בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ב' זה אוהל, B זה ביטחון

הסטודנטים היהודים בארה"ב הכריזו על הקמת 20 מאהלי מחאה בקמפוסים. הרעיון לקוח משדרות רוטשילד, אבל הנושא יהיה, גם הפעם, מדיני

תגובות

"מחאת האוהלים מתפשטת לקמפוסים בארה"ב", הכריזה בשבוע שעבר ידיעה באתר האינטרנט של השבועון היהודי-אמריקאי "פורוורד", שדיווחה על יוזמה חדשה של ?הלל', אגודת הסטודנטים היהודים בארה"ב. אם לרגע נדמה שיהודי ארה"ב הצעירים מזדהים עם המחאה החברתית שמנהלים אחיהם בישראל, די להתעכב לרגע על התאריך המיועד להשקת המחאה: ספטמבר. כאשר יתקעו חברי הלל יתדות במדשאותיהם של 20 קמפוסים ברחבי ארה"ב, לא יהיה זה על מנת להפוך לשלוחה של רוטשילד, אלא כדי להזמין סטודנטים מכל הדתות והעמים לדון בהכרזת מדינה פלסטינית באו"ם.

במובן מסוים, מהווה היוזמה הזו של הלל - ארגון הדבק בעמדה פרו-ישראלית לא מתפשרת, פגיעה במאמציהם של עמיתיהם הישראלים לעורר זירה רדומה של מחאה חברתית, אשר היתה קבורה שנים מאחורי השיח המדיני-ביטחוני. אך מסתבר שקשה מאוד להסיט את ההתעניינות היהודית-אמריקאית בישראל אל מחוזות אזרחיים וחברתיים יותר.

ראש המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית, פרופ' אלי לדרהנדלר, אינו מופתע שיהודי ארה"ב אינם מגלים עניין בסוגיות החברתיות בישראל. "בסדר גודל גס, אולי שליש מ-6 מיליון היהודים בארה"ב מעודכנים בפוליטיקה הפנימית בישראל, וזו הערכה נדיבה", הוא אומר. להערכתו, ההתעלמות הגורפת מהמחאה החברתית בישראל אינה מעידה על ירידה באהדת יהדות ארה"ב לישראל. אהדה זו, הוא אומר, נמדדה לעתים רחוקות, אם בכלל, במונחים של התעניינות בסוגיות פנימיות של חברה וכלכלה.

האהדה נקנית בפיגועים

שאלוני הסקרים שעורכים הארגונים הגדולים בקרב יהודי ארה"ב מדי כשנה, מציגים שאלות רבות על היחס לישראל ולמדיניות החוץ שלה, אך אף לא שאלה אחת על פער המעמדות, ההפרטה, הדיור או כל סוגיה אחרת שמעסיקה כיום את יושבי האוהלים. אפשר היה לטעון שמחאה יוצאת דופן שכזו היתה מעוררת עניין ביהודי ארה"ב גם אם לרוב אינם עוסקים בסוגיות חברתיות בישראל; ושהעניין המועט יחסית במחאה הוא אכן תולדה של אהדה פחותה לישראל. אלא שעל אף מאמרים אין ספור בעיתונות ובאקדמיה על הריחוק המזדחל של יהודי ארה"ב מישראל, הנתונים אינם מצביעים על מגמה חד-משמעית.

שלושה חוקרים שעיינו בנתוני סקרים בקרב יהדות ארה"ב משנות ה-80 ועד ימינו טוענים שהזיקה לישראל נותרה יציבה לאורך השנים. מחקר שפרסמו בשנה שעברה תיאודור ששון, צ'רלס קדושין וליאונרד סאקס הראה שבין 1989 ל-2008, שיעור הנשאלים היהודים שהסכימו עם הקביעה "אכפת לי מישראל" נותר כמעט ללא שינוי - כ-70%. אמנם בין 2005 ל-2008 ירד שיעור הנשאלים שחשו קרבה לישראל מ-77% ל-67%, אבל החוקרים מציינים ש"הירידה חלה לאחר עלייה של 11% בין השנים 1994 ל-2005. החוקרים אינם מתעכבים רבות על פשר העלייה והירידה בתחושת הקרבה לישראל, ומציעים רק סברה לפיה האהדה לישראל עלתה בשנים בהן סבלה מפיגועי טרור, וירדה עם הרגיעה. כלומר, אנו שבים לסוגיה הביטחונית.

לא רואים עד רוטשילד

שרון אשלי, מי שהגתה את פרויקט המאהל בקמפוס האמריקאי, מספרת בשיחת טלפון מוושינגטון שהרעיון קדם למחאת יולי בישראל, אך כשהציגה אותו קשרה בין השניים "כי אי אפשר שלא". היא מסכימה שמאהלי הקמפוס "לא בדיוק רלוונטיים למחאה הנוכחית בארץ", אבל מוסיפה באותה נשימה ש"ניואנסים של מה שקורה בחברה הישראלית חשובים לא פחות". ובכל זאת: "חשוב להבין שבקמפוסים באמריקה מפחדים מספטמבר. זה לא שהמחאה בישראל לא מעניינת אותנו, אבל המשימה היתה לחשוב על האתגר שעומד בפני סטודנטים יהודים שאינם קשורים לארץ כמו בעבר ואינם מבינים מה מתחולל בה, ובכל זאת נמצאים בתוך המערבולת הזו של חדשות ויש להם תהיות ושאלות". אשלי עובדת כעת גם על הכנת קורס של שנה שלמה על ישראל לצעירים יהודים בצפון אמריקה, "שילך מעבר לפוליטיקה, ויעשיר את הידע שלהם בתחומים נוספים". המאהל, היא מקווה, יהיה "תחילתה של הידברות שתשרטט תמונה רחבה יותר של החברה הישראלית, וש"השיחה שצריכה להתקיים תוכל להמשיך גם אחרי שמפרקים את האוהל".



"זה לא שהמחאה לא מעניינת את היהודים, אבל אנחנו מפחדים מספטמבר". הפגנת ישראלים בניו יורק, בשבוע שעבר
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו