בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיחת היום | "מוטי חזיזה, מי אחראי להפקרת עובדי פרי גליל?"

24תגובות

לפני כשנתיים וחצי כמעט ונסגר מפעל פרי הגליל שבעיירה חצור-הגלילית, שבגליל העליון. העובדים יצאו אז למאבק שסחף את אהדת הציבור, וכשכבר היה נדמה כי אפסו הסיכויים, הודיע זכי שלום, בעלי רשת המרכולים, "חצי חינם", כי הוא רוכש את המפעל. אלא, שכעת, הודיעו בעלי המפעל על פיטורי 58 עובדים ועל פיטוריהם הצפויים של 60 עובדים נוספים. אתמול, בהנחיית יושב-ראש ההסתדרות, עופר עיני, הודיע חזיזה להנהלת המפעל, כי המפוטרים לא יקבלו את מכתבי הפיטורים וכי אין בכוונת הוועד לשבת למשא ומתן עם ההנהלה. לדברי ההסתדרות "אין סיבה שהעובדים ישלמו מחיר בגלל מחלוקת בין הממשלה להנהלה". כעת, שוב נאלצים העובדים לצאת למאבק על פרנסתם. הדמות שמובילה את המאבק הוא יושב ראש ועד העובדים, מוטי חזיזה, מי שהפך בשנים האחרונות ל"לך ואלנסה" של חצור-הגלילית. חזיזה, בן 57, נולד במעברת חצור, הוא נשוי ואב ל-4. כמי שעומד בראש ציבור של קרוב ל-280 עובדים, מרביתם מחצור, הוא נחשב לדמות דומיננטית ובעלת השפעה בעיירה". לדבריו "ציבור העובדים נחוש לצאת שוב למאבק, זהו מאבק על הבית ועל הקיום", הוא אומר.

הכעס שלך הוא על הנהלת המפעל, או על הממשלה?

"אני כועס על ממשלת ישראל. על בעלי המפעל יש לי כעס קטן. הכעס הוא על ראש הממשלה נתניהו, שר האוצר שטייניץ, ושר התמ"ת שמחון, כמו גם על הרשות המקומית. כולם לא נתנו גיבוי ותמיכה למפעל הזה. הבעלים השקיעו פה, מרגע שנכנסו, 87 מיליון שקלים על קווי ייצור לשימורי טונה, חמוצים ומרקים. הם שיפצו את התשתיות מהיסוד. המדינה מצידה היתה אמורה לתמוך באמצעות מרכז ההשקעות, ופתאום שינתה את הכללים ולא עזרה. מתעתעים כאן אחד בשני ובסוף העובדים המסכנים משלמים את המחיר. אלו עובדים שמקבלים שכר מינימום. הכעס על הנהלת המפעל הוא על עיתוי הפיטורים; הם הגישו את רשימת המפוטרים בערב ט' באב, זה דבר נורא. גם אם אתה לא דתי, אתה יודע שט' באב זהו סמל ביהדות, זה יום חורבן הבית, אי אפשר להתעלם מהיום הזה, זה יום של בכי ודמעות. מה קרה? לא יכלו לחכות יום-יומיים? זה חוסר רגישות".

יש מי שיגיד שאולי זה תרגיל שנועד ללחוץ על הממשלה כדי שתעזור למפעל.

"שמעתי את הדיבורים האלה, לפחות מאה פעמים. אנחנו לא משתתפים בהצגות או תרגילים. זה שלבעלים מגיעה תמיכה, זו עובדה, ואם אכן היו מקבלים את המגיע להם ואז מפטרים היינו עושים להם בלגן, אבל המציאות היא שאף אחד לא עוזר ואלו העובדות. מי שמשלם את המחיר הם העובדים. אני לא יודע אם ההנהלה עושה מאבק על גבנו, בכל מקרה, המציאות היא שלא קיימו כאן הבטחות".

הממשלה קוראת בימים אלה לצעירים שמפגינים במרכז לעבור ולגור בפריפריה. מה אתה אומר לאותם צעירים?

"כל הדיבורים על פריפריה הם סיסמאות. היחס אלינו, לחצור, הוא כאילו אנחנו נספח לסוריה או ללבנון. מה השייכות שלנו לישראל, במה היא מתבטאת, במה נהנינו מהשתייכותנו למדינה? מה יש בחצור? מערכת חינוך, בריאות, מפעלים עתירי ידע? די לדבר כל הזמן על פריפריה, לאן יבואו הצעירים? הנה, הילדים שלי עזבו: בת אחת עברה למרכז, בת נוספת חזרה משליחות בארצות-הברית ותעזוב בקרוב. אני כן יכול לבקש מכל הצעירים במאהלי המחאה בשדרות רוטשילד ובשאר המקומות: בואו לחצור, בואו להזדהות אתנו, כאן יש מאבק על צדק חברתי, בואו נלחם ביחד. מלבד זאת, אין להם מה לחפש פה. הממשלה מתעלמת מאתנו בממדים שלא ניתנים לשיעור, זו ממשלה שלא יכולה להתגאות בחצור".

מהו מפעל פרי גליל עבור חצור הגלילית?

"חצור ופרי גליל הם דבר אחד; אין חצור בלי פרי גליל ואין פרי גליל בלי חצור. זהו מפעל עוגן ליישוב, בלעדיו אין מה לחפש פה. אין לחצור זכות קיום ללא פרי גליל, זו תהיה מכת מוות לחצור. איפה יעבדו כל אותם מפוטרים?".

מכיוון שסירבתם לקבל את מכתבי הפיטורים, האם המפוטרים יודעים מי ברשימה?

"זרקתי את הרשימה לפח, אבל לצערי אנשים גילו בדרכים שונות מי ברשימה ומי לא ברשימה. זה מצב לא פשוט".

לפני שנתיים וחצי המאבק שלכם היה במרכז התודעה הציבורית, כעת, על רקע גל המחאה החברתית, אתה לא חושש שהמאבק שלכם יידחק לשוליים?

"הממשלה באמת מתעלמת מאתנו ומנסה לנצל את המצב שנוצר בארץ, אבל לפחות התקשורת מזכירה להם את קיומנו. למזלנו התקשורת לא נותנת שישכחו את המאבק שלנו, אחרת ודאי שהיינו נדחקים לפינה. אני יכול לומר שהיום הכאב גדול מהכאב שהיה במאבק הקודם ולכן תמיכה ציבורית חשובה לנו מאד".

שר העבודה והרווחה, משה כחלון, היה צריך לבוא למפעל, מדוע לא בא לבסוף?

"ביקשתי מהשר כחלון שיבוא והוא אכן עזב הכל והיה בדרכו אלינו, אבל כשהיה כבר ממש ליד ראש-פינה, התעורר בי חשש שעלולים לפגוע בכבודו ובמעמדו וביקשתי שלא יגיע. כחלון הוא השר החברתי האמיתי בממשלה הזאת ומאד לא רציתי שייפגע. אינני יכול לפרט מה היה מאחורי הקלעים, אבל החשש היה אמיתי. הוא קצת כעס בתחילה, אבל אחר כך הבין אותי. יש לשר אהדה גדולה מאד בחצור ובכל עיירות הפיתוח והוא אכן יעזור לנו. מה שקרה היום לא יפגע בכוונותיו לעזור לנו".

מה הם צעדי המחאה הבאים שאתם עומדים לנקוט?

"היום תהיה ישיבה של ועד העובדים במרחב הגליל העליון בהסתדרות, בראשות יונה פרטוק. צריך לזכור שאמש הסתיים סכסוך העבודה עליו הכרזנו לפני שבועיים, וייתכן שבישיבה ניאלץ לקבל החלטות קשות וכואבות. נדע זאת רק בסוף הישיבה. אנחנו מוכנים לצאת לקרב קשה מאד ולעשות מחאה כבדה".



מוטי חזיזה. ''לאן יבואו הצעירים? בת אחת שלי עזבה למרכז, בת שנייה עוזבת בקרוב. די לדבר כל הזמן על הפריפריה''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו