צייד הנאצים ויזנטל פעל בשירות המוסד

שמעון ויזנטל, צייד הנאצים הנודע שהקדיש את חייו למרדף אחרי פושעי מלחמה, נחשב כל ימיו ל"ארגון של איש אחד". ואולם, מסמכים שהתגלו באחרונה בעיזבונו והותרו כעת לפרסום מגלים לראשונה כי לא עבד תמיד לבדו, אלא פעל בשירות ארגון הביון הישראלי, המוסד

דליה קרפל
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דליה קרפל

שמעון ויזנטל, צייד הנאצים הנודע שהקדיש את חייו למרדף אחרי פושעי מלחמה, נחשב כל ימיו ל"ארגון של איש אחד". ואולם, מסמכים שהתגלו באחרונה בעיזבונו והותרו כעת לפרסום מגלים לראשונה כי לא עבד תמיד לבדו, אלא פעל בשירות ארגון הביון הישראלי, המוסד. עד כה מקובל היה להאמין שישראל הזניחה את המאמצים ללכוד פושעים נאצים, ואולם הגילוי בדבר התמיכה שקיבל ויזנטל מהארגון, הנכלל בספר חדש מאת תום שגב, מלמד שישראל עשתה בעניין יותר משהיה ידוע עד כה. הספר "ויזנטל - הביוגרפיה", המתפרסם היום בהוצאת "כתר", מגלה בין היתר כי בשנת 1948 נכשל מבצע ישראלי ללכידת אדולף אייכמן באוסטריה. הכתבה המלאה על כך תתפרסם מחר במוסף "הארץ".

בדצמבר 1948 שיגרה המחלקה המדינית לאוסטריה חוליה של שלושה אנשים בפיקוד קצין בצה"ל. בשיתוף פעולה עם שירות הביטחון של אוסטריה ועם ויזנטל, הקימו הסוכנים מארב בכפר אלטאוסזה, שבו התגוררה משפחתו של אייכמן. ההערכה היתה שאייכמן, שהצליח קודם לכן להימלט ממחנה שבויים, יבוא לבלות את חגיגות השנה החדשה עם משפחתו, והכוונה היתה להעבירו לישראל. אלא שהוא לא הופיע, או שהתחמק לאחר שהוזהר.

בשנת 1953 הצליח ויזנטל לגלות את מקום הימצאו של אייכמן ודיווח על כך לישראל, אך רק ב-1960, בעקבות מידע שהתקבל מגרמניה, יצאו סוכנים ללכוד אותו. עבודת ויזנטל עם המוסד החלה לאחר לכידת אייכמן ונמשכה כעשר שנים. ויזנטל זוהה במוסד בכינוי "תיאוקרט" ותפקידו העיקרי היה להתחקות אחרי פושעים נאצים, אולם הוא גם מסר למפעיליו מידע על המדענים ומהנדסי הטילים הגרמנים שעבדו במצרים. המוסד מימן את הקמת משרדו בווינה ומפעיליו של ויזנטל שילמו לו משכורת חודשית של כ-300 דולר במזומן. שלושה ממפעיליו אישרו את הפרטים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ