עלייתו ונפילתו של שוק העלייה

הוא הוקם בשנות הארבעים ונחשב לסמל של האדריכלות התל אביבית, אך בהמשך הוזנח והפך למפגע עירוני. האם תציל מתיחת הפנים החדשה את שוק העלייה בדרום תל אביב?

נועם דביר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נועם דביר

מדי שבת הופכת הרחבה המרכזית של שוק העלייה בדרום תל אביב למגרש קריקט שוקק. עובדים זרים מסרי לנקה והודו מתאספים ליד הפחים המצחינים וערימות הזבל ומתארגנים למשחק עם אלות צבעוניות ושערים מאולתרים מקרשי עץ. מסורת בריטית באימוץ אסיאתי, בלב דרום העיר.

אך מלבד המשחקים הסוערים של העובדים הזרים וכמה חנויות פרקטים מצועצעות, הרבה לא מתרחש בשוק העלייה בתל אביב. מאז שפונו בעלי הדוכנים האחרונים לפני כחמש עשרה שנים על ידי העירייה, מרבית חלקיו עומדים נטושים ומצבו הולך ומידרדר. עם זאת, כפי שפורסם לראשונה ב"הארץ", השוק כולו עומד לקבל בקרוב מתיחת פנים, שתשנה את ייעודו למתחם משולב של מגורים, מסחר ושימושים ציבוריים, ותבטיח שימור של חלקים נרחבים ממנו.

פנינה אדריכלית

שוק העלייה נבנה בראשית שנות הארבעים על חורבותיו של "משק הפועלות" שנדד לשדרות בן גוריון. עיריית תל אביב ביקשה להקים שוק מודרני חדש בתווך בין שכונת פלורנטין לנווה שאנן, שיהווה חלופה לשווקים המרופטים של רחוב הכרמל, רחוב בצלאל ונווה צדק. את השוק תיכננה המחלקה הטכנית של העירייה, בראשות יעקב בן סירה (שיפמן); אדריכל מוכשר שתרומתו לביסוס הסגנון הבינלאומי בתל אביב היתה אמנם מכרעת, אך לא מוערכת מספיק במבחן ההיסטוריה.

השוק החדש היה דוגמה מובחרת לאדריכלות תל אביב של שנות השלושים: נפחים מרובעים העושים שימוש נבון באור היום כדי להאיר את החללים הפנימיים, גגונים דקיקים ומעוגלים שרצים לכל אורך החזיתות הראשיות והתאמה מושלמת לפונקציה הנדרשת. העמודים בחללים הפנימיים מוקמו בצורה כזאת שתאפשר גמישות מרבית לחלוקה לדוכנים ומערכת ניקוז חדשנית הותקנה מתחת לרצפתו. "זה היה השוק המקורה הראשון בעיר, והוא היה מאוד מתקדם לתקופתו", מספרת האדריכלית טל אייל, שעבדה בעבר במחלקת השימור של עיריית תל אביב ועסקה בתיעודו. "היה דגש גדול על התברואה, לכל דוכן היה ניקוז משלו והבעלים היו יכולים לנעול את הדוכן וללכת. משהו שמזכיר קצת את שוק לה בוקריה בברצלונה".

בחלקו האחורי של המתחם, הפונה לרחוב צ'לנוב, הוקם שוק סיטונאי שבמרתפיו שוכנו משחטות לעופות - מפגע עירוני שאמלל את חיי התושבים באזור והיה בדיעבד אחת הסיבות לסגירת המקום בתחילת שנות השמונים. העירייה החליטה לקדם תוכניות בינוי למקום והחלה לפצות את בעלי הדוכנים במקביל להפיכת השוק הסיטונאי למגרש חניה. תחילה התוו התוכניות החדשות בנייה של מגדל מגורים בגובה שלושים קומות והריסה של השוק על שני חלקיו. יותר מאוחר עם גיבוש רשימת השימור העירונית נכלל בה גם מבנה השוק, הן משום איכויותיו האדריכליות והן משום חשיבותו ההיסטורית.

מגורים במקום עסקים

תוכנית בניין העיר החדשה, שתוצג לוועדה המקומית בשבוע הבא, גובשה על ידי צוות דרום של העירייה בשיתוף משרד ישר אדריכלים, ומציגה הצעה סימפטית וציבורית בהרבה: שימור השוק הקמעונאי הפונה לרחוב העלייה לצד תוספת פינתית אחורית של ארבע קומות המיועדת למתנ"ס. במקביל, החללים הפנימיים המרהיבים יושמשו מחדש למסחר, ככל הנראה לא של מזון.

חלקו האחורי של המתחם, השוק הסיטונאי, ייהרס לטובת הקמת שני מבני מגורים, בני תשע ו-14 קומות, שמיועדים בחלקם גם לדיור בר השגה. ביניהם תוקם גינה ציבורית בהיקף של שלושה דונמים חדשה שתשמש את תושבי האזור וחניון תת-קרקעי פתוח לקהל הרחב. לדברי טליה מרגלית מצוות דרום של העירייה, ההריסה של חלקו האחורי של השוק הכרחית: "התלבטנו רבות אם ניתן לשמר את המבנה, אבל מצבו הפיזי הוא בכי רע והוא ניצב על מרתפים שורצי חולדות. כך שבכל מקרה היה צריך להרוס ולשחזר ולא לשמר את המבנה הקיים".

למרות המעשה האדריכלי השנוי במחלוקת של שימור רק חלק אחד מהמתחם, חדשנותה של התוכנית היא בגישה הציבורית המעודדת (שהתגבשה בין השאר בשל מאבק חריף של תושבי פלורנטין) ובהפחתה מכוונת של אחוזי הבנייה העתידיים במקום, במטרה לבטל את המגדל המתוכנן. התוכנית החדשה תוגש לוועדה המקומית בשבוע הבא ב-17 לחודש, ותופקד לצורך התנגדויות. כך או כך, יש לקוות שהוועדה המקומית תקבל את התוכנית ושוק העלייה, או לפחות מה שיישאר ממנו, יוכל לחזור לפעילות בשנים הקרובות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ