שר החינוך גדעון סער הורה לסגור בתי ספר שרוב תלמידיהם אתיופים

שר החינוך הסביר שהתוכנית נועדה למנוע "בתי ספר הומוגניים". הורים לתלמידים בבית ספר "נר עציון" בפתח תקווה הודיעו שלא ישלחו את ילדיהם לפתיחת הלימודים

רויטל חובל
טלילה נשר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רויטל חובל
טלילה נשר

שר החינוך, גדעון סער (ליכוד), הנחה את מנהלי המחוזות במשרד החינוך לגבש תוכנית רב-שנתית לסגירת מוסדות החינוך שתלמידיהם, כולם או רובם, הם בני העדה האתיופית.

למנהלי המחוזות ניתן חודש ימים להציג בפני השר את התוכנית לסגירת בתי ספר אלה, רק אז ניתן יהיה לקבוע לוח זמנים ליישום המהלך. התוכנית כוללת את סגירתם של 17 בתי ספר בהם שיעור התלמידים האתיופים עולה על 50%. בשלב הראשון לא ייפתחו בשנת הלימודים הקרובה כיתות א' בשני בתי ספר: "נר עציון" בפתח תקווה ו"רשב"י" בבאר יעקב.

לדברי סער, "הגזענות בחברה הישראלית גרמה לנטישת בתי ספר אלה על ידי משפחות אחרות". לדבריו, נוצרה תופעה של "בתי ספר הומוגניים" של בני העדה האתיופית. סער אמר את הדברים בכינוס לחינוך, אתמול בחיפה.

כמאה מהורי בית הספר "נר עציון", שרק אחד מתלמידיו אינו נמנה עם בני העדה האתיופית, קיימו אמש כינוס ברחבת בית הספר, שבו החליטו כי לא ישלחו את ילדיהם ביום הראשון ללימודים. ההורים מוחים על ההחלטה לסגור את המוסד בהדרגה ולא בבת אחת. "נשבית את הפעילות במוסד החינוכי עד שיימצא פתרון", אמר דניאל אוריה, יו"ר מטה יוצאי אתיופיה בעיר, שיזם את המפגש. ההורים אף מוחים על כך שיומיים לפני פתיחת שנת הלימודים הם אינם יודעים לאילו בתי ספר חלופיים ישובצו ילדיהם. הילדים קיבלו מהעירייה את הניירות המורים על שיבוצם החדש, אולם חלקם נדחו על ידי בתי הספר שאליהם היו אמורים להירשם.

גורם בעיריית פתח תקווה מתח אמש ביקורת על "הפער בין החלטותיו של סער לבין הביצוע האפשרי בשטח": "איך אפשר לקבל החלטה על סגירת שכבה רגע לפני פתיחת שנת הלימודים". לדבריו, אנחנו מצדנו מוציאים שיבוץ אבל בתי הספר מחזירים אותם. אני לא יודע מה שר החינוך אמור לעשות עם העניין הזה. החוויה של הילדים עכשיו, לא משנה מה יהיה באחד בספטמבר, היא שלא רוצים אותם. הנזק כבר נעשה". ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "כל תלמידי כיתות א' ב'נר עציון' ישובצו במערכת החינוך עד תחילת שנת הלימודים".

הרב שי פירון, ראש ישיבת פתח תקווה ומנכ"ל "הכל חינוך" סבור כי הפתרון אינו בסגירת בית הספר ופיזור הילדים במוסדות חינוך שונים, אלא בהכנסת משפחות שאינן נמנות עם העדה האתיופית לשכונת המגורים כדי שילמדו באותו בית ספר. "מדובר בבית ספר אזורי ורק הגיוני שתלמידי הסביבה ילמדו בו, הבעיה היא שהמדינה ריכזה את יוצאי העדה במקום אחד. קבוצת משפחות שמנסה לעבור לשכונה ולהשתלב בקהילה, אינה מצליחה לעשות זאת, מכיוון שמשרד השיכון טוען כי הן אינן זכאיות לדיור במקום".

החלטת משרד החינוך התקבלה על רקע עימותים שהתקיימו בינו לעיריית פתח תקווה בנוגע לכוונת העירייה לא לפתוח את שכבת כיתות א' בבית הספר "גורדון" בעיר, שרוב תלמידיו נמנים עם יוצאי העלייה מבריה"מ לשעבר. שר החינוך גדעון סער התנגד למהלך, אף שרק 13 תלמידים מאזור הרישום של בית הספר היו משובצים בשכבה.

העירייה, בשיתוף עם ועד ההורים בעיר ביקשו לפעול לסגירה הדרגתית של המוסד החינוכי שזכה לכינוי "גטו רוסי", בדומה להחלטת המשרד בנוגע "נר עציון". "החלטה זו שבוע לפני פתיחת שנת הלימודים כמחטף, אינה מקובלת", הגיב המשרד בתגובתו הרשמית על החלטת עיריית פתח תקווה בהתייחס לבית הספר "גורדון". "אין כל דמיון בין שני המקרים, לגבי בית הספר גורדון לא הייתה הסכמה או החלטה משותפת של עיריית פתח תקווה ומשרד החינוך. הורי תלמידי נר עציון אינם רוצים שילדיהם ילמדו בבית הספר, אולם בגורדון המצב שונה", נמסר בתגובה ממשרד החינוך.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ