לראשונה: הממשלה שוקלת לתחזק מסגדים כמו בתי כנסת

ועדת השרים לענייני ערבים דנה בנושא. מדובר ב-12 אתרים קדושים שמצבם קשה מאוד

יואב שטרן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יואב שטרן

הממשלה שוקלת אם לתמוך בתוכנית לשיקום של אתרים מוסלמיים קדושים שננטשו בעקבות מלחמת העצמאות ב-1948. זאת, לראשונה מאז קום המדינה. ועדת השרים לענייני ערבים דנה לפני מספר חודשים בעניין, שהוא בעל רגישות עצומה והשפעה על יחסי היהודים והערבים במדינה, והחליטה להעביר אותו לבדיקת משרדי הממשלה הרלוונטיים. בדיקה זאת עדיין נמשכת, אך היא אמורה להסתיים בקרוב.

שיקום האתרים כולל בשלב הראשון 12 אתרים שמצבם קשה במיוחד. עם אלה נמנים מסגד א-זידאני בטבריה, מסגד נבי רובין בפלמחים, מסגד אל-ע'בסייה, סמוך לכפר הערבי שייח דנון, מסגד עין זיתון סמוך לצפת, מסגד עמקא בעמוקה ומסגד יבנה. כמו כן כוללת התוכנית את שיקומם של בתי עלמין נטושים בבאר שבע, סידנא עלי בהרצליה פיתוח, באזור, באשקלון ועוד.

אם תקבל ועדת השרים לענייני ערבים החלטה חיובית בעניין שימור המסגדים הנטושים, הרי שההחלטה תחייב גם את הממשלה הבאה. עם זאת, עדיין לא ברור אם הוועדה תספיק לדון בסוגיה לפני הבחירות. הבדיקה שמתקיימת בממשלה מסתמכת גם על הצעה בעניין שהוכנה ב"פורום להסכמה אזרחית", שתידון היום בכנס יפו. בקיץ האחרון גם הוגשה הצעת חוק בנושא, על ידי ח"כ הרב מיכאל מלכיאור (העבודה- מימד) וח"כ שייח אברהים צרצור (רע"מ-תע"ל), אך זו לא נתמכה על ידי הממשלה והיא עתידה להימחק בסוף הקדנציה הנוכחית של הכנסת.

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "מקומות אלה היו לעזובה מתמשכת באופן שאינו מכבד מדינה נאורה. ראוי לה למדינת ישראל הדואגת למקומות הקדושים ליהודים בארץ והתובעת ממדינות אחרות לכבד את המקומות הקדושים ליהודים בארצותיהם, לדאוג גם למקומות הקדושים לדת המוסלמית".

בהצעת ההחלטה לוועדת השרים נכתב כי תקום עמותה שתהיה משותפת לממשלה, אשר תהיה גם בעלת שליטה בה ולציבור הערבי. העמותה תפעל לשיקום, שימור ואחזקה של המקומות הקדושים למוסלמים ברחבי הארץ. ראש הממשלה יהיה אחראי על מינוי קאדי ראשי לראשות הוועדה, ותקציבה יהיה מקביל לתקציב של "המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים" - עמותה שקמה ב-1988 ומטפלת במקומות הקדושים ליהודים בלבד.

בעיית המקומות הקדושים נובעת מכך שלאחר 1948 הרסה המדינה את הבתים במאות כפרים פלשתיניים נטושים. במקרים רבים, עם זאת, נותרו מסגדים על תלם. מכיוון שהמדינה התייחסה לנכסים אלה כשייכים לה אך לא השקיעה בשימורם, מצבם הפיזי הידרדר מאוד במרוצת השנים. הדבר נכון גם לגבי בתי קברות. מקומות קדושים לנוצרים, אגב, נשארו בחסות הכנסיות השונות ולא הופקעו מידיהן, בלחץ בינלאומי.

מלשכתו של שר התשתיות הלאומיות בנימין (פואד) בן אליעזר, העומד בראש ועדת השרים לענייני ערבים, נמסר אתמול כי דיוני הוועדה בעניין נמשכים וכי עדיין לא התקבלה החלטה בנושא.

אודי כהן, מנכ"ל "הפורום להסכמה אזרחית", אמר אתמול כי המהלך השיג התקדמות משמעותית אחרי כמה שנות עבודה על הנושא. "אני מקווה שהמצב הפוליטי לא יפגע בהתקדמות הפרויקט. הציבור היהודי במדינת ישראל לא יכול להשלים עם העוול והעיוות ההיסטורי שקיים כאן. אנחנו חייבים לתקן זאת", אמר. גם רבנים בכירים, כמו רבה של תל אביב, הרב מאיר לאו, והראשון לציון, הרב שלמה עמאר, הביעו תמיכה בנושא והבנה כי כדי לשפר את היחסים בין יהודים לערבים יש לשקם את המקומות הקדושים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ