ", עם המוזמנים הרבים שבאו לישראל נמנו 44 ראשי פרלמנטים, בהם בירגיר פינסון, יו"ר הפרלמנט האיסלנדי הוותיק בעולם, יו"ר ומזכיר בית הנבחרים של בריטניה, ונשיא מועצת אירופה. סנאטורים וחברי קונגרס באו מארה"ב, ואליהם הצטרפו גם סנאטור מברזיל, נשיא האסיפה הלאומית של טוגו, הרב הראשי של מקסיקו ונשיא הסנאט של אוסטרליה. מגרמניה בא נשיא, וכן באו לטקס נציגי הפרלמנטים של צ'ילה ויפאן. נוספו עליהם גם נציגי הקהילות והארגונים היהודיים ברחבי העולם וכן נציגי ערים, יישובים ומוסדות בישראל.

במבט לאחור, נראה כי הברכה המיוחדת ביותר שהגיעה לישראל לרגל האירוע היתה איגרת שיר שנשלחה מצבי טירספולסקי, יהודי תושב העיר נובוסיבירסק שבברית המועצות. בפתח 28 בתי השיר, כתב טירספולסקי: "זאת ברכה אחרונה ירושלימה-ציונה, למועד חנוכת הבית הרם, היכל הכנסת של בחירי העם, לכבוד כנסת ישראל הגדולה, מצוות העם בין ותיקין ועולים, מפנים לב העם ברכה רוחשת, נובעת בכבוד לייחוד-יום-הכנסת". בהמשך הוסיף טירספולסקי: "ממרחקי רחבי ערבות סיביר / ברכתי עדיכם בחרוזים ובשיר / התשוקה, השאיפה בנפשי תוססת / לברך ברגש את חנוכת הכנסת".

סופרו הפרלמנטרי של "הארץ" דיווח למחרת הטקס על הישיבה הראשונה באולם המליאה שבמשכן. "זכות גדולה היא לי לפתוח את הישיבה הראשונה של הכנסת במשכנה החדש", אמר קדיש לוז (לוזינסקי), יו"ר הבית. גם ראש הממשלה לוי אשכול הקדים ברכות לנאומו בדבר הצעת החוק שהגיש: חוק יסוד הממשלה. "בפתח דברי הרשו לי לברך את הכנסת עם כניסתה לבניינה החדש", אמר, "אאחל לכנסת כי ירחיב המשכן החדש דעת, ובין כתליו תגובש הדמוקרטיה הישראלית, תורחב מלאכת היצירה הפרלמנטרית ותוגבר אחדות העם".

כמעט כל הדוברים הקדימו לדבריהם "ברכה, הרהור ומעין חשבון נפש", איש איש לפי השקפתו או מפלגתו. הפולמוס היחיד שהתעורר בין המברכים היה בנוגע לשאלת השם שהוענק למבנה. "האדונים הנכבדים בגין, לורנץ וכץ שללו מכל וכל את המונח משכן הכנסת, באשר משכן הוא מקודש - ומיוחד למבנה האחד, בית המקדש על הר המוריה ולא לשום בניין זולתו. את גישתם דחו האדונים ישעיהו ואבנרי, והגברת אלוני. לכל מלה שבמקרא יש ייחוד, או לפחות אסוציאציה, ומרוב הינזרות משיבוש, כביכול, יש אולי לוותר על כללי השימוש בשפה העברית, ואת זאת ודאי לא ידרשו המערערים", כתב סופר "הארץ".

אולם המליאה שהיה מלא עד אפס מקום בפתיחת הישיבה, התרוקן כמעט לחלוטין לאחר יציאתו של נשיא המדינה, ורק מעטים נותרו בו כדי לדון בהצעת החוק של אשכול. ביום הטקס, דיווח "הארץ" בין השאר, כי מטעמי חיסכון, "חבר הכנסת חזני ויתר ולא ייסע לוועידה בטהראן".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ