בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

22.8.1974 / פרויקט הולילנד בירושלים יוצא לדרך

היום לפני 37 שנה:

תגובות

מתחם הולילנד של היום מתקשר למפלצת נדל"ן, לכיעור, לעשירון העליון וגם לשחיתות. מבט חטוף על תולדות המקום, שנולד באמצע שנות ה-50 כמלון של 70 חדרים מרוחק מהמולת העיר, מגלה שכבר אז הדברים לא נראו כשרים.

ב-22 באוגוסט 1974 דיווח שמשון ארליך ב"הארץ" על הנושא בפעם הראשונה, ונגע בנקודות שמעוררות תהייה גם כיום. "הטייל בסביבות מלון הולילנד יתרשם מהנוף הפסטורלי. המלון קטן, והבעלים השולטים על רוב האדמות יותר מ-20 שנה נמנעו מלפגוע בנוף". לפי הכתבה, "היזם שרצה לבנות מלון במקום שומם, עשה מעשה חלוצי", אולם ארליך תוהה על שום מה, ב-1952, מכרה לו רשות הפיתוח (לימים מינהל מקרקעי ישראל), שטח של 54 דונם, פי חמישה ממה שהיה דרוש לו, תמורת 15 אלף לירות, סכום שגם במבט לאחור נחשב מזערי.

ב-1956 רכש בעל המלון הנס קרוך כ-50 דונם נוספים, הכניס לקופת המדינה עוד 15 אלף לירות, וביוני 1959 הוסיף לאדמותיו כ-13 דונם נוספים.

בתחילת שנות ה-60 החל האזור להתפתח. מחירי הקרקעות גאו, וכבר אז נאמר ב"הארץ" כי "דיבורים על מחסור בקרקע לשיכון נשמעו בארץ".

בהתחשב בתשלומיו של קרוך חישב "הארץ" כי לפי ערכי הכסף ב-1974, לאחר חישוב עליות המחירים, שולם בעבור 115 הדונם המדוברים סכום של כ-200 אלף לירות. המלון שהורחב עם השנים מנה בשנת 1974 כ-150 חדרים, ובאופן עקרוני, שטח של כעשרה דונם היה אמור להספיק לבעלים, שנשארו עם יותר מ-100 דונם לא מנוצלים.

חישוב נוסף שערכו ארליך ו"הארץ" גילה כי מחיר דונם ב-1974 היה כ-500 אלף לירות. קבלן מהיר מחשבה הצהיר כי גם לאחר הפרשת שטחים לשימור הטבע ולפיתוח, ניתן יהיה לבנות על שאר הקרקע לפחות 700 דירות של שלושה חדרים. בסיכום כולל נקבע כי ערך השטח, לו הופשר לבנייה, היה כ-60 מיליון לירות. גם לאחר ניקוי מס שבח והפרשות לאוצר, היה נשאר בכיסו של קרוך סכום של יותר מ-50 מיליון לירות.

קשה לבוא בטענות לבעלי המלון. "הם ביקשו לקנות אדמות, אך איש לא הכריח את פקידי הממשלה לאשר את הבקשות, והממשלה היתה אמורה לתהות לפחות באשר לגודל השטח. אולם, כשאומרים שהאדמות עולות עשרות מיליוני לירות, שוכחים מי ישלם", נכתב ב"הארץ", בציון העובדה שעל השטח המדובר אפשר היה לבנות בצפיפות כ-1,500 דירות של שלושה חדרים. "את המחיר על הקרקע, שהמדינה חילקה למעשה חינם, ישלמו אלפי זוגות צעירים, או כל תושבי המדינה, בסובסידיות הניתנות למשתכנים", נכתב.

מלון הולילנד התפרסם בזכות בריכת השחייה ומסלול המיני גולף שהיו בו. אולם, מוקד העניין במקום היה דגם ממוזער של ירושלים, כפי שהיתה בשיא תפארתה בשנת 66 לספירה, מעט לפני המרד הגדול והחורבן. חנוכת הדגם שהתקבל בהתלהבות, התקיימה ב-1966. בתחילת המאה הנוכחית נהרס המלון, וחורשת האורנים שהקיפה אותו נעקרה. דגם ירושלים העתיקה הועבר ב-2006 למוזיאון ישראל, ומתחם מלון הולילנד הפך לאתר הבנייה של מגדלי מגורים צמודים בני 12 עד 18 קומות ונוסף להם מגדל בודד של 32 קומות. לא נראה שזוגות צעירים (או קשישים) ימצאו כאן דירות שלושה חדרים במחיר סביר.

מתנגדי הפרויקט (מסיבות רבות, בהן הפגיעה במרקם הטבע העירוני) כינו, ועדיין מכנים את המתחם, "המפלצת על ההר". ב-2004 כתבה אסתר זנדברג ב"הארץ" כי "העובדה שהתממש (המיזם) היא כתב אישום והשאלה נגד מי היא שולית בלבד. המיזם, שעין לא ראתה כיעור תוקפני כמוהו, היה מתחילתו צירוף הרסני של החלטות שגויות, התנהלות בלתי תקינה, היעדר שקיפות ציבורית וכל חוש מידה, טעם רע ושיגעון גדלות אדריכלי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו