בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תושבי הכפר אום ליסון במזרח ירושלים עומדים שעות במחסום בשביל לקבור את יקיריהם

עיריית י-ם לא מאשרת לתושבי הכפר אום ליסון להקים בית קברות. "זה סיפור ירושלמי קלאסי - שלא נותנים לאנשים לחיות ולא למות" אומר חבר מועצת העיר

2תגובות

מזה כמעט עשור מנסים תושבי הכפר הערבי אום ליסון, הממוקם במזרח ירושלים ומונה כמה אלפי תושבים, לקבל את האישורים הנדרשים להקמת בית עלמין משלהם. בשבוע שעבר, לאחר שהחלו בבנייה, בקרקע שנתרמה על ידי אחד מתושבי הכפר, הם שוב נדחו על ידי הרשויות.

עד היום תושבי הכפר קברו את מתיהם בחלקה אשר נמצאת מדרום לבית לחם, בתוך שטחי הרשות הפלסטינית, מרחק נסיעה של דקות ספורות. אולם מאז הוקמה גדר ההפרדה, מסעות הלוויה של אנשי אום ליסון כרוכים במעבר דרך מחסום ישראלי, בשני הכיוונים. "כשאנחנו עוברים מחסום צריך להודיע על זה מראש", אומר מוכתר הכפר, פלאח אבו-סירחאן. "אז הם צריכים לבדוק, כי לא מאמינים לנו שזה אדם שמת ואנחנו מלווים. לפעמים נתקעים במחסום שעה-שעה וחצי, ככה מחכים עם המת. ועוד פעם מחכים גם בדרך חזור. זה טירוף, כי זה משפחה של מת, אנשים שגם ככה באבל שעכשיו צריכים להתמודד גם עם המחסום".

פלאח אבו-סירחאן ליד בית הקברות של ג'אבל מוכבר. תצלום: אמיל סלמן

לטענת התושבים, הם נתונים בין הפטיש לסדן בעניין הזה זה זמן רב. מחד, הם אינם יכולים לקבור את מתיהם בבתי העלמין של הכפרים הסמוכים אליהם - צור באחר וג'אבל מוכבר - שכן הם עצמם סובלים ממחסור חמור בשטחי קבורה. מנגד, הרשויות השונות מגלגלות אותם מאחת לשנייה בלי להמציא להם פתרון. לפני כחמש שנים תרם אחד מתושבי אום ליסון דונם אדמה מדרום לכפר לצרכי הקמת בית עלמין. בעירייה נתנו אישור עקרוני לעניין, אלא אז הודיעו כי הם חוזרים בהם. הסיבה, אמרו לתושבי אום ליסון, היא כביש "טבעת ירושלים" שאמור לעבור באותה חלקה ממש, שלא הוקם עד היום.

לפני כשנה וחצי נעשה ניסיון נוסף, לאחר שתושב נוסף תרם קרוב לדונם וחצי אדמה, הפעם צפונית לכפר, לצרכי הקמת בית עלמין. לאחר שהוגשו תכניות אדריכל למקום, וכבר הונחו יציקות בטון וברזלים, הודיע להם בשבוע שעבר מהנדס העיר כי גם כעת העניין ייאלץ להיפסל. הסיבה הפעם היתה אזור עם "נוף פתוח" שאינו מתאים להקמת בית עלמין. את האשמה גלגלו בלשכת המהנדס על הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במשרד הפנים, שלטענתם אין שום סיכוי שתאשר הקמת בית העלמין בשטח המוצע. "אצלנו מכבדים את המתים, כמו אצלכם", אומר עלי איוב, ראש המנהל הקהילתי בבית צפפא והסביבה. "ביקשנו מהעירייה, תנו לנו שני דונם קרוב - אנחנו כבר נסתדר. אבל תנו לנו משהו".

כעת התושבים פועלים לזרז את התהליך על ידי קביעת עובדות בשטח הכלול בתכנית המתאר, בתקווה לזכות במעמד של היתר חורג. "תכנית המתאר תקועה מסיבה פוליטית", אומר חבר מועצת העיר ירושלים מאיר מרגלית (מרצ). "זה סיפור ירושלמי קלאסי - שלא נותנים פה לאנשים, לא לחיות ולא למות".

מעיריית ירושלים נמסר כי להם יש נכונות לפתור את העניין בהקדם, אולם במסגרת תוכנית להקמת בית עלמין אחד גדול שישמש את כלל כפרי מזרח ירושלים. לדבריהם זה יכול לקחת כשנה. לחילופין, אומרים שם, ישנה תכנית מתאר כוללת למזרח ירושלים, אשר מקצה שטח סמוך לצרכי בית עלמין. הבעיה במקרה הזה, טוענים בעיריית ירושלים, הוא משרד הפנים שאינו מאשר את התכנית.

משרד הפנים בחר שלא להגיב לטענות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו