הוא פשוט חברונער לא פחות ולא יותר

בוגרי ישיבת חברון, בהם רבנים בכירים ואנשי ציבור, התכנסו כדי לציין 130 שנה להיווסדה

יאיר אטינגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יאיר אטינגר

זה שנים רבות שיוחנן סילמן לא לובש שחורים, אך כיאה ליוצא ישיבה, אתמול הוא חבש מגבעת ויצא לכנס הבוגרים של ישיבת חברון. הפרופסור בן ה-77 הוא לא בדיוק בוגר לדוגמה של המוסד החרדי היוקרתי - אך כמוהו יש לא מעטים, לפחות בין בני דורו. "מה שתמיד הרשים אותי ב'חברון', ועד היום מרשים, זה הרבגוניות שלה", סיפר סילמן, פרופ' אמריטוס לתלמוד ופילוסופיה באוניברסיטת בר אילן, "היום הישיבה השתנתה, אבל אז, ואני מדבר על תקופת קום המדינה, היתה בבית המדרש כל הקשת הפוליטית. כולנו היינו חרדים כמובן, אבל חלק נטו לימין וחלק לשמאל. את ?הקפיטל' של מארקס קניתי בתקופת לימודי בישיבה". במסמך המרקסיסטי המכונן, סיפר, הוא התעמק אז לא פחות מאשר בדפי הגמרא. "הישיבה השאירה בי עקבות עמוקים, אני אוהב את השנים ההן".

סילמן היה אתמול בין כ-8,000 המשתתפים ב"כנסת הבוגרים" של הישיבה מירושלים, האירוע שנערך בבנייני האומה בבירה. באופן בלתי רשמי, האסיפה נועדה לגייס תרומות ולסייע לישיבה לצוף מעל פני המים בזמנים שבהם כל המוסדות החרדיים שוקעים עמוק בבוץ הפיננסי. בישיבות החרדיות, הניזונות מתרומות, לא בונים רק על מיליארד השקלים שהליכוד הבטיח השבוע לש"ס לשם תקצובן. באופן רשמי, מכל מקום, האירוע נועד לציין 130 שנים להקמתו של המוסד ולהציגו בתפארתו, בחסות גלריה מרשימה של כל בכירי הרבנים ומנהיגי הציבור החרדי.

CORONA TIME - ועידת החינוך של TheMarker

"אין הרבה מוסדות שיכולים להתגאות ברשימת בוגרים כזו", סיפר העיתונאי ישראל גליס: "מראשי הישיבות החשובים ביותר, דרך נשיא המדינה לשעבר חיים הרצוג ושופט בית המשפט העליון בדימוס מנחם אלון, ח"כים ועסקנים כמו אברהם רביץ ז"ל ואריה דרעי, ועד עיתונאים כמו קובי אריאלי ודב אלבום". גליס, בוגר הישיבה, הופקד על הקמת התערוכה שהוצגה בלובי של בנייני האומה, וגוללה את תולדות הישיבה מאז ימיה בליטא תחת השם "סלבודקא", דרך נדודיה לעיר חברון תחת שלטון הבריטים, ואז, אחרי טבח תרפ"ט, לירושלים. מאז 1976, הישיבה פועלת בשכונת גבעת מרדכי בירושלים, וממשיכה לשאת את השם "חברון", אלא שהשם הזה נהגה במילרע, ואין לו קשר ליישוב היהודי הנוכחי בעיר האבות.

"זה המועדון החרדי הכי יוקרתי שיש", אמר קובי אריאלי. "זה מזכיר את האנרגיות האליטיסיות של בוגרי הגימנסיה, או מוסדות בריטיים. בשבוע הבא אני הולך להנחות תוכנית בטלוויזיה עם שפרה מ'האח הגדול', ואני עדיין מרגיש גאה שאני ?חברונער'". מקבץ גדול של בדיחות על תלמידי הישיבה, מספרות את סיפורו של פלח אליטיסטי, אוטונומי, בתוך הציבור החרדי. האליטיזם הזה מובנה בתפישה של מייסד הישיבה, "הסבא מסלבודקה" רבי נתן צבי פינקל, ובמשנת "גדלות האדם" שלו, שעדיין חיה ונושמת בישיבה. "יש אצלנו הרבה מקום לכבוד עצמי", סיפר יעקב, בן 21, תלמיד בישיבה, "זו קודם כל תפישה דתית, אבל זה גם בא לידי ביטוי בזה שכל הבחורים מאוד מסודרים, רגועים, עצמאיים". וכן, הוא מודה, "חברון" זה שם לא רע כשמדובר בשידוכים, "זה כמו מותג". לדברי גליס, "ה'חברונער' גדל לבד. אין פה מושג של כפייה. תרצה? תשב תלמד, לא תרצה? אף אחד לא ייכפה עליך, אבל הרעיון הוא להכניס בך את הפוטנציאל. זאת הסיבה שיצאו מכאן כל כך הרבה בוגרים מוצלחים".

דברים רבים השתנו בישיבה, לאורך 130 שנותיה, אבל הצורך בתרומות היה ונשאר תמיד. לדברי יעקב, הירידה בקצב התרומות מחו"ל כבר מורגש חודשים ארוכים במה שמוגש בחדר האוכל בישיבה וברמת התחזוקה בפנימייה: "לכולם ברור שאנחנו צריכים תרומות כדי לשרוד", אמר. במובן הזה, לא הרבה השתנה. בתערוכה שהוצגה בבנייני האומה, נמצא כרוז משנות ה-20, שבו נכתב כי "ישיבת חברון אשר היא מעיין התורה ואוצר רוח היהודית המגדלת רבנים ומנהיגים רוחניים לעם ישראל, ישיבה זו נמצאת במצוקה נוראה. תנו יד לתמוך בתורה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ