בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היום לפני 53 שנה: מבצע חשאי לתרגום חידון התנ"ך

תגובות

ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון שניאור זלמן חשין הסתגר בבית מלון אי שם. רק נבחרי העוסקים במלאכה הורשו לדעת היכן יושב חשין, הוא וערימת הניירות שהיה מפקיד מדי לילה בכספת פלדה שעמדה לצד מיטתו. בימים היה מושך את המסמכים מהכספת, עובר על הכתוב בהם, פה ושם מנפה, מקצץ, מתקן ועורך.

הזמן אזל והלך: שבוע בלבד נותר עד שיהיה על השופט חשין להשלים את עבודתו ולארוז את המסמכים במעטפה חתומה בשעווה. את המעטפה יגיש אז לידיו האמונות של מפקד משטרת מחוז ירושלים, לוי אברהמי. זה, בליווי משמר של שוטרים, יוסע לאחד ממלונות ירושלים הבירה והמעטפה החתומה שמורה בחיקו. השמונה כבר ימתינו לו במלון. כל אחד מהם ישב בחדר נפרד, מבודד מהעולם החיצון, נתון למבטו המתמיד של משמר שוטרים. הם אף יגישו לשמונה את ארוחותיהם, הכל בלבד שלא יבואו במגע עם איש שאי אפשר לבטוח בו.

המפקד אברהמי ישבור את חותמת השעווה ויתיר את מעטפת המסמכים הסודיים של חשין, אשר ישב כל העת בחדרון סמוך ויפקח מרחוק על המבצע. הוא יחלק את המסמכים לשמונה, וכל אחד מהם ייגש נמרצות למלאכה: לתרגם לאנגלית, איטלקית, ספרדית, הולנדית, פורטוגלית, פינית, צרפתית ושוודית את השאלונים של חידון התנ"ך העולמי, שייערך בפעם הראשונה ב-19 באוגוסט 1958 לרגל חגיגות העשור למדינת ישראל. אחרי לילה של תרגום קדחתני, יאסוף המפקד אברהמי את השאלונים ויחתום אותם במעטפה. המתורגמנים יוסעו למקום המבחן תחת שמירה כבדה, שלא תוסר אלא אחרי שאברהמי ישבור שוב את חותמת השעווה ויגיש את השאלונים למשתתפי החידון הנרגשים.

סוגיית תרגום השאלונים היתה מסובכת ביותר, ולא שנעדרו בעיות מארגון החידון: רבבות ישראלים איוו לצפות במופע התנ"ך הגדול, שהוגדר ב"הארץ" כ"תופעה מיוחדת במינה: איננו קונגרס של מדענים אך איננו גם בבחינת משחק סתם; מתמזגים בו רמה תרבותית-רוחנית עם רוח האופנה, ששמה החידון והמשאל". אבל לגלגל המזל המקראי ייעדו את האמפיתיאטרון של האוניברסיטה העברית, ורק 2,000 וקצת אנשים יכלו להצטופף על ספסלי האבן שהתקררו ברוח הערב הירושלמית. את רוב הכרטיסים חילקה ועדת חגיגות העשור למוזמניה; 800 בני המזל שהצליחו לקנות כרטיס הונחו להביא שמיכות, לרפד אתן את המושבים הנוקשים למשך חמש שעות החידון.

אבל מחדלי התכנון האלה הורחקו מגזרת תרגום השאלונים. כבר ב-11 באוגוסט, אז הסתגר חשין במלונו הנעלם, הוזמנו המתרגמים לאספה "בה נמסרה הדרכה כללית בקשר לעבודת התרגום", דיווח "הארץ". "לא יהיו שאלות בלשניות כדי למנוע חוסר התאמה בין העברית לבין השפות השונות": אף שאלה לא תושתת על ידיעת השפה העברית. בעיית השפות לא תמה בהבדלים בין שפת התנ"ך לכל השאר: "בעיה מיוחדת במינה נובעת מהנוסחאות השונות של התנ"ך בעולם", העיר סופר "הארץ". "מאז תורגם התנ"ך ליוונית ('תרגום השבעים' מהמאה ה-3 לספירה, המבוסס על טכסט עברי קדום ואף טהור יותר מהידוע לנו) וללאטינית (ה'וולגאטא' מהמאה ה-5) נבדלות עד היום הנוסחאות בשפות הלועזיות ועל הממונים על עיבוד השאלות יהיה להשוותן השוואה קפדנית, לפי תרגומי התנ"ך בשפות המשתתפים. דוגמה מאלפת לשינויי נוסח בתרגום היא תרגומו של הביטוי 'מי מנוחות', שתורגם באיטלקית Aqua Refrigirats, דהיינו: 'מים מצוננים'".

כל השאלות יושמעו בעברית לפני שיתורגמו לשפת האם של הנשאל, שאז יקבל דקה תמימה לחשוב על תשובתו. אבל אם לא ידע הנשאל לענות והשאלה תעבור למתמודד הישראלי, מר עמוס חכם, יהיה עליו לענות ללא שהות - כדי להבטיח שלא הגה בתשובה בהפרש הזמן שבין הקריאה לתרגום. אבל חכם המבריק זכה גם זכה בתואר חתן חידון התנ"ך העולמי הראשון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו