בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

27.10.1960"מועצת הפועלות" מציינת ארבעים שנה

היום לפני 50 שנה:

תגובות

מדור "לאשה ולבית" ב-27 באוקטובר 1960 הוקדש לתערוכת "נשים בישראל" שנפתחה יום קודם לכן. כמקובל באותם ימים, העמוד בו הודפס המדור עוטר במודעות פרסומת שהציגו פורטרטים (מצוירים ברובם) של נשים ענוגות ונאות, המפרסמות סבונים ("דרמפון"), שמפו ("פרחי תפוחים" של "נקה"), מכונת כביסה ("אמפא") ורביולי משומר מתוצרת אסם. אבל הכתבה על תערוכת "נשים בישראל" הציגה אשה שונה מזו של עקרת הבית המטופחת שניבטה מהפרסומות האלו: האשה היתה חברת מועצת הפועלות, תנועת הנשים הגדולה בישראל שחגגה, באמצעות התערוכה, 40 שנים לקיומה ו-35 שנים לארגון "פיוניר ווימן" שהוקם בצפון אמריקה.

אף שכולן היו חברות הסתדרות העובדים, 315 אלף חברות מועצת הפועלות לא היו "ציבור הומוגני", הבהירה הכתבת אסתר ערמון. היו בהן חברות ההתיישבות העובדת, שכירות ומפרנסות עצמאיות, וגם נשים החברות במועצה מכוח חברותם של בעליהן בהסתדרות בלבד. "קהל חברותיה של מועצת הפועלות משקף משום כך את כל שכבות האוכלוסייה".

לכל שכבה היתה זיקה שונה למועצת הפועלות, מעצם הבעיות המיוחדות לה. אבל אשת נשיא המדינה רחל ינאית-בן צבי, שהעלתה זיכרונות מהכנס הראשון של הפועלות העבריות, עמדה על מהותו הראשונית של הארגון: "בעייתה ושאיפתה" של הפועלת הראשונה בארץ "להאחז בעבודת האדמה". הנשים התכנסו, אמרה, "לאו דווקא כדי להשתוות לגבר. חיפשנו ביטוי עצמי והתעלות על ידי עבודה ועזרה לחברים". השנה היתה 1915 בכנס הראשון, אשר התקיים בחווה הראשונה להכשרת בנות לחקלאות. "התאספנו כ-20-15 פועלות מהגליל ושתי הנקודות בעמק יזרעאל אשר שפכו נפשן ושטחו בעיותיהן וכאבן", נזכרה ינאית-בן צבי.

"והנה, נהפכו התרעומת והטרוניות למקור פנימי של יצירה, להתגלות של יכולת עצמית לקבל עול חובות, שהולידו זכויות". בהתחלה, נוצרו קבוצות של בנות להכשרה עצמית. "קשה מאוד היתה דרכן", העידה ינאית-בן צבי. רק בשנות העשרים, כאשר קמה ההסתדרות הכללית, הוקמה כחלק ממנה מועצת הפועלות. "מגמת היסוד היתה להגיע למעמד שווה לגבר", הוסיפה בבה אידלסון, מזכירת התנועה זה 30 שנה אז.

ב-40 שנותיה התרחבה המועצה, ובעת התערוכה של אוקטובר 1960 הפעילה זה שלוש שנים את "המדור לעובדת השכירה". חנה טל, שעמדה בראש המדור, סיפרה על הבעיות הרבות שעומדות בפני העובדת השכירה.

"הוכח כי פועלות נוטות להסביר את עניינן ולהשיח את בעיותיהן ביתר קלות בפני נשים", הסבירה טל את חשיבותה של מועצה נשית, "ומה גם ש-85% מהן יוצאות ארצות המזרח, שלא הסכינו דיו להתבטא בציבור", אמרה. לילי מנחם, "הנציגה המוכרת ביותר של מועצת הפועלות בפרבריה הדרומיים של תל אביב", סיפרה על עבודתה עם יוצאות המזרח. "אם קשה לאשה להתחרות עם הגבר, לאשה המזרחית קשה שבעתיים", אמרה מנחם, "תמיד שאפתי להחדיר בלב האשה הספרדית שהיא מישהי ויכולה לעשות משהו, והאמת, כשהם רואים אותי נוכחים שאין השד נורא כל כך". הכתבת הסבירה ש"לילי היא 'משלהם' ועל כן קרובה להם. היא חיתה עמם בשכונת פלורנטין והתקווה והיא מדברת בשפתם". סימה סלע בת ה-44, ילידת רוסיה ואם לשלושה בנים, הציגה עצמה כ"פועלת בעלת הכרה": פועלת ניקיון ושירותים בקופת חולים וחברה בוועד המרכזי של הקופה, שם ישבה לצד רופאים, אחיות ופקידים. האשה העובדת, אמרה, "מנוצלת פי שניים ויותר מהגבר"; רק "גוף של נשים, הקרוב לנו מבחינה אידיאולוגית, יוכל לעזור לנו", הדגישה את חשיבותה של מועצת הפועלות. ואשה בשם דבורה, בת דגניה, הביעה דאגה לנשים הצעירות יותר. "לדור השני בקבוצה או בקיבוץ אין מועצת הפועלות מגיעה", אמרה. "אנו חיים ממילא חיי עבודה וחיי תנועה אינטנסיביים, אבל בלי תודעה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו