שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

שמעון מרגולין: האיש שפוצץ את גשר "עד הלום"

מרגולין, מג"ד בגבעתי בתש"ח, אדריכל, צייר, 1924-2009

אורי דרומי
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי דרומי

שמעון מרגולין נולד בתל אביב, למד בגימנסיה הרצליה ויצא להכשרה עם גרעין הצופים לגניגר. אחרי קורסי מ"כים ומ"מים בהגנה ושירות כנוטר במשטרת היישובים המנדטורית, הוא הצטרף לחטיבת "גבעתי" כמפקד פלוגה ב' בגדוד 53 (גן), שחייליו באו מפרברי תל אביב.

ספרים שונים נכתבו על הגדוד במהלך השנים, מבטאים חילוקי דעות שלא קהו עם הזמן, על אירועי אותם ימים. אך על מרגולין קיים קונסנסוס: "נועז, אמיץ לב ובעל כושר מנהיגות", כפי שנכתב באחד מהספרים. "אנשים היו מוכנים ללכת אחריו באש ובמים", מוסיף לוחם הגדוד רון פלר, אחד מתריסר גיבורי ישראל בתש"ח. ואפילו המג"ד יצחק פונדק, המקמץ במחמאות, כינה אותו בספרו "חמש משימות" "מפקד מן השורה הראשונה". אחת הפעולות הראשונות שלו היתה העברת מטוסי ה"אוסטר" שנרכשו מהבריטים בינואר 1948 לידי שירות האוויר - מבשרו של חיל האוויר. בפברואר ירדה "גבעתי" לדרום ופלוגתו של מרגולין הגנה על אזור גת-גלאון. אשר הלפרין, אחד מחייליו, כתב כי "הוא השליט בפלוגה משמעת ברזל, ושימש מופת אישי לחייליו". בקרב בית דראס הוא הנחיל לצה"ל את הניצחון הראשון מול המצרים, אך שיירה שהוביל לגת וגלאון ערב הקמת המדינה הותקפה ואיבדה שבעה לוחמים.

עוד הוא מלקק פצעים אלה וכבר הוטלה עליו המשימה לפוצץ את הגשר על ואדי איסדוד (ליד אשדוד), כדי למנוע את פריצתו של האויב המצרי אל עבר תל אביב. הפרדות שהיו אמורות לשאת את חומר הנפץ התמרדו וברחו, ומרגולין ואנשיו נשאו אותו על גבם. כשהסתבר לו כי הפיצוץ היה חלקי, הוא התעקש לחזור ולוודא שהגשר יושמד. כיום מוצב ליד גשר "עד הלום" שלט המזכיר את פועלם של מרגולין ואנשיו.

במבצע "גי"ס", ביולי 1948, עת הסתער בראש אנשיו על עיראק אל-מנשייה, נפצע מרגולין קשה, והרופא הגדודי, ד"ר אלכס פאליק, הציל את חייו בצורה בלתי שגרתית: הוא מהל אבקת גבס בנוזל וחסם את הפצע, "משל היה טייח המבצע מלאכתו בבניין", כדברי פונדק. אחרי שבועיים חזר לפקד על הפלוגה. בפברואר 1949 הוא קיבל את הפיקוד מהמג"ד דאז נחמן ניר, והוביל את הגדוד עד תום המלחמה.

אחרי שהשתחרר למד מרגולין ארכיטקטורה והצטרף למשרד השיכון, בו הגיע לדרגת מתכנן ראשי לשכונות מגורים, מבני ציבור ותכנון נוף. כאדריכל פרטי תיכנן בעבור משרד השיכון את תוכנית המתאר של קרית גת. אדריכל מיכאל יעקבסון אומר, כי היה "אחד מחמשת האדריכלים החשובים בישראל", בתקופה שבה אדריכלים צעירים נרתמו להקים מדינה, ולבנות בסגנון ישראלי מקורי בניינים פשוטים וצנועים שיוכלו לקלוט את העלייה ההמונית. מרגולין גם תיכנן מבני ציבור ומגורים באיראן, אך אלה לא יצאו לפועל, בשל מהפכת חומייני.

בגיל 56 הוא לקה באירוע מוחי שהגביל את פעילותו כאדריכל, אך הוא התפנה לעסוק בתחביבו האהוב - ציור. תערוכות שלו הוצגו בבית הלוחם ובמשכן האופרה, ובלוח השנה של אמני ישראל, שיצא לקראת ראש השנה, מופיעה תמונתו "אביב בנוה אילן" - חגיגה של צבעים עזים ומלאי חיים. הוא הותיר אחריו את אשתו בתיה לבית גליק וילדיו רוני ועפר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ