אור קשתי
ג'קי חורי
אור קשתי
ג'קי חורי

תלמידי ישראל נמצאים במקום ה-36 מבין 64 מדינות בהישגים בתחום הקריאה, ובמקום ה-41 בתחומי המתמטיקה והמדעים. כך עולה מנתוני מבחן פיז"ה הבינלאומי, שנערך במארס 2009 ופורסמו היום. בהשוואה למבחן הקודם, שהתקיים ב-2006, מדובר בשיפור קל בהישגים, בעיקר בקריאה.

בהשוואה של 57 המדינות שהשתתפו בשני המבחנים האחרונים, עולה כי ישראל שיפרה את מיקומה בשני מקומות. עם זאת, שר החינוך גדעון סער, אמר כי הנתונים מלמדים כי "ישראל עשתה קפיצת מדרגה של ממש מבחינת השיפור בהישגים". בדומה למבחני המיצ"ב, גם נתוני פיז"ה מלמדים על פערים גדולים של כמאה נקודות בהישגים בין המגזר היהודי לערבי. לדברי מנכ"לית "הרשות הארצית למדידה והערכה", פרופ' מיכל בלר, פערים אלה שקולים לכשנתיים וחצי של לימודים.

מבחן פיז"ה נערך מדי שלוש שנים על ידי ארגון ה-OECD, אליו הצטרפה לאחרונה ישראל. המבחן בודק את רמת האוריינות של תלמידים בני 15 בשלושה תחומי דעת - קריאה, מתמטיקה ומדעים. כל מבחן מתמקד באחד מבין שלושת תחומי הדעת, ובזה האחרון ניתן דגש על הקריאה. ברחבי העולם השתתפו במחקר כ-470 אלף תלמידים מ-64 מדינות ועיר אחת - שנחאי שבסין, שאף הגיעה למקום הראשון בשלושת התחומים שנבדקו. בישראל השתתפו במבחן 5,761 תלמידים מ-176 בתי ספר, המהווים מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה.

על פי הנתונים שפורסמו, ממוצע ההישגים באוריינות קריאה בישראל הוא 474 נקודות (בסולם שנע בין 200 ל-800) - מתחת לממוצע הבינלאומי, העומד על 493נקודות. ארגון ה-OECD מחלק את הישגי התלמידים לשבע רמות בקיאות. מפילוח זה עולה כי שיעור התלמידים בישראל הנמצא ברמות הגבוהות הוא 7%, בדומה לממוצע הבינלאומי.

ואולם, שיעור התלמידים הנמצאים ברמות הבקיאות הנמוכות ביותר עומד על 27% - בהשוואה ל-19% במדינות שהשתתפו במבחן. מבחינת הישגיה, ישראל נמצאת בקבוצת מדינות הכוללת בין השאר את ספרד, צ'כיה וטורקיה. לעומת המבחן מ-2006, נרשמה עלייה של 35 נקודות, שנבעה בחלקה הגדול משיפור במגזר היהודי. הפער בין שני המגזרים הסתכם במבחן האחרון ב-106 נקודות.

תצלום אילוסטרציה: אלון רון

לעומת השיפור בקריאה, הרי שבתחומי המתמטיקה והמדעים לא נרשם שינוי משמעותי, וישראל נמצאת בתחתית השליש השני של המדינות. במתמטיקה הציון הממוצע של תלמידי ישראל הוא 447 נקודות, בהשוואה לממוצע הבינלאומי העומד על 496 נקודות. שיעור התלמידים המצטיינים בישראל הוא כמחצית מהנתון הבינלאומי המקביל (לעומת 13%), ואילו שיעור התלמידים הנמצאים ברמות הבקיאות הנמוכות מסתכם ב-39%, בהשוואה ל-22% במדינות שהשתתפו במבחן. קבוצת המדינות שהישגיהן דומים לאלה של ישראל כוללת את דובאי, טורקיה וסרביה. בין 2006 ל-2009 נרשמה עלייה של 5 נקודות בלבד בציון הממוצע בישראל. גם בתחום זה התגלו פערים גדולים של כמאה נקודות בין יהודים לערבים.

במדעים ממוצע ההישגים בישראל הוא 455 נקודות, בהשוואה לממוצע הבינלאומי - 501 נקודות. גם בתחום זה שיעור התלמידים ברמות הבקיאות הגבוהות הוא מחצית מהממוצע הבינלאומי (4% ו-8%, בהתאמה), ושיעור התלמידים ברמות הנמוכות ביותר גבוה בהרבה מהנתון המקביל (33% ו-18%, בהתאמה). בין שני המבחנים האחרונים חלה עלייה של נקודה אחת בלבד בממוצע ההישגים של תלמידי ישראל. מבחינת ההישגים, ישראל נמצאת בין דובאי לטורקיה.

במסיבת עיתונאים בתל אביב בה הוצגו הנתונים, אמר שר החינוך כי "אם מבודדים את דוברי העברית, הרי שההישגים של התלמידים הם מעל לממוצע ה-OECD. גם במגזר הערבי נרשם שיפור, אולם הוא לא דומה במימדיו". הוא הוסיף ש"אי אפשר להתעלם מהפערים הגדולים מאוד בין יהודים לערבים, בכל המקצועות. צריך להשקיע באופן מיוחד במגזר הערבי, ואנו נעצים את המאמצים בתחום".

מבחן פיז"ה בדק גם נושאים שונים הקשורים לסביבתה הלימודית של בני הנוער, ובמיוחד על הרגלי הקריאה. מהנתונים עולה כי 35% מהתלמידים דיווחו כי אינם קוראים כלל להנאתם, ו-27% קוראים רק עד חצי שעה ביום. נתונים דומים נמצאו גם בשאר מדינות ה-OECD. בפילוח לפי מגדר מתברר כי שיעור הבנים שאינם קוראים כלל גדול בהרבה מהנתון המקביל בקרב הבנות (45% לעומת 25%, בהתאמה), ואילו שיעור הבנות שקוראות יותר משעה ביום כפול משיעור הבנים (30% ו-15%, בהתאמה).

75% מהתלמידים ציינו כי הם קוראים עיתונים, בהשוואה ל-39% שדיווחו על כתבי עת, 30% ספרות יפה ו-26% ספרי עיון. בכל השאלות שניסו לבדוק עד כמה המורים מעודדים את התלמידים במהלך השיעורים להשקיע בקריאת ספרים (כמו שאלות מאתגרות, המלצה על ספר ועוד), הממוצע הישראלי נמוך מהנתונים הבינלאומיים.

מוועדת המעקב לענייני חינוך במגזר הערבי נמסר בתגובה לנתונים, כי היא אינה מופתעת מהפערים הגדולים בין התלמידים הערבים ליהודים. "תוצאות פיז"ה מצטרפות לשורת מדדים (כגון מיצ"ב, בגרות ופסיכומטרי) המעידים על השקעה ירודה בחינוך ועל מדיניות של אפליה והזנחה רבת שנים של החינוך הערבי" נמסר. "הממשלה מדברת הרבה על סגירת פערים בין החינוך הערבי לעברי, אך עושה מעט מאוד. גם דו"חות והמלצות שאומצו על ידי משרד החינוך לשיפור החינוך הערבי מעלות אבק על שולחן השר ואינן מיושמות לרוב".

בוועדה הדגישו כי "לצד הצורך הדחוף במשאבים, כיתות, שעות לימוד, תקנים ותכניות פדגוגיות, על הממשלה לשנות את מכלול המדיניות כלפי החינוך הערבי, על כל המשתמע מכך מבחינת תכני הלימוד, המבנה הארגוני והמינויים".

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ