יום אחרי ההפגנה הגדולה: אופוריה בשדרות רוטשילד

ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, צינן את תחושת הניצחון במאהל כשאמר כי בעתיד יפנה את האוהלים

אילן ליאור
אילן ליאור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אילן ליאור
אילן ליאור

בעיר האוהלים בשדרות רוטשילד שררה אתמול תחושת ניצחון. משתתפי המחאה העדיפו להימנע מהשאלה המתבקשת מה הלאה, וחגגו את מפגן הכוח האדיר ברחובות תל אביב במוצאי שבת. בצהריים נדמה היה שהאופוריה גדולה כל כך, עד שרבים הרשו לעצמם לעזוב את המאהל לכמה שעות ולתפוס מחסה מהחום הכבד. הרי הם כבר הוכיחו את עוצמתם. בינתיים, אין עוד עצרת על הפרק.

ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, אמר אתמול כי אינו פוסל את האפשרות שהעירייה תפעל בעתיד לפנות את מאהלי המחאה שקמו בשבועות האחרונים ברחבי העיר. "מהיום הראשון עודדנו את המחאה", אמר חולדאי, אך הדגיש כי "למאהלים יש אורך חיים מוגבל. זה לא לדורות. אתם מכירים עיר שכל רחובותיה אוהלים-אוהלים? יש כאן מחאה והמחאה בסופו של דבר תגיע לפרקה".

חולדאי אמר את הדברים במסיבת עיתונאים שהתקיימה במרכז הצעירים של תל אביב ברחוב מזא"ה, לרגל השקת תכנית מלגות הדיור לסטודנטים שיתגוררו בדרום העיר וביפו. הוא התייחס גם לניסיונותיה של העירייה לפנות את מאהל המחאה בגן לוינסקי. "מתחילת הדרך ניסינו לתת מצד אחד למחות ומצד שני לשמור על סדר ציבורי. עובדה היא שלא נגענו במאהל הזה", אמר והבהיר כי העירייה פעלה למען תושבי האזור.

ב-12 בצהריים התרוקן המאהל ברוטשילד כמעט לחלוטין מיושביו ולאורך השדרה הסתובבו בעיקר מבקרים ותיירים. ככל שחלפו השעות וירדו הטמפרטורות, שבו החיים לשדרה. מובילי המחאה, שפרצופיהם הפכו באחרונה למוכרים בכל בית ואוהל בישראל, לא הצליחו לפסוע יותר מכמה צעדים בלי לקבל איזו מחמאה. אחרי הסופרים והזמרים שהפכו אורחי קבע במאהל, באו בערב לחזק את המוחים גם קבוצה של חתני פרס ישראל, שהתיישבו על ספה מרופטת בין האוהלים, תחת שלט שעליו מלים משירו של בוב מארלי: "stand up for your rights".

"מה שאתם עושים זו אולי הדוגמה המובהקת ביותר לדמוקרטיה", אמר האמן דני קרוון, "בדמוקרטיה אתה בוחר, אבל מי שבחרת לא יכול לעשות כל מה שהוא רוצה. יש ביקורת. העם יכול לומר 'אתה לא מבצע את מה שציפינו ממך - לך'". קרוון הוסיף שברוח המאבק, היה רוצה לקרוא לכיכר הבימה, פרי תכנונו, "כיכר מגילת העצמאות".

המחזאי יהושע סובול השתמש בדימויים מעולם התיאטרון. "מדברים על קפיטליזם חזירי. הדימוי שלי הוא שקפיטליזם חזירי יכול להתקיים בעם של כבשים. היינו עם של כבשים, הלכנו כעדר אחרי הרועה, שהבטיח לנו שכשלמעלה אצל החזירים יהיה הרבה מזון, אז גם למטה אצל הכבשים יהיה מה ללקק. אתם הוכחתם שאנחנו לא עם של כבשים", אמר.

סובול הזהיר את מובילי המחאה מפני היענות לתכתיבי הממשלה: "הרעיון הזה שתוקם ועדה והעם צריך להגיש לוועדה את דרישותיו, זה כמו להגיד לחולה: 'תשמע, התרופות שלי לא מצאו חן בעיניך, תציע תרופות אחרות ונדון'. עם רופא כזה, אני בטוח שכל חולה בר דעת היה מסתלק ואומר 'תודה לך, אני אחפש לי רופא אחר'".

המאהל בשדרות רוטשילד עדיין מושך את רוב תשומת הלב הציבורית, אך הוא כבר מזמן איננו מוקד המחאה היחיד בתל אביב. בשבועות האחרונים נפתחו מאהלים בגן השניים ביפו, בגן לוינסקי סמוך לתחנה המרכזית, בגן התקווה בשכונת התקווה, בשכונת פלורנטין, בשדרות בן גוריון במרכז העיר ובשדרות נורדאו, בצפון הישן של העיר.

אמש כבר ניצבו בשדרות נורדאו כ-130 אוהלים. האוכלוסייה והאווירה שונים לגמרי מהמאהל ברוטשילד. עיקר המשתתפים הם בני 30 ומעלה, רבים מהם זוגות צעירים עם ילדים. במהלך היום המאהל נטוש לחלוטין, כולם בעבודה. כמעט מדי ערב בא אורח אחר להרצות למשתתפים - צ'רלי ביטון, ממנהיגי הפנתרים השחורים, ושלמה שהם, שהיה נציב הדורות הבאים בכנסת, כבר היו שם.

את האוהל הראשון בשדרה הקים ישי סקלי, בן 30, נשוי ומצפה לילד, סטז'ר בבית החולים ברזילי באשקלון. "למרות הדימוי של צפון תל אביב, יש בצפון הישן הרבה חבר'ה שעובדים מבוקר עד ערב ומתקשים לגמור את החודש. אם הם כן גומרים את החודש, הם לא רואים איך הילדים שלהם יגמרו את החודש בעתיד", אמר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ