בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחד מ-100 המשפיעים ביותר

פרופ' משה וולמן, פתולוג, חלוץ בכימיה של הרקמות, 1914-2009

תגובות

משה וולמן, יליד ורשה, עלה עם משפחתו הציונית לארץ ב-1925. כשמלאו לו 18 נשלח ללמוד רפואה באיטליה הפשיסטית. את התזה שלו שפט לא אחר מאשר פרופ' אנריקו פרמי, חתן פרס נובל לפיזיקה, שעשה על הסטודנט הצעיר רושם עצום, כשלאחר ששמע את יומרותיו להיות זה שיפענח את סודות האטום מילמל בצניעות, "אולי הצדק עמך".

הוא גם צפה בבניטו מוסוליני משלהב את ההמונים בכיכר ברומא, ושנים רבות אחר כך חיבר את הספר "דמגוגיה ורטוריקה", כדי להזהיר את הקהל מפני מתעתעי לשון בכל התחומים.

באיטליה פגש את בריגיטה (ביגי) קבל, סטודנטית לרפואה מגרמניה, שתהיה לאשתו ואם ילדיו דן, רות (רורו) ז"ל, נעמי ואמנון. את חייהם המשותפים במשך שבעה עשורים תיעד ברגישות בנם דן וולמן, בסרטו "מדובר באהבה".

אחרי חזרתו לארץ התנדב וולמן כרופא לצבא הבריטי, והשתתף ב"כוח גדעון" של וינגייט, שב-1941 שיחרר את אתיופיה מידי האיטלקים. אברהם עקביא, שלישו של "הידיד", כתב בספרו "אורד וינגייט: חייו ופועלו", כי בטקס החגיגי לכבוד חזרת הקיסר הגולה היילה סלאסי לאדיס אבבה, "ארץ ישראל היתה מיוצגת כראוי בזכותם של הרופאים היהודים". וולמן היה לרופאו האישי של הקיסר, וזכה להערצתו כשסירב פעם לסור אליו משום שבדיוק טיפל בחולה.

ב-1946 חזר לירושלים, ועם פתיחת בית הספר לרפואה הקים מעבדה להיסטוכימיה (כימיה של הרקמות) בחדר זעיר שלא היה אלא בית כיסא, עם שולחן שהוצב מעל לאסלה ועליו בוצעו הניסויים. שנה אחר כך פירסם את המאמר הראשון בארץ בהיסטוכימיה, יחד עם פרופ' שלמה פרנקו, מנהל המכון הפתולוגי. שנת שבתון פורייה במיוחד בארה"ב איפשרה לו להתייצב בחזית הידע העולמי בתחום, ובמחקריו בודד מחלה נדירה של הצטברות כולסטרול בתא, שאחר כך נקראה על שמו, "מחלת וולמן".

מ-1959 עמד פרופ' וולמן בראש המחלקה לפתולוגיה בבית החולים תל השומר, והיה ממקימי הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. הוא פירסם יותר מ-200 פרסומים מדעיים, העמיד דורות של פתולוגים ונבחר לאחד ממאה הנוירופתולוגים שהשפיעו ביותר על המחקר במאה העשרים.

חברו, פרופ' ריימונד קולמן מהטכניון, אומר כי עד לא מכבר הלך לכינוסים מדעיים, ולא היסס לשאול שאלות נוקבות. הוא חשש פן תביעות נגד רופאים יגרמו להם שלא להודות בטעויות, וחיבר את הספרון "העוקץ והדבש של שגיאות ברפואה", שבו כתב, בין השאר, כי זכותה של משפחת שרון לקוות לנס, אך אסור לרופאים להעמיד פנים כי דבר זה בהישג יד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו