תחקיר "הארץ" חושף את תפקודה הלקוי של החברה להשבת נכסי נספי השואה

בשנתיים האחרונות פיזרה החברה להשבת נכסי נספי שואה מעל ל-30 מיליון שקלים על הוצאות תפעול, בעוד היא מוציאה את רוב תקציבה מנכסי הנספים. עד היום לא הגישה החברה תביעות נגד הבנקים שסירבו לדרישותיה לקבל נכסים, כמו בנק לאומי שסירב לדרישה להחזיר נכסים בשווי 250 מיליון שקלים. רק החודש הפעילה החברה את סמכותה להוציא מידע מגופים, וזאת רק לגבי נכס אחד

תומר זרחין
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
תומר זרחין

עדנה לחמן, חיפאית בת 93, מחכה כבר חודשים ארוכים לקבל את מעט הכסף שהפקיד אחיה, ווקוסלב נימירובסקי, בסניף בנק אנגלו-פלשתיין - היום בנק לאומי - בחשבון שפתח בשנות ה-30 בירושלים. מדובר ב-3,000 או 4,000 שקלים, אבל הכסף לא מגיע.

אחיה של לחמן, ווקוסלב, התכוון לעלות לארץ ישראל מיוגוסלביה בשנת 1939, אבל מלחמת העולם השנייה שינתה את תוכניותיו. בתחילת שנות ה-40 הוא נשלח יחד עם בני משפחה למחנות, שם נרצחו.

ביוני בשנה שעברה פנתה לחמן לחברה להשבת רכוש נספי שואה. "אני בת 93 ואיני בקו הבריאות", כתבה לחמן לחברה בחודש שעבר, "בשנה האחרונה יש ירידה בתפקוד ואני נעזרת שלוש פעמים בשבוע במטפלת. אינני מבינה למה אתם סוחבים את העניין כל כך הרבה זמן? האם אתם מחכים עד שאמות?".

יש תקציב ללוביסטית

בפברואר 2000 החליטה הכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לאיתור והשבה של נכסי נספים בישראל. בדצמבר 2005 נחקק חוק להקמת חברה להשבת נכסים של יהודים שנספו בשואה, שתאתר נכסי נספים בישראל ותחלק אותם ליורשיהם. חלק מנכסיה החברה אמורה להעביר לרווחת ניצולים ולגופים שמטרתם סיוע לניצולי שואה, בהנחה שרק חלק מהיורשים יימצאו.

היקף הנכסים שבידי החברה אדיר - כ-750 מיליון שקלים. בפחות משתי שנות פעילותה, הצליחה החברה "לשרוף" תקציב תפעול ענק: התקציב בשנים 2007-2008 עמד על יותר מ-30 מיליון שקלים, ורובו הגדול נלקח מנכסי הנספים שמוחזקים על ידה בנאמנות. מיעוטו, ממשרד האוצר.

ממסמכים פנימיים של החברה עולה חלוקת העוגה התקציבית לשנת 2008, בסך של כ-17.5 מיליון שקלים: 1.9 מיליון שקלים בעבור ייעוץ משפטי; מעל מיליון שקלים בעבור סעיף פרסום יחסי ציבור וליווי תקשורתי; 400 אלף שקלים בעבור "דירקטורים וועדות ציבוריות"; מעל 1.5 מיליון שקלים בעבור הוצאות הנהלה; ומעל חמישה מיליון שקלים הוצאו בשנתיים האחרונות בעבור "השקעה בתשתיות הקמה".

החברה מעסיקה כיום 34 עובדים קבועים ושמונה זמניים, מפעילה באופן שוטף את משרד יחסי הציבור גיתם, ובשנה האחרונה מעסיקה גם את הלוביסטית בהירה ברדוגו.

אין שקיפות

עדנה לחמן לא לבד. בשנה שעברה הועלו לאתר האינטרנט של החברה שמות של אלפי נספים בשואה שהיו בעלי נכסים כספיים וקרקעות בארץ ישראל. בעקבות הפרסום, פנו לחברה מעל 8,000 איש. כ-2,300 מהבקשות נגעו בעיקר לחשבונות בנק של נספים, אך הבנקים התכחשו לחבותם. יורשים שאיתרו שמות קרובי משפחה באתר פנו לחברה, וחלקם הגדול קיבל הודעה לפיה הנכס שלגביו הוגשה בקשה עדיין לא הועבר לידי החברה. בנוסח מכתב אחיד ששלחה החברה לפונים, החברה הודיעה כי "עד לקבלת הנכס והמידע המלא לגבי בעליו, לא ניתן לטפל בבקשתך", וציינה כי "מטבע הדברים, מדובר בהליכים מורכבים אשר בשלב זה, לא ניתן לקבוע איך ומתי יסתיימו".

גורמים שלהם נגיעה לחברה אמרו השבוע שהחברה פועלת בחשיכה. אי אפשר לקבל כיום נתונים מדויקים על היקף פעילותה ותוצריה. בדיון בוועדה לביקורת המדינה ביולי שעבר, ניסה יו"ר הוועדה אז, ח"כ זבולון אורלב, לחלץ ממנכ"ל החברה ישי עמרמי כמה נכסי נספים חולקו ליורשים. לבסוף השיב עמרמי כי ל-110 יורשים אושרה העברת נכסים בעוד שרק עשרה יורשים קיבלו את נכסיהם בפועל.

השבוע סירבה החברה לחשוף את מלוא הנתונים, נכון להיום, לגבי נכסים שהועברו עד כה ליורשים. החברה היתה מוכנה רק למסור שעד היום הושבו 75 נכסים ל-140 יורשים בשווי של כשישה מיליון שקלים. כ-70 מיורשים אלה הם יורשי מניות אוצר התיישבות היהודים - מניות שנמכרו ליהודי התפוצות בתחילת המאה שעברה - בסכום כולל של כ-150 אלף שקלים.

השבוע אמר ח"כ אורלב, שמהיכרותו עם החברה, פעילותה אטית מאוד ותוצריה דלים. "ברור שקצב איתור נכסי הנספים והחלוקה ליורשים", הוא אמר, "צריך להיות מהיר הרבה יותר. אם זה הסכום שחולק ליורשים בשנתיים, בהשוואה לנכסים שבידיה, בשווי מאות מיליוני שקלים, זאת תוצאה דלה מאוד", אמר.

לא תובעים מידע

בחודש שעבר פרסם "הארץ" דו"ח פנימי שהוגש לחברה על ידי ד"ר ניסן שריפי. שריפי התבקש לאתר בעבור החברה נכסי נספים באזור השרון, ואיתר יותר משלושים נכסים. בדו"ח, מעלה שריפי טענות קשות על הסתרת מסמכים, ועל חוסר שיתוף פעולה עם גורמים שונים אליהם פנה לצורך איתור הנכסים, ביניהם חברות שפעלו בתקופת היישוב, אבל גם גופים כמו לשכת רישום מקרקעין.

הטענות שהעלה שריפי היו מוכרות במידה כזאת או אחרת לחברה, שכן הן עלו תוך כדי עבודת הוועדה הפרלמנטרית. כדי להתגבר על חוסר שיתוף פעולה מצד גורמים ציבוריים ופרטיים שיש להם מידע על נכסי נספים, נקבע בחוק שתקום ועדת ערר עם סמכויות של ועדת חקירה, שתוכל לחייב כל אדם להתייצב בפניה ולמסור מידע על נכסי נספים.

בדיקת "הארץ" מגלה שהוועדה החלה לפעול בהרכב קבוע רק באחרונה, ושעד היום לא דרשה החברה מאף גורם להתייצב בפניה ולמסור לה מידע על נכסי נספים, למרות שגופים פרטיים וציבוריים שנחשדים בהחזקת נכסי נספים מסרבים לשתף אתה פעולה.

דוגמא לאטיות עבודת החברה הינה "הגוש הגדול" בצפון תל אביב. בחודש שעבר פורסם ב"הארץ" כי החברה פנתה לאפוטרופוס הכללי, לעו"ד שלמה שחר ולמנהלי הגוש, בדרישה שיספקו מידע הנוגע לחלקות החשודות כשייכות לנספים בשואה. בקשות החברה לקבל את המידע נדחו. פניות אחרות של החברה לחברת יכין-חק"ל, בדרישה לקבל מידע על נכסים שנחשד שהיו בידיה ושייכים לנספי שואה, לא נענו. רק החודש פנתה החברה לוועדת הערר בדרישה לחייב את יכין-חק"ל לתת מידע על נכס בתל מונד.

לא תובעים כספים

באוגוסט 2007 מצא מבקר המדינה שהגופים היחידים שהעבירו לחברה חלק מנכסי הנספים שהיו ברשותם הם האפוטרופוס הכללי והקק"ל. גם היום, שנה וחצי מפרסום הדו"ח, הרוב המכריע של הנכסים שקיבלה החברה לידיה הם משני גופים אלה.

המקרה של בנק לאומי הוא דוגמה מייצגת להתנהלות החברה מול הבנקים. החברה הגישה בינתיים לבנק לאומי שתי דרישות כספיות בסכום כולל של 250 מיליון שקלים, ביחס ל-2,303 חשבונות נספים. אלא כפי שפורסם ב"הארץ" בחודש שעבר, השופט בדימוס תאודור אור, שהתבקש להביא לדירקטוריון הבנק חוות דעת משפטית בעניין, קבע שמבחינה משפטית לא חלה על הבנק חובה להשיב כספים ליורשים של נספים בשואה, אפילו שהחזיק בכספם בעבר. עם זאת, החברה לא הגישה תביעה נגד הבנק.

גם דרישה בסך של 31 מיליון שקלים שהפנתה החברה לבנק המזרחי - נדחתה. פניות נוספות למרכנתיל (5.7 מליון שקלים), לבנק הפועלים (1.3 מליון) ולדיסקונט (1.2 מליון) - לא נענו. ועם זאת, מבדיקת "הארץ" עולה שהחברה לא הגישה תביעה משפטית נגד הבנקים, ולא פנתה לוועדת הערר בבקשה לקבל מידע נוסף על כספי הנספים בבנקים.

מהחברה נמסר בתגובה כי "אנחנו נמצאים בדיאלוג ענייני עם חלק מהבנקים, בעוד שבנק לאומי ובנק המזרחי דחו את תביעת החברה". עוד נמסר כי "החברה בוחנת הגשת תביעות נגד מי שאינו משתף אתה פעולה". באשר לעדנה לחמן נמסר מהחברה שמדובר בתיק מורכב, וכי בימים אלה הושלם הטיפול בתיק, והשבת הנכס ללחמן אושרה. עוד נמסר שבעקבות ההחלטה יש לערוך שערוך של הכספים, ולאחר סיום השערוך תישלח ללחמן החלטת החברה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ