בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בית משפט השלום בתל אביב: החוק להטבות לניצולי שואה לא ברור

בית המשפט מתח ביקורת על בחירתו של המחוקק הישראלי להסתמך על קריטריונים שקבעו גופים זרים; ביהמ"ש: לא זו הייתה כוונת האבות המייסדים

תגובות

בית משפט השלום בתל אביב מתח שלשום ביקורת על חוסר הבהירות בנוסח חוק ההטבות לניצולי שואה מ-2007, המקשה על ניצולים לדעת אם הם זכאים לקבל הטבות מהמדינה מכוחו. פסק הדין של בית המשפט, ביושבו כוועדת הערר לפי חוק נכי הרדיפות בנאצים, הוא פסק הדין הראשון הבוחן את החוק ודן בזכאות ניצולי השואה להטבות על פיו.

בפסק הדין שניתן פה אחד על ידי ששת חברי הוועדה, נכתב כי בעוד "חזונם של האבות המייסדים של חוק ההטבות היה כי הזכאות לפי החוק תיקבע בהליך קל, פשוט, קצר ומהיר... ללא היזקקות לביורוקרטיה מסובכת וממושכת ולעורכי דין... יש להודות: אין כיום כל אפשרות מעשית לכך שניצולי השואה, מייצגיהם, הרשות המוסמכת או הערכאות השיפוטיות יבררו בהליך קל, פשוט, קצר ומהיר את זכאותו של תובע להטבות לפי החוק".

חוק ההטבות לניצולי שואה נחקק במטרה לתת קצבה חודשית והטבות סוציאליות ליוצאי מחנות ריכוז, גטאות ומחנות לעבודת פרך, שלא קיבלו מישראל, מגרמניה או ממדינה אחרת קצבה חודשית עקב רדיפות הנאצים ועוזריהם. בחוק נקבע כי לקצבה יהיו זכאים מי שהוכרו כזכאים לפיצוי מהקרן הגרמנית "זיכרון, אחריות ועתיד", מהקרן האוסטרית "פיוס, שלום ושיתוף פעולה" או מי שהוכרו על ידי ממשלת גרמניה כזכאים לתגמול חד-פעמי בהסכם עם ועידת התביעות.

בית המשפט מתח ביקורת על בחירתו של המחוקק הישראלי להפנות לקריטריונים שקבעו גופים זרים: "אין מדובר אפילו על הפניה לחוק זר. גרוע מכך, מדובר בהפניה להחלטות מינהליות של תאגידים סטטוטוריים זרים, ושל ממשלות זרות, שלא פורסמו באופן פומבי ורשמי".

בית המשפט ניסה לקבל את המידע בעצמו בהסתמך על הערה בחוק שלפיה במשרד האוצר מופקדים העתקים של ההסכם בין ועידת התביעות לממשלת גרמניה, של חוק הפיצויים הגרמני ושל החוקים להקמת הקרן הגרמנית והקרן האוסטרית. הסתבר שזה לא כל כך פשוט. "לגבי חוק הפיצויים הגרמני נמסר לי כי מדובר בספר גדול ועב-כרס, בשפה הגרמנית, ששלובים בו החוק ופרשנותו במתכונת קונטיננטלית", כתב השופט שלמה פרידלנדר. את החוק שמכוחו הוקמה הקרן הגרמנית השיג בנוסח אנגלי, אך זה הפנה אותו בחזרה לחוק הפיצויים הגרמני לרשימת המחנות שיוצאיהם זכאים לפיצוי.

"כזכור, השפה הגרמנית אינה שפה רשמית במדינת ישראל, ואינה שגורה בפי רוב אזרחיה", נזף פרידלנדר, "הרשימה האמורה היא רשימה עבת-כרס, המחזיקה קלסר שלם של מחנות וגטאות שהוכרו על ידי ממשלת גרמניה. קשה להתמצא ברשימה, אף מעבר לבעיית השפה על רקע קיומם של שמות שונים לאתרים השונים בשפות שונות". פרידלנדר ציין כי ראוי שהקריטריונים לזכאות ייקבעו על ידי רשות ישראלית מוסמכת ויפורסמו בעברית.

את עררם של תושבי המושבה העברית בנאלצ'יק שבקווקז ושל תושבי הרובע היהודי בתוניס, שביקשו הטבות מכוח החוק ולא נכללו ברשימת הגטאות הזכאים להטבה, נאלץ לדחות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו