בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הילד הבכור בכנסת לא של מיכאלי, הוא נולד ב-1951

חברת הכנסת השנייה, אסתר וילנסקה ממק"י, ילדה בכהונתה את בנה, יוסי, כיום רופא טיפול נמרץ ילדים, בן 58. אמו התרוצצה באסיפות בחירות בחודש השמיני להיריונה

תגובות

בימים שהתקשורת חגגה בכותרות ענק את "לידת הילד הראשון של הכנסת" על ידי חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי מ"ישראל ביתנו", התכונן הילד הראשון האמיתי של הכנסת לחתונה, לא הראשונה שלו, בגיל 58. מדובר בד"ר יוסי בר, בנה של חברת הכנסת אסתר וילנסקה, חברת הכנסת השנייה מטעם המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י). בר, נינוח ונעים, כלל לא מתרעם על כך ש"שכחו" אותו.

ה"ילד", שכבר נשוי באושר, הוא איש שנחבא אל הכלים, בדיוק כמו הוריו ואחותו הגדולה. הוא גר בבניין נאה ברחובות ובשבוע שעבר, כשחברת הכנסת מיכאלי ילדה בפעם השמינית, הילד הראשון של הכנסת ענד טבעת לבחירת לבו יקירה וריסק את הכוס בניסיון ראשון.

הציל ילדים רבים

מנישואיו הראשונים הוא אב לשתי בנות, שירי ורונית וסב לשלושה נכדים וכן, האם היהודייה יכולה להירגע ולרוות נחת, כי הילד הראשון של כנסת ישראל מביא כבוד: הוא רופא, כזה שהציל את חייהם של הרבה ילדים שלקו בלבם. עד לפני שנה הד"ר בר שימש סגן מנהל המחלקה לטיפול נמרץ ילדים ב"אסף הרופא", אך אז לקה בעצמו בהתקף לב. מאז הוא לוקח פסק זמן מעבודת ניהול, אך עדיין עסוק כל הזמן בהצלת חיים של אחרים.

חודש אחרי הבחירות

בר נולד לחברת הכנסת וילנסקה בסוף ספטמבר 1951, חודש וחצי אחרי שאמו נבחרה לכהונה. וילנסקה היתה בת 33. בספר "פרקי חיים", שבו תיעדה את זיכרונותיה מפעילותה הציבורית הענפה, היא תיארה גם את חוויית ההיריון הראשון של כנסת ישראל, הרבה לפני שהח"כית מיכאלי נולדה. למעשה, מיכאלי נולדה ארבעה חודשים בלבד לפני שח"כ וילנסקה מתה מהתקף לב.

"בימי היריוני השני הייתי פעילה מאוד במערכת הבחירות לכנסת השנייה ושמי הופיע במקום הרביעי של רשימת מועמדי מק"י. מדי שבוע הייתי נוסעת לאסיפות בחירות במקומות שונים בארץ ונחרתה בזיכרוני אסיפת בחירות המונית בקולנוע ירושלמי, ליד הבניין הישן של הסתדרות הסטודנטים. זו היתה אסיפה סוערת מאוד, אך יצאתי ממנה ?בשלום'.

"היה זה אוגוסט, החודש השמיני להריוני. האסיפה נערכה בשבת בבוקר והכניסה היתה בחינם. הקהל נמנה עם תומכי המפלגה, אך היו גם מתנגדים. למרות קריאות הביניים שהושמעו מצדדים שונים של האולם, הצלחתי להרצות הרצאה מקיפה ולענות על שאלות הקהל. על השולחן שניצב על הבימה העמידו החברים הירושלמים, שאירגנו את האסיפה, צנצנת גדולה של פרחים, לבל תבלוט לעיני הקהל כרסי שהיתה אז בין שיניי", כתבה וילנסקה.

נאום בתולים

בהמשך ספרה תיארה חברת הכנסת המנוחה את תוצאות הבחירות לבית המחוקקים: "מק"י זכתה בחמישה חברי כנסת. עם בחירתי לכנסת השנייה הייתי בחודש התשיעי להריוני. חבר הכנסת ארגוב ממפא"י (מאיר ארגוב המנוח - י"א) התלוצץ אז לאחר נאומי הראשון באמרו כי היה זה נאום בתולים בחודש התשיעי... יוסי'לה נולד ב-30 בספטמבר. חשבתי בימים ההם כי כאשר יגדל, לא יהיו עוד מלחמות".

שירת בסיני ב-1973

בר גדל בתל אביב, לצד אחותו שרה, הגדולה ממנו בארבע שנים. השבוע סיפרו השניים ל"הארץ" על ההורים, צבי ברייטשטיין ואסתר וילנסקה שאימצה שם זה על שם העיר וילנה שבה נולדה, שהיו עסוקים עד מעבר לראש בענייני המפלגה הקומוניסטית. תקוותה של הח"כית לשעבר וילנסקה לשלום שישרור באזורנו כשבנה יתבגר, נותרה עדכנית גם ליולדת הישראלית של הכנסת ב-2009, ח"כ מיכאלי.

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים יוסי היה בן 22 והוא הוזעק לשירות מילואים בסיני, שנמשך חמישה חודשים. הוא מספר שבמשך שלושה ימים עמד עם חבריו הטנקיסטים מול הארמיה השלישית, בלי תחמושת. אז, מרוב דאגה וחשש לבן שבחזית, ח"כ וילנסקה לקתה בהתקף הלב הראשון שלה. בהתקף השני, שבו לקתה בנובמבר 1975, כבר לא שרדה.

רואה כל פגע

אחותו, שרה רוטנשטרייך, גרה במדינת מרילנד בארה"ב כבר שנים רבות, שם גידלה את שלושת בניה. שניים מהם כבר נושאים בתואר פרופסור. היא עובדת בבית ספר יהודי פרטי, מלמדת עברית ותנ"ך ובאה לישראל כדי להשתתף במסיבת החתונה של אחיה. כנראה שעל המקרה שלה נאמר כי אורחים לרגע רואים כל פגע: "קראתי בעיתון וראיתי שח"כ מיכאלי ילדה בשעה טובה. בידיעה נאמר שזו הפעם הראשונה שחברת כנסת מכהנת יולדת. מיד אמרתי ליוסי ?הי, זה לא נכון'. הרי יוסי'לה בעצמו הוא הילד הראשון של הכנסת", סיפרה.

הד"ר בר סירב להתרגש מהעיוות, מידיעת ההיסטוריה המוגבלת שגילו העיתונאים ומזיכרונם החסר של זקני כנסת ישראל: "פשוט לא דיברנו על זה אף פעם וזה לא העסיק אותי", אמר, "הבנתי שכל הפרסומים על ?הלידה ההיסטורית' של אנסטסיה מיכאלי נובעים מאי-ידיעה. אחרי הכל, זה היה לפני הרבה שנים. לא נעלבתי. ממה יש להיעלב?", אמר בחיוך.

נרדפו בגלל דעותיהם

פרשת הילד הראשון של הכנסת העירה בימים האחרונים אצל שרה ויוסי זיכרונות ילדות מהבית הקומוניסטי שבו גדלו ומההורים שאף נרדפו בעיתות משבר בגלל דעותיהם. על שולחן האוכל בבית החתן המתבגר ברחובות, ערימה של אלבומים ותמונות מצהיבות, כל אחת מעירה זיכרון או רגש מהימים שהכל היה כאן פשוט ותמים יותר. הם נזכרו באם הח"כית הצנועה שנסעה מדי יום שני בשבוע באוטובוס של "אגד" לכנסת בירושלים ששכנה אז בבית פרומין שברחוב המלך ג'ורג' ושבה ממנה לדירת המשפחה של שני החדרים בשכונת קרית שלום בתל אביב מדי יום רביעי. שרה ויוסי ליוו אותה לתחנה בצומת חולון, שם גם חיכו לה בימי רביעי.

"ההורים שלנו חיו בצנעה והזדהו עם מעמד הפועלים. היום אנחנו בעידן אחר וזה מתסכל. הקפיטליזם גורם למדינה לאבד את הייחוד שאיפיין אותה, את הדאגה לקולקטיב. אם אמי היתה כאן, היא היתה הולכת כל שבוע להפגין בבלעין. אי צדק תמיד הסעיר אותה", אמרה הבת שרה.



הילד של הכנסת, יוסי בר ואמו אסתר וילנסקה. למטה: האם בכנסת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו