בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

1.4.1925 טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית

היום לפני 84 שנה:

תגובות

ההזמנות אזלו מהר, מראש קשה היה להשיגן. כל כך מבוקשות היו שאיתמר בן אב"י, בנו של אליעזר בן-יהודה, נדרש לכבוד המאורע לעיברות המלה "פרוטקציה" וכתב כי רבים מהנוכחים בטקס קיבלו הזמנה בעזרת "תמכנות".

יותר מ-10,000 איש, 10% מהיישוב בארץ ישראל אז, באו להשתתף במאורע המכונן על פסגת הר הצופים, טקס חנוכת האוניברסיטה העברית בירושלים. חלקם תפסו מקום ישיבה באמפיתיאטרון שנבנה במורד ההר; אחרים עמדו סביב. על במה מוגבהת על גבי כלונסאות עץ, מוקפת עצים ופונה מזרחה אל עבר גלעד ומואב, אל המקום שלפי המסורת היה שער הכניסה של בני ישראל אל הארץ המובטחת - ישבו נכבדי תבל: הנציב העליון הרברט סמואל, הלורד אלנבי והלורד בלפור, הרב קוק, שליחים מהאוניברסיטאות החשובות בעולם - כולם עלו לרגל לירושלים לכבוד המאורע. "בלפור בן ה-77", נכתב בעיתון "ניו פלסטיין", "הרשים כאילו היה סב ישיש שבא ליהנות ממראה הקדמה של ילדיו".

כדי להבטיח שתוכל להחזיק את משא כבודם של המוזמנים, סדרני האירוע, אנשי "מכבי", נקראו יום קודם לכן לבחון את יציבות הבמה בריקוד הורה סוער על גביה. אחר כך היא עוטרה במרבדים יפים שארגו תלמידי בית הספר לאמנות "בצלאל".

"הקהל היה לבוש בבגדים חגיגיים, במיטב האופנה, ובתוכו נראו גם אנשי צבא בריטיים", מתאר ד"ר יאיר פז ממכון שכטר למדעי היהדות באוניברסיטה העברית את האירוע, שתועד בציור מאת לאופולד פיליכובסקי. "נראית גם שורה שלמה של חובשי כפיות", אומר פז, ומסביר את פשר נוכחותם באירוע הנצחון הציוני הזה, שהביא להנפת דגלי אבל שחורים בידי ערבים בירושלים. "קק"ל קנו אדמות מבדווים בבית שאן, ואחד התנאים בעסקה היה שנכבדי השבט הבדווי יגיעו לטקס הפתיחה".

מנאומו של חיים ויצמן, דמות מפתח בהקמת האוניברסיטה ויושב הראש הראשון שלה, ברור מה פשר ההתעקשות על הנוכחות הבדווית בטקס: "אוניברסיטה עברית אנו חונכים ביום הזה; עברית תשלוט בה בכל בתי מדרשיה ומכוניה. אך מה ערכה של האוניברסיטה אם איננה אוניברסלית? עליה להיות לא רק מרכז לכל סעיפי המדע כי אם גם בית האוצר לחכמה שיפתח שעריו לכל, גבר ואשה גם יחד, בלי הבדל דת וגזע".על ידי הנוכחות הבדווית ביקשו מארגני הטקס להביע את הצביון הפלורליסטי של האוניברסיטה העברית.

ביאליק, בנאומו מול הקהל הרב, ביטא את עוצם המעמד: "החג אשר יוחג היום במקום הזה איננו חג אשר בדה אותו מלבו מי שהוא, כי אם יום גדול וקדוש לאדוננו ולעמנו", אמר המשורר, ולא הוא לבדו נמלא קדושה. "בעיתונים דובר באירוע כעל הקמת בית המקדש", אומר פז. "ראו בזה אחרית הימים, התגשמות נבואתו של ישיעיהו. הכותרות הראשיות הכריזו ?נפתחו שערי ההיכל', ו'לכו ונעלה אל הר ה''". גם הבחירה בהר הצופים, הגבוה בירושלים, למשכנה של האוניברסיטה, אומר פז, נועדה לסמל את קדושת המקום בהתעוררות הלאומית של העם היהודי, ודרכה, של האזור כולו: "ראו באוניברסיטה מקדש רוחני, המשכו של המקדש הקדמון". בחבר הנאמנים הראשון של האוניברסיטה היה חבר המדען הדגול אלברט איינשטיין, שמאוחר יותר העביר אליה את כתבי היד שלו.

1.4.1959

כחלק מתרגיל, משודרות ברדיו בדרמטיות סיסמאות לגיוס מילואים פומבי. הדבר הגרם למתיחות בין ישראל ושכנותיה. הפרשה זכתה לכינוי ""ליל הברווזים" על שם אחת הסיסמאות שהושמעו ברדיו: "ברווזי מים".

1.4.1976

סטיב ג'ובס וסטיב ווזניאק מייסדים בקליפורניה את חברת המחשבים אפל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו