בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לצורכי מגורים בעשור הקרוב יידרש שטח גדול פי 3 מתל אביב

צוות מתכננים: זה רק שליש מעתודות הקרקע שאושרו לבנייה בישראל

תגובות

בעשור הקרוב יידרש שטח גדול כמעט פי שלושה משטח תל אביב כדי לספק את הביקוש לבנייה למגורים - כך עולה מנתונים מקיפים על מצב הבנייה, שיוצגו מחר למועצה הארצית לתכנון ובנייה. השטח הדרוש ינצל רק שליש מעתודות השטחים שאושרו לבנייה במסגרת תוכניות מתאר, כך שיישארו שטחים בהיקף משמעותי שבעתיד הרחוק ניתן לספק באמצעותם עוד פתרונות דיור.

לפני המועצה הארצית יוצגו ממצאי בדיקת צוות מתכננים, העוקב בשביל משרד הפנים אחר יישום תמ"א 35, תוכנית המתאר הקובעת את יעדי הפיתוח עד סוף העשור הבא. המועצה תוכל להציע שינויים בתוכנית, בעקבות המלצות הצוות. שינויים אלו יקבעו היכן ניתן לייעד עוד שטחים לבנייה, ומה תהיה צפיפות הבנייה בכל אזור או יישוב.

על פי הנתונים שאסף הצוות, היקף השטח הבנוי למגורים בישראל הוא היום קרוב ל-900 קילומטרים רבועים. בשנים 1998-2007 נבנו 325 אלף יחידות דיור, על 50 קילומטרים רבועים. שליש מהם היו בבנייה צמודת קרקע, בעיקר ביישובים בעלי אופי פרברי, או יישובים כפריים. הבנייה מסוג זה, שבאה בדרך כלל על חשבון שטחים פתוחים, שלא היו בנויים בעבר, תפסה 77% מהשטחים שנבנו בשנים 1998-2007. לעומת זאת, ערים רבות הצליחו לצופף במידה רבה את הבנייה. נתניה, למשל, הגדילה בתקופה זו את אוכלוסייתה ב-14%, אך שטח הבנייה הכולל גדל רק ב-9%.

המסר המרכזי של צוות המעקב הוא שיש להמשיך ולצופף אזורים עירוניים, כדי לייעל את השימוש בקרקע ולמנוע מצב שהבנייה מתרכזת ביישובים פרבריים, שיש בהם בזבוז רב של קרקע ותלות מוחלטת ברכב פרטי, במקום בתחבורה ציבורית.

עם זאת, הצוות מביע ספק, בדו"ח שהכין, באפשרות לקדם תהליכים כאלו: "הציבור הישראלי אינו בשל עדיין לתרבות חיים עירונית דינמית, והוא מעדיף מגורים בצפיפויות נמוכות, אורח חיים פרברי, והעדפת החדש, כמעט בכל, רק בשל היותו חדש". רק ביחס ליישובי הפריפריה ממליץ הצוות לאפשר בנייה צפופה פחות, כדי למשוך אוכלוסייה מבוססת שמעדיפה היום לעבור ליישובים כפריים ובתים צמודי קרקע.

ביחס להקמת יישובים חדשים, ובכלל זה ערים חדשות בשביל האוכלוסייה החרדית, קובע צוות התכנון שיש להימנע ככל האפשר משימוש באפשרות זו. הוא קובע כי ערים חרדיות באזורים מרוחקים רק יקשו על שילוב האוכלוסייה הזו בחברה, וטוען שניתן לספק פתרונות דיור לחרדים בתחום היישובים הקיימים או המתוכננים. הצוות קובע שיש להימנע ככל האפשר גם מהקמת יישובים חדשים לכלל האוכלוסייה, או מהקמת חוות בודדים כמו אלו שהוקמו בנגב ובגליל, בין השאר מטעמים של חיסכון בקרקע. במקרה של חוות הבודדים מציין הצוות שמדובר בהפקעת שטח גדול מרשות הציבור לטובת קומץ בעלי חוות.

בדיונים שהתקיימו בשבועות האחרונים, בוועדת המשנה של המועצה הארצית, דחו גורמים במשרד הבינוי והשיכון, ובמינהל מקרקעי ישראל, את נתוני צוות המעקב ביחס לעתודות קרקע קיימות לבנייה. לטענתם, חלק מהשטחים שמדובר בהם אינם מתאימים לבנייה, בין השאר בגלל קשיים טופוגרפיים. נציג מינהל מקרקעי ישראל טען ש-80% משטחי עתודות הבנייה כבר שווקו לבנייה ולכן אין לכלול אותם בעתודות הקיימות.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו