היום לפני 14 שנה: שר החינוך זבולון המר מצנזר תוכנית נוער על הומוסקסואליות

21.11.1996

ליטל לוין
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ליטל לוין

בלוח השידורים של ערוץ חינוכית 2 ליום ה-21 בנובמבר 1996 שובצה, כבימים אחרים, תוכנית הנוער "קלפים פתוחים". כמו תמיד, נפגשו באולפן נערים ונערות שדיברו על נושאים שמעסיקים ומטרידים אותם, רבים מהם שנויים במחלוקת: יחסי מין, סמים, נשירה מבית הספר, קעקועים, הפרעות אכילה - ובתוכנית שיועדה לאותו יום, הם דיברו על הומוסקסואליות.

ימים אחדים לפני מועד השידור קם חבר הכנסת חנן פורת ממפד"ל, ותבע מחבר מפלגתו, שר החינוך זבולון המר, שימנע את שידור התוכנית העוסקת בבני נוער הומוסקסואלים. יש בה, טען, "משום מתן לגיטימציה ועידוד בני נוער להתנסויות מוזרות". שר החינוך המר שמע את תלונתו של פורת, והחליט שלא להתערב בשיקולי הטלוויזיה החינוכית. אלא שיממה לפני השידור, הוא שינה את דעתו והורה "לבטל את השידור לפי שעה משום שהתוכנית שנויה במחלוקת כל כך חריפה עוד לפני שידורה". הטלוויזיה החינוכית הודיעה כי בהיותה יחידת סמך של משרד החינוך היתה מחויבת לציית.

המחאה פרצה מיד. כבר למחרת התוכנית שלא שודרה, הפגינו נוער מרצ והאגודה לשמירת זכויות האזרח מול משרד החינוך בתל אביב. "אם שר לוקח על עצמו סמכות של צנזורה, אז מוטב לוותר על השר או על הטלוויזיה", אמר ח"כ יוסי שריד; "אי-שידור התוכנית יחזיר אותנו לתקופות חשוכות של בערות, שבהן לשונים לא היה מקום", אמרה ח"כ נעמי חזן. מועצת הרשות השנייה לרדיו ולטלוויזיה מיהרה גם היא להגיב, וקבעה שעל החינוכית לשדר את התוכנית. "כעת לא ברור כיצד על הטלוויזיה החינוכית לנהוג כשמועצת הרשות מחייבת אותה לשדר את התוכנית, ואילו משרד החינוך מונע ממנה לשדרה", העירה כתבת "הארץ" אורלי בר קימה. מנכ"לית החינוכית, אהובה פיינמסר, הכריעה באומרה כי על החינוכית "לנהוג לפי הנחיות השר".

ב-13 בינואר 1997 עתרו לבג"ץ שלושה ארגונים - קהילה לסבית פמיניסטית, האגודה לשמירת זכויות הפרט והאגודה לזכויות האזרח - בתביעה לבטל את החלטתו של השר המר. "שלטון הנוטל לעצמו את הרשות לקבוע מה טוב לאזרח, סופו שהוא קובע מה טוב לאזרח לחשוב", ציטטו באי-כוח העותרים, עוה"ד עירא רדר, דורי ספיבק ודן יקיר, את משה לנדוי, לשעבר נשיא ביהמ"ש העליון. בהוראת שר החינוך, כתבו, יש משום התערבות בתוכני השידור ועל כן חריגה מסמכותו. כאשר השיב המר על העתירה, אמר כי התוכנית "מתעלמת מגישה נורמטיבית וערכית, השוללת את ההתנהגות ההומוסקסואלית ורואה בה פגם מוסרי", דיווח ב"הארץ" אור קשתי. "התוכנית מתעלמת מערכים קולקטיביים, כמו משפחה והמשכיות, הראויים לציון ולהבלטה במסגרת של תוכנית חינוכית". בג"ץ ביקש מארבעה מומחים לחינוך לחוות דעתם המקצועית על "קלפים פתוחים" בנושא הומוסקסואליות; וכולם, דיווח ב"הארץ" משה ריינפלד, קבעו שהיא "ראויה להקרנה בפני בני נוער ואין כל סכנה שתביאם לשינוי זהותם המינית". בשלב הבא בג"ץ הציע להמר פשרה: להסכים לשידור התוכנית, ולקיים אחריה "דיון מעמיק ומאוזן, בהשתתפות מומחים". באיחור של שבועיים, השיב על הההצעה בסירוב, בטענה שלדיון כזה תהיה השפעה מועטה על קהל היעד. ההכרעה נפלה ב-21 בספטמבר 1997, כאשר הורה בג"ץ להקרין את התוכנית. "בעולם המתקדם לעבר שנות האלפיים, תופעת החד-מיניות כשלעצמה שוב אינה מבטאת 'סטייה' שיש להוקיעה, לגנותה ולהילחם בה", כתב השופט יעקב קדמי, ומילותיו אלה צוטטו שוב ושוב ב"הארץ", שסיקר בהרחבה את הניצחון. נתיב רובינזון, מנחה התוכנית, ביטא את תחושתם של רבים כאשר אמר: "זה יום חג לחופש הביטוי ולמסר של סובלנות בחברה".

התוכנית שודרה בשני חלקים ב-20 וב-27 בנובמבר 1997. בדיוק חודשיים אחר כך, לאחר מאבק של כמה חודשים במחלת הסרטן, השר זבולון המר הלך לעולמו. הוא היה בן 62.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ