בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חבל על הזמן: קרב הבלימה של השפה העברית

מדיניות משרד החינוך החדשה מבקשת להפחית בכמות חומר הלימודים, ולהגביר את ההעמקה בו. ההחלטה האחרונה, להוריד את לימודי "לשון המקורות" מבחינת הבגרות בלשון עברית, מעוררת את השאלה: האם המחיר אינו גבוה מדי?

תגובות

איך מעלים את שיעור התלמידים הזכאים לתעודת בגרות? השאלה הזאת הפכה בשנים האחרונות לחידה הגדולה של מערכת החינוך, ולאחד הקריטריונים המרכזיים שלפיהם נבחנים השרים והשרות העומדים בראש המשרד.

עד כה, הדרך להעלאת שיעור הזכאות היתה בדרך כלל באמצעות שינויים "טכניים" במתכונת הבחינות, כמו פרסום "המיקוד" או הוספת מועד ב'. בתקופתה של יולי תמיר במשרד החינוך השתנתה המדיניות, והושם דגש על הניסיון להעמיק את ההבנה והניתוח של החומר הנלמד, הפעם גם על ידי שינויים תכניים בבחינות הבגרות. השאלה האם יתבטא הדבר גם בעלייה בשיעור הזכאים לתעודת בגרות תתברר רק בעוד שנתיים-שלוש.

על פי ההחלטה המתגבשת במשרד החינוך, פרק "לשון המקורות" בבחינת הבגרות בלשון יבוטל, אך התלמידים עדיין יידרשו לנושא באמצעות כתיבת עבודות וחיבורים. משקלו של הפרק, המופיע באחד משני השאלונים המרכיבים את הבחינה, הוא 10 נקודות (ו-5 נקודות מציון הבחינה הסופי). לדברי האחראית על לימודי הלשון במשרד החינוך, מזל שיניאק, רוב התלמידים מקבלים את מלוא הנקודות בפרק על "לשון המקורות". "השאלות הן בסיסיות וקלות יחסית", היא אומרת.

כך, למשל, מתבקשים התלמידים לכתוב מחדש, בסגנון עדכני, משפטים הלקוחים מאחת המשניות, או להצביע על המשמעות המדויקת מבין כמה אפשרויות, של מלה המופיעה בפסוק מהתנ"ך או מלשון חז"ל. בשנת הלימודים הנוכחית, 11 תיכונים משתתפים בפיילוט הבודק את השינוי. שאר התלמידים ימשיכו להיבחן על "לשון המקורות".

החלטה זו מצטרפת להחלטות דומות אחרות, כמו ביטול שיטת "הצבירה" במתמטיקה, שינוי אופי הבחינה באזרחות, והוספת שאלון על "ספרות אנגלית" בבחינה במקצוע זה. במשרד החינוך מסבירים כי שינויים אלה לא נועדו להקל על התלמידים, אלא דווקא לאפשר למידה משמעותית ועמוקה יותר.

בקרב המורים יש רבים המברכים על השינוי: "אם היו לנו מספיק שעות לימוד, אפשר היה ללמד את הנושא כמו שצריך, אבל לא זו המציאות. בפועל, הלימוד איננו מעמיק. במסגרת התנאים הנוכחיים, מוטב להתמקד בהיבטים של לשון ימינו ולא מתקופת המקורות", טוענת מורה ותיקה ללשון, מתיכון באזור תל אביב. לטענתה, הפרק "לשון המקורות" מציב קשיים גדולים לפני התלמידים.

"לא צריך ?לענות' את התלמידים באמצעות הפרק הזה", אומרת מורה נוספת מאזור הדרום. "לימוד הנושא תלוש מהקשרים יומיומיים של התלמידים, ולכן פחות חשוב בעיני. יש דרכים אחרות, טובות הרבה יותר, להעשיר את השפה, כמו לדרוש עבודת סיכום קריאה המבוססת על המשנה".

פרופ' יאירה עמית, מהחוג ללימודי התרבות העברית ובית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, איננה מסכימה עם הגישה. לדבריה, "ידיעת לשון המקורות היא המפתח לעולם שלם של טקסטים, שאם לא מתאמצים, הם ייסגרו לפני התלמידים. השלב הבא עלול להיות שלא ילמדו את ביאליק או את עגנון, שמסתמכים על המקורות. כבר היום תלמידים אומרים שקשה להם לקרוא את התנ"ך, כי מדובר בשפה זרה עבורם. כך, העברית כולה תהפוך לשפה זרה, שמתבססת בעיקר על ?כאילו' ו'חבל על הזמן'".

השינוי המסתמן בבחינה בלשון, כאמור, מצטרף להחלטות דומות במקצועות נוספים. כך למשל, בשנת הלימודים הבאה יופיע שאלון חדש בבחינה באנגלית, אשר ידרוש ניתוח יצירות ספרותיות. לדברי מורה לאנגלית, המלמדת בתיכון גדול בבאר שבע, "כל כמה שנים משנים את הדרישות בבחינות הבגרות. התוצאה היא שמורים רבים מבולבלים, וזה משפיע בהכרח גם על התלמידים. הרצון לחשוף את התלמידים לספרות אנגלית הוא בהחלט ראוי, אבל מצד שני לא הוסיפו לנו שעות לימוד. נצטרך לדחוס גם את הנושא הזה".

"אני לא רואה מצב שמשרד החינוך מעלה את רף הבחינות, שעלול להביא לכך שפחות תלמידים ישיגו תעודת בגרות", אומר ראש המחלקה ללימודי הוראה בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, ד"ר יהושע מטיאש. "קשה למצוא פקיד אחד במשרד החינוך שיגיד שהבחינות צריכות להיות קשות יותר ושיסתכן בכך ששיעור ההצלחה יירד. זה שיח שלא קיים. נכון שבמשרד מנסים להכניס לשימוש חשיבה ברמות גבוהות, אבל גם התוכנית הזו צריכה להתיישב עם הציפייה החברתית והפוליטית שלא להקשות על התלמידים. שום מדיניות חינוכית אחרת לא תזכה לגיבוי".

לדברי יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, פרופ' ענת זוהר, הכרת "לשון המקורות" היא חשובה, אך "הדרך שבה נבחן הנושא לא מובילה ללמידה משמעותית". ההחלטות לגבי צמצום חומר הלימודים והשינויים בבחינות הבגרות, מוסיפה פרופ' זוהר, "מתקבלות בכאב, אבל מתוך הכרה שבתי הספר לא יכולים ללמד הכל, ועדיף ללמד לעומק. אין ברירה אחרת. לא משנה איזה נושא נוריד - תמיד יהיה מי שימתח עלינו ביקורת. צריך להבין שלא ניתן לקדם הבנה ולהעמקה ולהמשיך לכסות את כל חומר הלימודים. זה לא הולך ביחד".

דוגמאות מן הבחינה:

קרא את המשנה וענה על הסעיפים הבאים:

"בשלושה במרחשוון שואלין את הגשמים. רבן גמליאל אומר: בשבעה בו, חמישה עשר יום אחר החג, כדי שיגיע האחרון שבישראל לנהר פרת"

הסבר את משמעות השם מרחשוון. מדוע בימינו מכנים חודש זה בשם חשוון ?

במשנה כתוב ?חמשה עשר ימים אחר החג'.באיזה חג מדובר?

כתוב במלים שלך את המשנה שלעיל והוסף מילת קישור בין שני המשפטים שתבהיר את הקשר הלוגי ביניהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו