בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מי נהנה מכספי נספי השואה?

הקרן לרווחה לנפגעי השואה עתרה באחרונה לבג"ץ נגד החברה להשבת נכסי הנספים בטענה שאישרה מימון לגופים שפעילותם אינה מוקדשת במובהק לסיוע לניצולי שואה אלא לנזקקים בכלל, והעלתה חשש שלא ניתן יהיה לפקח על הכספים. כתבה שנייה

תגובות

לחברה להשבת נכסי נספי השואה שני תפקידים על פי החוק. האחד - לאתר ולהשיב את נכסיהם של הנספים בשואה ליורשיהם. האחר - לסייע לניצולים ולגופים שתומכים בניצולי שואה בעזרת כספיהם של הנספים שלא הותירו אחריהם יורשים או שאי אפשר לאתר את יורשיהם. בכתבה שפורסמה אתמול ב"הארץ" הובא סיפורה של עדנה לחמן, בת 93 מחיפה. לחמן מחכה מחודש יוני בשנה שעברה למעט הכסף שהפקיד אחיה בסניף בנק אנגלו-פלשתיין, בנק לאומי היום, בחשבון שפתח בשנות ה-30 בירושלים, לפני שנלקח למחנות ונרצח במלחמת העולם השנייה. "אינני מבינה למה אתם סוחבים את העניין כל כך הרבה זמן? האם אתם מחכים שאמות?", כתבה לחמן. החברה מסרה בתגובה כי כבר אושרה העברת הכסף ללחמן, אלא שיש לשערך כעת את הסכום שהופקד בזמנו. לאחר השערוך יישלח לה הכסף.

מתברר שגם תפקידה האחר, סיוע לארגונים התומכים בניצולי שואה, מעורר מחלוקת. לשנת 2008 הקדישה החברה 100 מיליון שקל לסיוע לניצולים, 25 מיליון מתוכם הופנו בפועל לארגונים ולפרויקטים. אלא שלא תמיד מדובר בארגונים המסייעים במובהק לניצולי שואה.

גם הקריטריונים לחלוקת הכסף לא נקבעו, עד שבדצמבר 2007 עתרו יו"ר הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל, זאב פקטור, וז'ני רוזנשטיין, ניצולת שואה הזקוקה לשיניים תותבות, בדרישה לחייב את החברה לסייע באופן מיידי לניצולי שואה הזקוקים לכך, מכוח חובתה לפי החוק. עוד העתירה תלויה ועומדת, פרסמה החברה קריטריונים להקצאת כספים לניצולים ומינתה ועדה מייעצת שתמליץ לחברה לאילו ארגונים או פרויקטים ראוי לסייע כספית.

עוד בנושא: כמה זמן לוקח להשיב את נכסי נספי השואה?

לוועדה מונו 10 חברים. בראשם הפרופ' מרדכי שני, שהיה מנהל בית החולים "שיבא" בתל השומר במשך יותר מ-30 שנה. בין הגופים שזכו לתמיכה כספית יש כאלה שפעילותם אינה מוקדשת במובהק לניצולי שואה אלא לנזקקים בכלל. במצב כזה, עלול הכסף לזלוג לסיוע שלא יועד לו, וכן לא ניתן יהיה לפקח על פעילותם של גופים אלה ולבדוק כל מקרה לגופו - מתי אכן מדובר בניצול שואה ומתי בנזקק אחר.

בין הגופים שזכו: העמותה למען בריאות הפה, ארגון לתת, ארגון עמ"ך, עזר מציון, אש"ל, עמותת המשפט בשירות הזקנה, עמותת מאיר פנים, עמותת חזון ישעיה, וכן זכה לתקצוב מעורר מחלוקת חוג הידידים של בית החולים "שיבא" בתל השומר, אותו ניהל בעבר הפרופ' שני.

למרות ההחלטה, עד היום לא חולק הכסף לאף אחד מהארגונים. בחברה מסבירים שהכספים שנטען שהופנו לגופים התומכים בניצולי שואה הופנו ישירות לניצולים, ורק מהשנה הבאה תפנה החברה כספים על פי הוראת החוק, לגופים התומכים בניצולים.

בקשה שהגישה הקרן לרווחה למימון תוספת שעות סיעוד לניצולי שואה הזקוקים לעזרה בפעולות בסיסיות - כמו לאכול, ללכת לשירותים, להתלבש - נדחתה. באוקטובר השנה עתרה הקרן נגד החברה להשבת נכסים ותשעת הגופים שהוחלט להקצות כספים לפעילותם.

עוד בנושא:20 אלף ניצולים בדרום זקוקים לסיוע כלכלי

"בעוד שבחוק שמכוחו הוקמה החברה נקבע שעליה להקצות כספים ולתמוך במוסדות ובגופים שמטרתם סיוע לניצולי שואה", טענה עו"ד דפנה הולץ-לכנר, "הרי שבפועל הוקצו משאבים לפרויקטים שהוצעו על ידי גופים ומוסדות שמטרתם אינה סיוע לניצולי שואה".

למה שני יצא מהחדר?

הפרופ' שני סבור שיכול היה להתפטר מתפקידו בוועדה לאחר שנודע לו על הצעת תל השומר, או לצאת מהחדר בשלב בו הורמו הידיים. הוא בחר לצאת מהחדר. בשיחה עם "הארץ" אמר כי נודע לו על ההצעות של בית החולים רק בשלב האחרון של עבודת הוועדה, כשבועיים לפני הדיון המכריע ב-26 באוגוסט השנה.

בדיון שקיימה הוועדה בבקשות, כששני מחוץ לחדר, אושרה אחת משתי הבקשות של תל השומר. מטרתה - להפוך את חוויית האשפוז של ניצולים בבית החולים ל"פחות קשה", כהגדרת הבקשה. בין היתר יישכרו שירותיה של עובדת סוציאלית שתאתר ניצולים בבית החולים, ותקבע סל טיפול לכ-50 מהם. הניצולים יזכו למטפלת אישית שתלווה אותם כ-15 שעות בשבוע, כשיש צורך ב"החלפת בני משפחה, הפגת בדידות, או תעסוקה". העלות: מיליון ו-45 אלף שקל.

מפרוטוקול הישיבה, שהגיע ל"הארץ", עולה שבוועדה הועלו הסתייגויות ממימון הפרויקט. ד"ר ליאורה בר-טור, חברה בוועדה, אמרה בישיבה ש"מטריד אותי לתת רק לבי"ח אחד. האם נוכל לעמוד בהתחייבות שלנו לבתי"ח נוספים שירצו ליישם פרויקט זה? הפרויקט עצמו לא כל כך מובן. מעבר לכך עלויות העובדת הסוציאלית גבוהות מהרגיל".

פרופ' שני הודה בשיחה עמו שחשש משאלות שיועלו לגבי ניגוד עניינים, אולם לאחר שנועץ ביו"ר דירקטוריון החברה להשבת נכסי נספי השואה לשעבר, משה נתיב ז"ל, שהיה מאושפז בזמנו בתל השומר, המליץ לו האחרון לעזוב את החדר בזמן הדיון על בקשות בית החולים שניהל.

לאחר שאושרה הבקשה, שני הופיע בפני הדירקטוריון והציג את הפרויקטים שנבחרו. לדבריו, הוא לא הציג את נימוקי הוועדה לכל פרויקט בנפרד, אלא הציג "עקרונות", ועלו "שאלות מתודולוגיות". "איש לא שאל שאלה על תל השומר", הוסיף.

אולם, במכתב שכתבה עו"ד אורית יפת, המייצגת את החברה, לעו"ד הולץ-לכנר, צוין ששני הציג את הפרויקט בפני חברי הדירקטוריון ב-8 בספטמבר, "ואת נימוקי הוועדה להמלצותיה".

מהחברה להשבת נכסי נספי השואה נמסר בתגובה שהוועדה הייתה עצמאית ובלתי-תלויה. חבריה פעלו בהתנדבות והפרופ' שני לא השתתף בדיון המכריע. עו"ד נדב העצני, פרקליטה של החברה, מסר לגבי העתירות, כי אלה הוגשו על ידי גוף ואנשים אינטרסנטיים, משיקולי אגו שנועדו לספח רכוש נספים. עוד הוא מסר שהעתירה הראשונה הוגשה בדצמבר 2007, כשהעותרים ידעו שהחברה מתכוונת לפרסם את ההוראות בחלוף כחודש, והגישו עתירה מתוקנת, שלא התקבלה בבג"ץ, אלא נשארה פתוחה למעקב, ובמסגרתה תגיש החברה בינואר לבג"ץ דו"ח בנושא הסיוע לניצולים. עוד הוא מסר שבנוגע לעתירה השנייה, בית המשפט לא קיבל את בקשת העותרים למתן צו ביניים, אלא קבע את הדיון למארס, כשהחברה לא מוגבלת להעביר את הכספים לגורמים שאושרו.



הפגנת ניצולי השואה בשנה שעברה


פרופ' שני



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו