בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"איציק שמולי, ההסלמה בדרום חיסלה את המחאה?"

33תגובות

בעקבות מתקפת הטרור על הדרום הודיעו מובילי המחאה החברתית על ביטול העצרת שתיכננו לקיים במוצאי שבת בירושלים. מעט מאוחר יותר, לאחר לבטים, החליטו לארגן בכל זאת צעדה שקטה בתל אביב, כדי להראות שהעם עדיין דורש צדק חברתי. כמה מראשי המאבק חוששים כי המציאות הביטחונית תביא לדעיכת המחאה ולהיעלמותה בהדרגה מהשיח הציבורי. יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, איציק שמולי, דווקא משוכנע שהמחאה כאן כדי להישאר.

ההסלמה הביטחונית גמרה את המחאה החברתית?

"לא. להערכתי אין סיכוי שזה יקרה, כיוון שאנשים נאבקים כבר מעל לחודש על הדברים הבסיסיים ביותר. אין אירוע חיצוני שפשוט יכול להעלים את המחאה הזאת - לא ההתפתחות המדאיגה בדרום ולא המצב הכלכלי באמריקה וגם לא ההצבעה בספטמבר. בסופו של דבר, אחרי כל האירועים האלה אנשים יצטרכו להמשיך ולשרוד עד סוף החודש. אחרי ספטמבר יש גם את אוקטובר ונובמבר - אז יצטרך ראש הממשלה להסביר לציבור איך בדיוק הוא אמור לסגור את החודש".

נראה לך ראוי לקיים צעדה יומיים אחרי הפיגועים, כשכל הדרום בכוננות ספיגה?

"ברגע שהתחילה להתבהר התמונה בדרום, הוריתי לכל ההתארגנויות הסטודנטיאליות שלא לקיים עצרות והפגנות המוניות ברחבי הארץ, בטח ובטח בדרום כי זו סכנת נפשות לרכז אנשים במצב כזה. יחד עם זאת, המחאה נמשכת ותימשך. אנחנו מתאימים את פעילות המחאה לאירוע הביטחוני. כמו שהממשלה נדרשת לפתרון המצב הביטחוני, כך גם היא חייבת להידרש לפתרון אמיתי של המצב הכלכלי חברתי".

אם מה שמעניין את הממשלה הוא לצבוע את המאבק בצבעים פוליטיים, היא באמת אטומה. תצלום: תומר אפלבאום

אולי היה נכון להניח למחאה סוף שבוע אחד?

"אני חושב שמצאנו את האיזון הנכון. מצד אחד אנחנו לא מקיימים פעילות המוניות ורעשניות. מצד שני אני חושב שאין שום פסול בכך שאנחנו יושבים יחד עם הציבור ודנים בפתרונות ובחזון החברתי-כלכלי. הנחת העבודה שלי היא שאני בריצת מרתון, לא בספרינט. וכשזו התפישה, אתה לא יכול לסגל לעצמך איזו חשיבה שאתה תמשוך עכשיו כמה חודשים באופן בלעדי את תשומת הלב התקשורתית, כי ישראל היא יצרנית החדשות מספר אחת בעולם. כשאתה בריצת מרתון, אתה צריך לדעת מתי לתת את הספרינט ומתי לקחת נשימה עמוקה ולמשוך הלאה - וזה מה שאנחנו עושים כרגע".

הקריאה לשינוי סדר העדיפויות החברתי-הכלכלי רלוונטית לטעמך גם במצב ביטחוני מתוח?

"בטח. אם אני עכשיו אקרא למילואים בלי לחשוב פעמיים אני מקפל את האוהל והולך למילואים. אבל בסופו של דבר, כשאחזור מהמילואים עדיין אצטרך להתמודד עם הבעיות היסודיות שעל פתרונן אנחנו נאבקים. התסכול שלי ושל חברים שלי יהיה גדול אם תהיה איזושהי תחושה, חלילה, שאין לנו בכלל טעם לחזור מהמילואים - כי אנחנו לא יכולים יותר לשלם את שכר הדירה, כי אין לנו מספיק משאבים בכלל לחשוב על להקים משפחה. הלכה למעשה הממשלה שלי דוחקת אותי לפתרון של פשוט להכניס לאותו צ'ימידן צבאי את כל הפקלאות שלי ולעלות על המטוס הראשון לאמריקה. את זה אני לא רוצה לעשות. אני רואה בעיתוני סוף השבוע שהממשלה עדיין עושה מאמצים לצבוע את המאבק הזה כמאבק פוליטי. אם זה כל מה שמעניין אותה, אז היא באמת אטומה ולא מבינה כמה עמוק השבר בין העם שלה לבינה".

אתה באמת מאמין שמישהו יקצץ עכשיו בביטחון?

"אני יודע מה אני רוצה: לראות בסופו של דבר מדינה שיש לה כלכלה חופשית, אבל יודעת להכיל גם עקרונות של רווחה. אני כדור צעיר יכול לסמן לממשלה את החזון. איך לעשות את זה? זה נתון לפתחה של הממשלה. אם הממשלה חושבת שהיא צריכה לקצץ בתקציב הביטחון, שהבעיה היא בריכוזיות או בחוסר מעורבות של אוכלוסיות מסוימות בשוק העבודה - שתטפל בזה".

יכול להיות שהייתם במידה מסוימת יהירים ועקשנים מדי ואיבדתם את המומנטום?

"לא. מהרגע הראשון אני כל הזמן עם עיניים פקוחות ושתי רגליים יציבות על הקרקע. אני יודע בדיוק מאיפה אני בא ולאן אני רוצה להגיע. אני אופטימי לגבי ההמשך של המאבק הזה מסיבה אחת פשוטה - אם הממשלה לא תפתור באופן אמיתי את המצוקות של האזרחים, התסכול של האזרחים והבעיות לא ייעלמו. ההישג הגדול ביותר עד כה של המאבק זה שאנשים היום מסתובבים עם תחושה שהם יכולים להוביל שינוי".

אולי פספסתם את ההזדמנות להגיע להישגים?

"אני לא חושב. אני חושב שיכולה להיות לנו הרבה השפעה על המסקנות הסופיות של ועדת טרכטנברג. לחיוב, במובן הזה שבאמת טרכטנברג קיבל מנדט אמיתי מראש הממשלה להכניס תיקונים מהותיים בתחומי חינוך, רווחה, בריאות ודיור. או לשלילה, שאם המסקנות יתבררו כמריחה, להערכתי לא נצטרך להתאמץ במיוחד כדי להצית שוב את חמתם של האזרחים".

אפשר עוד להחזיר את המחאה לכותרות?

"כן. המטרה שלי היא בסופו של דבר להביא הישגים משמעותיים במאבק הזה. הכותרות זה תוצר לוואי של המטרה הזאת. אם נמשיך לפעול בדרך נחושה ותוך הרבה אמונה בדרך שאנחנו מובילים אז הכותרות כבר יבואו. אני לא מודד את ההצלחה שלנו לפי העמוד שבו אנחנו מופיעים בעיתון. זה דבר חשוב, אבל חשוב יותר להמשיך את המחאה הזאת גם ברחוב, גם בפייסבוק - במטרה ליצור מומנטום ולהביא לתוצאות משמעותיות בסוף הסבב הזה של המאבק".

המחאה גוועת, יש עוד טעם בכלל לשבת באוהלים?

"המשמעות של האוהלים מאוד סמלית וחשובה. עם זאת, צריך גם להבין, האוהלים כשלעצמם הם לא מטרה, הם אמצעי להזכיר לממשלה שאנחנו עדיין כאן, שהבעיה הזאת היא ארצית ונוגעת לרוב המוחלט של אזרחי המדינה".

אתה רואה את האוהלים שורדים בספטמבר?

"כן, כי אחרי ספטמבר מגיע אוקטובר. אם המחאה לא תהיה באוהל היא תהיה בדרך אחרת. יש לנו עוד כמה שפנים לשלוף, אוהל זה רק שפן אחד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו