שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מת הפרופ' שמואל נח אייזנשטדט, חוקר בעל שם עולמי ואבי הסוציולוגיה בישראל

כסוציולוג עירער על הבנת היהדות כדת ולאום בלבד וטען שיש לראות בה "ציביליזציה"

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

בירושלים מת אתמול הפרופ' שמואל נח אייזנשטדט, סוציולוג בעל שם עולמי ואבי הסוציולוגיה בישראל, חתן פרס ישראל, שהיה מרצה וחוקר באוניברסיטה העברית מאז שנות ה-40 של המאה הקודמת. הוא היה בן 87 במותו.

אייזנשטדט, תלמידו של ההוגה מרטין בובר, נחשב מייסד ענף הסוציולוגיה באקדמיה הישראלית. מחקריו המוקדמים התמקדו בחברה הישראלית, בשנות ה-50 וה-60: הוא עסק במושבי העובדים, בקליטת העלייה, בסולידריות הפנימית בחברה הישראלית, בציביליזציה היהודית, וכתב רבות על תהליכים של מודרניזציה. הוא חיבר עשרות ספרים ומאות מאמרים אקדמיים.

לדברי פרופ' גד יאיר, ראש המחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, מחלקה שאייזנשטדט עמד בראשה במשך 20 שנה, "שמואל תמיד הסתכל על ישראל במסגרת השוואתית. הראייה שלו היתה מאוד אוניברסלית ורחבה. המחקר שהוא עשה בתחילת שנות ה-50, שהתמקד בבעיה של מודרניזציה במושבי העובדים, הובילה אותו אחר כך לשורת מחקרים מאוד גדולים על אפריקה, אסיה ודרום אמריקה. מתוך המצוקות של החברה הישראלית הוא הרחיב את הזווית, ופיתח גישה מיוחדת".

"בשנות ה-60 היתה אמונה נאיבית שכל העולם יילך בדרכה של ארה"ב ויעבור תהליכים של דמוקרטיזציה", אומר יאיר. "מה שאייזנשטדט הראה הוא, שאף על פי שכל תרבות מתקדמת הלאה היא עושה זאת באופן ייחודי לה. ב-20-30 השנים האחרונות כל העבודה שלו הוקדשה לטענה שההנחה שהעולם הוא עולם הומוגני אחד איננה סבירה".

מחקריו ההשוואתיים של אייזנשטדט בנושא המודרניזציה הקנו לו שם בינלאומי, וזיכו אותו בשורה של פרסים. האחרון היה פרס יוקרתי על שם הולברג, שאייזנשטדט קיבל בנורווגיה ב-2006.

אייזנשטדט גם עסק בחקר ההיסטוריה של עם ישראל בהיבטים סוציולוגיים, ומחקרו עירער על תפישת היהדות בהדגש הדתי או הלאומי בלבד. הוא טען כי ניתן להבין את ההיסטוריה היהודית רק באמצעות ניתוח של היהדות כ"ציביליזציה", בדומה לאיסלאם ולנצרות.

אייזנשטדט פרש רשמית מהאוניברסיטה העברית ב-1983. אף על פי שהמשיך להרצות ולכתוב עד מותו (רק באחרונה התפרסמו שני ספרים שלו), השפעת מחקרי היסוד שלו על התחום שייסד באקדמיה בארץ פחתה והלכה. תחתיה עלתה קרנה של הביקורתיות שהתנערה מהגישה הפונקציונליסטית, האוהדת כלפי ישראל והציונות, שאייזנשטדט היה מזוהה עמה במשך שנים.

פרופ' יאיר סיפר כי שמו של אייזנשטדט עלה בימים האחרונים, בשיחות פנימיות בין סוציולוגים, בשל הביקורת הנמתחת על הנטיות פוסט-ציוניות בחוגים לסוציולוגיה. "אנשים אמרו: מה אתם רוצים, שסטודנטים יחזרו לקרוא אייזנשטדט?", אמר יאיר. "במחלקות מסוימות אייזנשטדט הוא הדמות שאוהבים לשנוא, כי הוא מייצג את הגישה הפונקציונליסטית והממסדית. אבל לשמואל היתה מורכבות. אחד המאפיינים הייחודיים שלו היתה היכולת להסתגל להתפתחויות במחקר הסוציולוגי. שמואל אף פעם לא היה פשטן, הוא לא נתקע במחויבות למה שאמר בשנות ה-60".

פרופ' יאיר הוסיף: "אפשר לספור על אצבעות יד אחת אינטלקטואלים ברמתו של שמואל. והוא גם היה אדם שאהב מאוד את החיים. ביתו תמיד היה פתוח לכולם, עד אחרון התלמידים. הוא היה אדם חם ולבבי, והדבר הכי מרשים אצלו היה השמחה שלו בעבודה. חדוות העבודה שלו היתה בלתי רגילה. הוא נאחז בעבודה וניהל מאבק הרואי נגד מגבלות גופניות שונות, רק כדי להמשיך לעבוד ולהרצות ולכתוב עד יומו האחרון".

פרופ' שמואל נח אייזנשטדט השאיר אחריו אשה, שלושה ילדים ונכדים. הוא יובא למנוחות ביום ראשון, בהר המנוחות בירושלים.

שמואל נח אייזנשטדט

חקר מודרניות בישראל בגישה השוואתית, ודגל בריבוי-מודרניות: בניגוד להנחה שהעולם יתיישר לפי המודרניות המערבית, הוא הראה שחברות נעשות מודרניות תוך שמירה על מסורת ייחודית, ואין מודרניות אחת אלא רבות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ