פרשנות

האם "המהלך המטורף של גולדה" במלחמת יום כיפור כלל נשק גרעיני?

לפי פרסומים זרים במאות מאמרים ובספרים על אודות אותה מלחמה, אפשר להעריך כי האמצעים שעליהם דובר הם הנשק הגרעיני שיוחס לישראל

יוסי מלמן
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יוסי מלמן

מכותרות העיתונים של הימים האחרונים, שמפרסמים תיעוד מאלף שהותר לפרסום על ידי גנזך המדינה, עולים רמזים כי מנהיגי המדינה במלחמת יום הכיפורים שקלו להשתמש באמצעים דרסטיים. בהקשר זה אף נכתב על הביטוי "מטורף" שראש הממשלה דאז גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין השתמשו בו. לפי פרסומים זרים במאות מאמרים ובספרים על אודות אותה מלחמה, אפשר להעריך כי האמצעים שעליהם דובר הם הנשק הגרעיני שיוחס לישראל.

ביום שלישי 9 באוקטובר, יום לאחר שנכשלה מתקפת הנגד של ישראל בחזית הדרום שכוונה להדוף את צבא מצרים מערבה, מעבר לתעלה, התכנס דיון בלשכתה של ראש הממשלה גולדה מאיר. מצב הרוח היה כמובן מדוכדך עוד יותר. מלאי התחמושת והנשק של צה"ל הלך ואזל. האבידות בנפש כבדות. התחושה הייתה קשה ביותר. בדיונים אמרה גולדה מאיר כי יש לה "מחשבה מטורפת". יש הסוברים כי היא התכוונה לרעיון כי תצא לפגישת בזק סודית לדיון חירום עם נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון. גולדה מאיר ביקשה שנסיעתה לא תדווח לשרי הממשלה. שר הביטחון משה דיין תמך ברעיון אך בסופו של דבר היא לא נסעה.

באותו דיון דובר גם על ההפצצות האסטרטגיות של חיל האוויר על אתרים בדמשק. האם ה"מחשבה המטורפת" קשורה לפגיעה האנושה בסוריה? נראה כי זה לא היה מנותק לחלוטין מההקשר של הדיונים אז. בדיון אחר, לפי עדותה של עורכת עיתון "דבר" חנה זמר, דיבר משה דיין על "חורבן הבית השלישי". לפי פרסומים זרים העמידה ישראל בכוננות את מאגר הנשק הגרעיני שלה ואף שקלה להשתמש בו כמעין נשק אחרון של יום הדין.

בניית הכור הגרעיני הסתיימה ב-1960 ולפי אותם פרסומים היו בידי ישראל באוקטובר 1973 כמה עשרות פצצות גרעין. לישראל היו גם אמצעי שיגור. מטוסי מיראז' מתוצרת צרפת ומטוסי פאנטום מארצות הברית וכן טילי יריחו התבססו על טיל שישראל רכשה מצרפת והשביחה. לפי הפרסומים, הועמדו הן המטוסים והן הטילים בכוננות. פרסומים זרים שונים שמהימנותם לא ברורה אף הרחיקו לכת וטענו כי משה דיין, שהיה מבועת יותר מכל שר או מפקד צבאי אחר בשל מתקפת הפתע המצרית-סורית והישגיה בימים הראשונים, הציע אף להשתמש בנשק הזה. העיתונאי החוקר סימור הרש קרא לספרו העוסק בנשק הגרעיני של ישראל בשם "ברירת שמשון" (SAMSON OPTION), כלומר, ישראל תשתמש בנשק הזה אם תחוש שמרחפת עליה סכנה קיומית בוודאות קרובה וגדולה, בבחינת "תמות נפשי עם פלישתים". אם פרסומים אלה אכן נכונים, וכאמור במסמכים אין אישוש לכך פרט אולי לרמזים בדמות מחיקות, הרי זו לא הפעם הראשונה ולא האחרונה שמנהיגי ישראל דיברו על נשק "יום הדין".

חוקרים בחוץ לארץ כבר טענו שלישראל היה כבר מתקן (DEVICE) גרעיני לפני מלחמת ששת הימים. אחר כך באה מלחמת יום הכיפורים, והפעם השלישית שהסוגיה עלתה על הפרק הייתה בזמן התקפת הסקאדים ששיגר לעבר ערי ישראל מנהיג עיראק סדאם חוסיין במלחמת המפרץ בינואר-מרץ 1991. ביום שבת לאחר מטר הטילים השני על ישראל באותה מלחמה, שבה ישראל ישבה באפס מעשה וספגה, התכנסה הממשלה לדיון חירום. באותה ממשלה בראשות יצחק שמיר ישבו אז שרי ימין קיצוניים כמו פרופסור יובל נאמן, פיזיקאי שהיה מעורב בתכנית הגרעין של ישראל, רפאל איתן ורחבעם (זאבי) גנדי. הם דרשו תגובה חריפה בכל האמצעים הצבאיים של ישראל. שמיר, שהתנגד לכל מעורבות ישראלית - גם לא באמצעות חיל האוויר או בשיגור כוחות קרקע - טרפד כל ניסיון כזה או אחר מצדם.

בשנים האחרונות, על רקע איומי איראן שוב מתעורר הנושא בשיח העיתונאי ובמחקרים של מומחים במכוני מחקר בחוץ לארץ. ההיסטוריון ד"ר בני מוריס, בהרצאה בווינה ובברלין ואחר כך במאמר בוטה ונעדר שיקול דעת ב"ניו יורק טיימס" קרא למנהיגי ישראל להפציץ את איראן בנשק גרעיני. למרבה המזל מנהיגי ישראל מימין ומשמאל מפגינים אחריות וממשיכים לדבוק במדיניות המוצהרת מאז 1961 לפיה ישראל לא תהיה הראשונה להכניס נשק גרעיני לאזור. הם יודעים שמדינה שתשתמש בנשק זה גוזרת על עצמה להיות מורחקת ממשפחת העמים וסופה שלא תתקיים.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ