בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיחת היום | "דניאל כהן-בנדיט, אין צדק חברתי בלי הפלסטינים?"

47תגובות

דניאל כהן-בנדיט, שזכה בכינוי "דניאל האדום" בגלל שערו האדום, כמו גם נטיותיו הפוליטיות, היה ממובילי מרד הסטודנטים בממשלת דה-גול בצרפת בשנת 1968.

הפגנות השמאל נגד המשטר האוטוריטרי, הסדר החברתי הישן, הקפיטליזם המערבי, מערכת החינוך והאבטלה, הפכו עד מהרה לשביתה הכללית הגדולה בהיסטוריה, שבה השתתפו כ-11 מיליון עובדים, וכמעט ששיתקה את צרפת כולה. דה-גול נאלץ להעתיק את מקום מושבו לבסיס צבא צרפתי בגרמניה, שם הקים מפקדה שניסתה להשתלט על המהומות. האסיפה הלאומית פורקה והוכרז על בחירות חדשות לפרלמנט.

בהמשך חזר כהן-בנדיט, יהודי ממוצא גרמני, לגרמניה, הצטרף לירוקים, זכה לכינוי "דני הירוק" ונבחר לכהן בפרלמנט האירופי. לפני כשנה החל לעסוק בפוליטיקה של המזרח התיכון, והיה בין מייסדי JCall, שדולה יהודית-אירופית הפועלת למען ביטחון ישראל, אם כי אינה חוסכת ביקורת ממדיניות הממשלה.

האם ניתן להפריד בין בעיותיה הכלכליות של ישראל לבעיותיה הפוליטיות?

"לא. זה בדיוק העניין. בהחלט אי אפשר. הבעיות הכלכליות שלכם קשורות ליכולתה של המדינה להתמודד אתן - או לא להתמודד אתן. הכיבוש גובה מכם מחיר".

אבל מדוע אין לנו הזכות למחות על קשיים בדיור, בחינוך וכו' כמו לצעירים אחרים באירופה, בלי לעסוק בבעיה הפלסטינית?

"קח לדוגמה את ארצות הברית. כאשר היה צורך בתקציב חדש, הדבר הראשון שעשו, היה לקצץ את תקציב הצבא בשליש. הבעיה חוזרת בכל מקום.

הכלכלה הישראלית חסומה במגבלות בטחוניות. המצב זהה למצבה של צרפת בתקופה ששלטה באלג'יר, ולמצבה של רוסיה בעקבות פלישתה לאפגניסטן".

האם לדעתך ההפגנות בישראל ובשאר העולם סובלות מחוסר התמקדות במטרה, או שיש צורך בערפול של המטרה כדי לזכות בתמיכה רחבה ככל האפשר?

"לדעתי ההתקוממויות במדינות השונות מבטאות הרגשה שאינה מעורפלת כלל.

אחת התשובות הקולעות לשאלה 'מה מטרת ההפגנות?' ניתנה במדריד, לעיתונאי שראיין מפגין. העיתונאי שאל: 'אתם פועלים נגד הממסד?', המפגין ענה: 'לא, הממסד פועל נגדי'. זו התחושה. זה לא מעורפל. זו תחושה מאוד קונקרטית, שמשותפת לציבור גדול שמרגיש שהחברה אינה בעדו".

מה בעיניך הקשר בין פעולות המחאה בישראל לאביב הערבי או למחאה באירופה? האם יש קשר אמיתי ביניהן?

"יש שוני גדול, כמובן. מה שקורה במצרים ייחודי למצב שם, המחאה ביוון מתייחסת למצב של יוון, וכך גם בספרד. עם זאת, יש רעיון משותף לכל תנועות המחאה, והוא, שמשהו לא תקין במערכת כולה".

למה זה קורה דווקא עכשיו? הרי חלק גדול מהבעיות אינו חדש.

"לא תמיד אפשר להסביר מדוע דברים קורים 'דווקא עכשיו'. זו תעלומה.

אבל המערכת, שידעה לגייס תקציבי ענק להצלת בנקים, לא תיפקדה כך כשהיה צורך להציל אנשים. היא מנעה מהם את מה שהיא מעניקה ברוחב יד למוסדות כלכליים עתירי הון. בכל רחבי העולם הולכת ומתחזקת ההרגשה שאנו חיים בחברה לא צודקת".

מדוע תמיד הנוער עומד בראש התנועות הללו?

"לצעירים אין מה להפסיד. הם נלחמים על עתידם. הנוער הישראלי אומר לנתניהו בדיוק את הדברים שהיוונים אומרים למנהיגיהם והספרדים לממנהיגים שלהם: אנחנו רוצים עתיד".

איך אפשר לנצל את התנופה העצומה הזו כדי ליצור שינוי אמיתי, להשפיע?

"זו בדיוק השאלה. אתם צריכים לגרום למפלגות בפרלמנט להתייחס אליכם ברצינות. יש צורך בתנועה חברתית וגם בתנועה פוליטית. צריך ואפשר לדחוף את העסק מבחוץ וגם מבפנים בעת ובעונה אחת".

מה דעתך על המאבק הספציפי שלנו בישראל? מה תייעץ לנו?

"אני לא יודע מספיק על המצב בישראל. אני מוקסם ממה שקורה ונדהם מההתקוממות הפתאומית. נראה שאחרי האביב הערבי הגיע הקיץ הישראלי. זה יפה בעיניי. נחכה ונראה מה יקרה.

יש סיכוי אמיתי לגרום לרוב בכנסת לשנות את מדיניות הממשלה. לשם כך, כפי שאמרתי, צריך לשנות את ההתייחסות לפלסטינים. הממשלה צריכה לפנות את ההתנחלויות, למצוא פתרון לבעיה הפלסטינית ולהתמקד בהשקעה בציבור הישראלי".

מה בדבר הרשתות החברתיות? האם דברים נעשים אחרת היום? באיזה אופן הייתם נעזרים בהן בשנת 1968?

"חשיבותן של הרשתות החברתיות גדולה מאוד. אנחנו היינו "דור המדיה" הראשון, כמובן, כשהשתמשנו ברדיו. מאז הכל השתנה עד היסוד.

בימינו אין צורך באמצעי התקשורת הרשמיים כדי להשמיע את דברך. האינטרנט משחק תפקיד חשוב וזה יפה בעיניי".

לסיום, שאלה של אחי, שמפגין במאהל בירושלים: האם גם ב-1968 הייתה סצינת פיק אפ כל כך ערנית?

"ודאי. תנועה חברתית היא גם תנועה חיה. הצעירים רוצים לחיות. הם רוצים עתיד. הם עושים את זה למען החיים שלהם. זה נורמלי. זה היופי שבעניין. זו הדרך לתפוס פיקוד על החיים שלנו".



דניאל כהן-בנדיט. ''יש צורך בתנועה חברתית וגם בתנועה פוליטית. צריך ואפשר לדחוף את העסק גם מבחוץ וגם מבפנים בעת ובעונה אחת''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו