בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצבע האדום מבריח את יוצאי ברית המועצות מהמחאה

סיקור חלקי בתקשורת ברוסית, הגדרת המפגינים כ"ילדים של עשירים" בבלוגים והיעדרות מההפגנות. האם העולים חוששים מהמחאה?

152תגובות

בזמן שהמחאה החברתית נגד יוקר המחיה מצליחה לצרף לשורותיה תומכים ממגזרים שונים ומאוכלוסיות מגוונות, היא עדיין מתקבלת בחשדנות בקרב חלק ניכר מעולי מדינות חבר העמים. כך למשל בצעדת המחאה שנערכה בתחילת השבוע בכרמיאל, עיר שבה אוכלוסיית יוצאי ברה"מ מונה כמעט מחצית מסך התושבים, לא נרשמה היענות גדולה מצד העולים להצטרף.

מדוע יוצאי ברה"מ לא משתתפים במחאה? דברו על זה בפייסבוק

לפני יומיים קישרה אישיות בכירה בעיר בראיון ל"הארץ" בין היעדרם של יוצאי ברה"מ מההפגנה לעמדותיו של שר החוץ ויו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, שהתבטא באחרונה נגד המחאה. "ההערכה שלנו שאם ליברמן נגד, אז זה מחלחל עד לעולה הבודד בכרמיאל. התוצאות של הבחירות לכנסת היו מאוד ברורות - אם זה היה תלוי בכרמיאל, ליברמן היה ראש ממשלה עם 44 מנדטים, ולכן ההשפעה שלו היא נחרצת על ציבור העולים".

"אוהליסטים", "שמאלנים", "חזירים שמעשנים נרגילות". הפגנה בכרמיאל שלשום. תצלום: גיל אליהו

לטענת עולים שדווקא הביעו תמיכה במחאה הארצית, חלק מכלי התקשורת בשפה הרוסית בישראל סיקרו בצורה חלקית את הפגנת הענק במוצאי שבת, וכשהמחאה בכל זאת סוקרה - נמתחה עליה ביקורת. הביקורת ברשת היתה אף פחות מעודנת ולמפגינים קראו בבלוגים ובטוקבקים בשפה הרוסית: "אוהליסטים", "שמאלנים", "חזירים שמעשנים נרגילות" ו-"ילדים של עשירים".

לאולגה לביא, אשת תקשורת בת 28 מתל אביב שעלתה לארץ לפני כחמש שנים, נמאס מההתייחסות השלילית למחאה מצד יוצאי ברה"מ. בפוסט שהעלתה בתחילת השבוע לפייסבוק היא הוציאה את השד הסובייטי מהבקבוק וטענה כי אסור להשוות בין התמורות שחלו במעצמה המזרחית במאה הקודמת לבין המחאה המתחוללת בישראל.

"פתאום כולם 'זוכרים' מה קרה ברוסיה ב-1917 (השנה שבה התרחשה המהפכה הבולשביקית, ס"ק). איזה זיכרון עמוק יש לאנשים בני 30 פלוס, זה לא יאמן!", כתבה לביא בציניות. "הרוסית 'שלנו', הניסיון 'שלנו' מהמדינות שמהן הגענו, רובן קומוניסטיות - זה מה שקובע את 'דעותינו'", כתבה, "הזיכרון הקולקטיבי 'שלנו' לא נותן 'לנו' לפתוח את העיניים ולפחות לנסות להקשיב למה שאומר השכן שחי פה, במדינה שלו - ושלנו - מאז שנולד".

שלט "אדום" בהפגנה בתל אביב, במוצאי שבת. תצלום: רויטרס

בשיחה עם "הארץ" מסבירה לביא כי "אני מגדירה את עצמי כימנית, אבל במקרה הספציפי הזה יש לי הרגשה שהתקשורת בשפה הרוסית משקיעה הרבה בחיזוק הדעה שמדובר במהפכה של השמאל". לדבריה, חלקים נרחבים בציבור הרוסי "חושבים שמי שיצא לרחובות עשה זאת לא מתוך רצון לשנות משהו במצב הנוכחי הנוגע להתייקרות בנדל"ן, במזון ובדלק, אלא בגלל שהוא שמאלני וכי שילמו לו. מה שהכי מבאס זו החלוקה שהם עושים בין אנחנו והם, יוצאי מדינות חבר העמים והישראלים הצברים".

השיא הגיע בהפגנה שנערכה במוצאי שבת בירושלים. חברי ארגון נוער רוסי-ציוני בשם "שחר" יצאו למחות נגד המפגינים והחזיקו שלטים שעליהם נכתב בין השאר: "אייפון לכל אחד", ו-"טמטום: מחבר בין אנשים", המתכתב עם הסיסמא המוכרת של פייסבוק. הסיפור על הפגנת הנגד סוקר באתר החדשות הפופולארי "ניוזרו", בעוד שלדברי לביא, האתר מיעט בסיקור ההפגנות עצמן.

לדברי י' בת ה-29, גם היא יוצאת ברה"מ לשעבר שהעדיפה להישאר בעילום שם, הסיבות לכך שהציבור הרוסי אינו משתתף במחאה אינן קשורות אך ורק לסמלים ולהקשרים הסוציאליסטיים הניכרים בה, אך הם ודאי אינם עוזרים. "בעיניי אדום זה דם וזו בורות להניף כרזות בנוסח הפרופגנדה הקומוניסטית. הייתי בטקסי ענק בבית ספר כשהייתי קטנה, ראיתי את ההלוויה של סטאלין בטלוויזיה, וגם שנים אחרי שהוא מת, היו מי שסירבו להאמין שהוא היה רוצח מתועב. היו לי ספרים על ילדותו של לנין, וכתבתי חיבורים מאוד יפים עד הפרסטרויקה". לדבריה, "גם הדיבור הזה נגד הטייקונים, שהופך לאישי, נשמע לי קצת מוגזם, יש מין ביטוי כזה של המהפכה הרוסית, משהו כמו 'הכה בבורגנים', אבל זה נשמע הרבה יותר אלים ברוסית. ולפחות לפי הפרסומים בעיתונות הכלכלית, נתניהו פועל נגד ריכוזיות במשק והגבלת הטייקונים".

חברת הכנסת והעיתונאית לשעבר נינו אבסדזה (קדימה), שעלתה לישראל בשנות ה-90 ובעצמה לנה במאהל המחאה במשך לילה אחד, מסבירה כי בעבור אוכלוסיית העולים ממדינות ברה"מ לשעבר, קשה עדיין למחות על מצבם החברתי בשל הפערים הגדולים בין הציפיות שהיו להם כשעלו ארצה לבין המציאות שבה נתקלו בפועל. "שם המדינה הכריחה אותנו לשכוח מה זה הפרט וחשבנו שהגענו למדינה דמוקרטית וקפיטליסטית", היא אומרת, "אך לוקח זמן לשנות דיסקט ולהבין שהדברים הם לא בדיוק מה שחשבת שיהיו".

לדבריה, למרות שחלק ניכר מבני העלייה הרוסית נפגע מהמצב הכלכלי אף יותר מקבוצות אחרות באוכלוסייה, הם עדיין מעדיפים להימנע מלהשמיע ביקורת על המדינה. "התפישה שלהם היא שאין מה לעשות, המדינה היא טובה ואני הוא זה שצריך לדאוג לעצמי. אם אני לא מצליח זה סימן שזו לא המדינה שנוהגת לא בסדר, אלא אני הוא זה שלא עובד מספיק טוב", מציינת אבסדזה.

היא מוסיפה גם שתהליך ההכרה אצל הציבור הרוסי יהיה ארוך יותר באופן טבעי מזה של הישראלים, מכיוון שהוא נמשך עד כה 20 שנה בלבד. "האמרה הבנאלית שגם המדינה חייבת לדאוג לי היא לא תמיד מובנת מאליה והעולים החדשים רק נכנסים לפאזל הזה. מחאת המיליון שלי היתה כשהוקם אוהל של קבוצת עולים בגן הוורדים מול הכנסת", היא מוסיפה ומציינת כי בקרוב מתכננת גם קבוצה של וטרנים ממלחמת העולם השנייה, עולים מברה"מ לשעבר, להקים אוהל משלהם ולהצטרף למחאה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו