בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מייסד עיתונות היידיש בישראל, מרדכי צאנין, מת בגיל 103

תגובות

עיתונאי היידיש, הסופר והמילונאי מרדכי צאנין מת ביום רביעי בגיל 103. צאנין הקים את התשתית החדשה של עיתונות היידיש במדינת הישראל, והעיתון שיסד ב-1957, "לעצטע נייעס" (חדשות אחרונות), היה בשיאו אחד הנפוצים במדינה.

צאנין היה גם סופר פורה, ובית השאר כתב רומן בשישה כרכים על גלגוליו של היהודי הנצחי ("אריסטופנס שב הביתה"), ותיאר את פולין החרבה לאחר שביקר שם ב-1947, מחופש לחייל אנגלי. הוא היה גם מילונאי (וחיבר את המילון יידיש-עברי ועברי-יידיש, פובליציסט ומתרגם.

צאנין נולד בסוקולוב-פודלאסק שבפולין ב-1906, וכבר שם היה עיתונאי וסופר יידיש. לאחר הכיבוש הנאצי ברח מפולין, וב-1941 הגיע לארץ ישראל, דרך המזרח הרחוק. צאנין האמין בהמשכיותה של היידיש, ובכך שאפשר להציל את תרבות היידיש. עם הקמת המדינה וראשיתה של העלייה ההמונית מאירופה הבין את הצורך בעיתון יידיש למאות אלפי מהגרים, וכבר ביולי 1948 יסד את העיתון "אילוסטרירטער וואכנבלאט" (שבועון מאויר), שרובו ככולו שיר הלל למדינת ישראל ולצבאה.

עד מהרה נאלץ צאנין להילחם על זכות הקיום של עיתונות יידיש בישראל בגלל התנגדותו של הממסד הישראלי ללשונות הגולה. על כורחו, הפך צאנין ללוחם בממסד, וההערצה ללא סייג התחלפה בביקורת. "בתחילת שנות ה-50 היחס ליידיש היה כאל תרבות אורחת", מספר יצחק לודן, מעיתונאי "לעצטע נייעס" בעבר ועורך הדו-ירחון "לעבנס פראגן" בהווה, "רק להקות אורחות מחו"ל הורשו להעלות הצגות בתיאטרון. בשנים הראשונות של המדינה נאסר על צאנין להוציא עיתון יומי ביידיש. הוא הוציא עיתון בשמות שונים, עד שקיבל אישור לבסוף ל'לעצטע נייעס'".

ביום הולדתו המאה, לפני כמעט שלוש שנים, אמר צאנין על מערכות העיתונים שלו: "היינו אז מעין משרד קליטה". ואכן, עיתוני היידיש של צאנין לא רק ביטאו את עולמם של דוברי השפה, אלא גם עזרו להם להשתלב בפועל במדינה: צאנין עצמו טיפל בעולים החדשים ועזר להם לפתור את בעיותיהם הפרטיות והציבוריות. "העיתון הזה היה לנו, לניצולי השואה, התחלה חדשה", אומר יצחק לודן. "הרגשנו שאנחנו צומחים פה אתו מחדש. הוא לא היה ציוני, אבל היה פטריוט ישראלי".

נוסף לפעילותו העיתונאית היה צאנין פעיל נמרץ גם במוסדות ציבוריים מקומיים ועולמיים. בשנות חייו הארוכות הוא ראה את תרבות יידיש בעלייתה ובנפילתה; התשתית של עיתונות יידיש שהקים בישראל לא האריכה ימים הרבה אחריו. "לעצטע נייעס" נשאר לבסוף עיתון יידיש היחיד בישראל, וביולי 2006 נסגר לחלוטין.

"צאנין יסד את מדינת היידיש כחלק בלתי נפרד מהמדינה", אומר דניאל גלאי, מוזיקאי ומנהל "בית לייוויק", בית אגודת סופרי ועיתונאי יידיש בתל אביב. "רבים ראו את היידיש כשלילת מדינת ישראל, אבל הוא היטיב לחוש את הדופק של המציאות הישראלית. דור הבנים והנכדים עוד יבין את תפקידו ההיסטורי: להעמיד את תרבות יידיש כחלק בלתי נפרד מהמורשת התרבותית היהודית".



צאנין. הפך מעיתונאי נערץ ללוחם בממסד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו