בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היום לפני 12 שנה: שירן פרנקו מחולצת מרעידת אדמה בטורקיה

3תגובות

"קדחתי חור, הצצתי פנימה ונדמה היה לי שאני רואה יד. צעקתי פנימה, חשבתי שענו לי. הוריתי לכולם לדומם את המכשירים. צעקתי שוב וענו לי בעברית. מכאן הכול התגלגל מהר", סיפר בהתרגשות רב-סרן ערן מגן על שאירע זמן קצר לפני כן, בארבע לפנות בוקר של ה-21 באוגוסט 1999: שירן פרנקו, בת 9, חולצה אחרי 98 שעות מתחת להריסות בניין שקרס ברעידת אדמה.

צוות החילוץ הישראלי שהוחש לעיירת הנופש הטורקית העריך זה יומיים שבני משפחת פרנקו הלכודה - התאומים שירן ואריה, האב יצחק והוריו מרים ושמואל - נמצאים בין הריסות הבניין. "מצאנו סימנים מזהים לפיהם זו הדירה. החלטנו לחצוב חור במקום", סיפר מגן לשליח "הארץ" בטורקיה, דניאל סובלמן, "מצאתי קצה של סדין שהציץ החוצה, ושם החלטתי לחפור. ההימור שלי היה שיש חלל בחדר הילדים". הוא קדח פתח קטן. "הצלחתי לראות יד בצבע אנושי, חי, ניסיתי לקרוא לה אך לא הצלחתי להוציא קול מהגרון. רק בניסיון השני הצלחתי לדבר".

החור הקטן הורחב בזהירות רבה. שעה אחר כך, לעיני מצלמות צוות הטלוויזיה של הערוץ הראשון, שירן נמשתה החוצה, שלמה ומיובשת. "הקצינים שהיו עדים לחילוץ עמדו בצד נרגשים והזילו דמעה. קצין הרפואה של פיקוד העורף, אלוף-משנה איציק אשכנזי, סיפר שהדבר הראשון שביקשה הילדה היה פחית קולה. אשכנזי מיהר להרטיב את שפתיה של הילדה, כדי להרגילה שוב לנוזלים, לאחר שלא שתתה דבר כמה ימים". איריס פרנקו, שזה יומיים מצלמות הטלוויזיה תיעדו אותה עוקבת אחרי החילוץ של משפחתה הוזעקה למקום. "למה לקח להם כל כך הרבה זמן להגיע?", שאלה אותה בתה שירן. "הם עבדו מאוד קשה", ענתה אמה. "היתה לי כל הזמן תפילה, אבל לאחר שראיתי כל כך הרבה גופות מעוותות, לא האמנתי שמישהו יכול לצאת חי ממצב כזה", סיפר אמנון נאור, אחיה של איריס. "פתאום צעקו 'יש חיים' ואחרי זה הוציאו את שירן החוצה, כמו בלידה". מעט אחר כך נמשתה מההריסות גופתם של התאום אריה, ושל אביה וסבה של שירן.

בבית החולים תל השומר, שם אושפזה שירן, סיפרו הרופאים שאינה זוכרת דבר, שהיא סובלת משבר קל בכתפה ומאפס סיבוכים, והגדירו את מצבה כנס. גדודי עיתונאים לא משו מפתח המחלקה, למרות שאיריס יצאה אליהם והתחננה על פרטיותה. הפער בין קדושת החילוץ בטורקיה למהומת הכתבים בישראל הטריד מבקרי תקשורת, ועל גבי הקרנבל התקשורתי קם קרנבל של ביקורת תקשורת. "הראיון המביך ('מה את רוצה שמיכל ינאי תביא לך במתנה?') הביא לשיא את הציניות והאטימות שהפגינו כמה עיתונאים ביחסם לניצולה הקטנה מרעש האדמה בטורקיה", כתבה נרי ליבנה על ראיון שערכה עם שירן מגישת תוכנית הבוקר של גל"צ, נעמי קרן; "בא שדרן-כוכב מערוץ הילדים בטלוויזיה. הוא הביא אתו מתנה וגם צוות צילום והקלטה. נתנו להם להיכנס", תיאר תום שגב את היום הראשון בתל השומר. "אחר כך באו צוותי החדשות של שני ערוצי הטלוויזיה; הם אינם יכולים להשתמש בחומר שצילם ערוץ הילדים, הסבירו ודרשו שגם להם יותר להיכנס. היו שם שדרני קול ישראל וגלי צה"ל וגם עיתונאים. כולם רצו להיכנס אל שירן. היה חם, הכתבים לא רצו לחכות שם כל היום, יש להם עוד כמה דברים לעשות"; "הוא הפך ילדה קטנה לפריק-שואו, כמו איש הפיל", כתב רוגל אלפר על רפי רשף; ואסתר זנדברג ביקשה: אם יקרה המקרה ואני או אחד מבני משפחתי ניקלע לצרה גדולה, ונהיה סתורי שיער וטרוטי עיניים; ואם נקבל בשורות איוב, או נקווה, ונתבדה, ונישבר, או נתגבר; ואם מי מאיתנו יינצל מתופת, על ידי אנשים טובים, וגופו ייקשר לאלונקה, וגוו העירום ייחשף תוך כדי מבצע החילוץ - אנא הרחיקו מאיתנו את המצלמות ואת המיקרופונים. ברגע האמת לא יהיה לנו כוח".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו