בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היום לפני 58 שנה: שערוריית הקולנוענים הגרמנים בישראל

תגובות

שלושת הסטודנטים הגרמנים ששהו באוגוסט 1953 בעיר העתיקה בירושלים תיכננו את מסלול חזרתם לאירופה: הם ייכנסו דרך מעבר מנדלבאום למדינת ישראל, ייסעו לנמל חיפה ומשם יפליגו באנייה ליבשת. הם הגישו בקשה לישראל באמצעות הקונסוליה האמריקאית, שתתיר להם להיכנס לשטח ישראל. אך ב-31 באוגוסט החליטו שלטונות הביטחון הישראליים לא לתת להם רשות מעבר. "הם יהיו נאלצים להגיע לאירופה דרך ארצות ערב", מסר "הארץ" בידיעה קטנה על הסטודנטים שנדחו.

אף שלא נרשמו בעיתון תגובות לאירוע הזה, יש לשער שהפיס את דעת הקהל בישראל, שסערה באותם ימים מהגילוי ששני קולנוענים גרמנים קיבלו אשרת כניסה לישראל. בתקופה ההיא הסתכם מספר התיירים הגרמנים הלא-יהודיים בישראל בשמונה - שלושה חסידי אומות עולם ו"חמש נשים קשישות, שביקרו כאן אצל קרוביהן". מעבר לכך, כל עצירה של גרמני בשדה התעופה לוד, לרוב מלווה בשוטר, זכתה לאזכור בעיתון כמקרה חריג ולא רצוי. כך למשל ביוני 1952 התפרסם ב"הארץ" ש"מהנדס גרמני נוצרי בשם ולטר דוברגר" נאלץ לשהות לילה אחד בלוד לאחר שמטוס ס.א.ס שבו נסע מפרס לגרמניה עם 18 נוסעים נוספים התקלקל, ונאלץ לנחות בישראל "מחוסר אפשרות לתקן את הקלקול במקום אחר". "ליד חדרו של המהנדס הגרמני ניצב שוטר כל הלילה", דיווח "הארץ", "השוטר ליווה את הגרמני גם בלכתו למסעדה". בהזדמנות אחרת דיווח "הארץ" כאשר קונסול מערב גרמניה בבומביי עצר לשעה קלה בלוד בדרכו לאירופה. משטרת שדה התעופה דאגה ל"מניעת מגע עם אזרחים ישראליים בשדה התעופה".

לכן הופתעו חברי כנסת ואזרחים ישראלים לגלות בראשית קיץ 1953 שמשרד החוץ אישר את כניסתם של שני הקולנוענים הגרמנים, אחד מהם הוא תומאס הרלאן, בנו של פייט הרלאן, מבכירי הבמאים במפלגה הנאצית, יוצר הסרט האנטישמי הידוע לשמצה "היהודי זיס". המדיניות של ישראל אסרה על כניסת גרמנים נוצרים לשטחה, והנה פתאום באו שניים, עם ייחוס נאצי ועם מצלמות קולנוע. התעלומה התפזרה חלקית כאשר "יודע דבר במשרד החוץ" מסר לסופר המדיני של "הארץ" ש"המדינה הקונסולארית במשרד החוץ הוציאה אשרות כניסה אלו לאחר שד"ר נ. גולדמן ואישים מספר ממשפחת רוטשילד בצרפת פנו למשרד החוץ בבקשה שיותן לצעירים להיכנס לישראל. הרלאן... נימק את רצונו לצלם סרט מחיי ישראל באמרו, כי הוא מתחרט על מעשי אביו והעם הגרמני וברצונו לכפר על כך".

אותו יודע דבר הסביר לסופר "הארץ" ש"המדיניות של משרד החוץ היא להרשות לגרמנים מספר להיכנס לישראל, כדי להרגיל את דעת הקהל הישראלי לקראת בואם בעתיד של מומחים גרמניים שירכיבו את המכונות והציוד שיתקבלו באמצעות השילומים מגרמניה".

זמן קצר אחר כך נפוצו שמועות שהשניים עזבו את ישראל, ושהפילם שהספיקו לצלם הוחרם, כמו גם המכונית שהביאו עמם. אבל "הארץ" דיווח שעל אף השמועות, הגרמנים עדיין כאן. "תעלומתם של השניים מסתבכת והולכת והשלטונות עושים ככל יכולתם להעלים מעיניי הציבור את מקום הימצאם של השניים, התעסקותם ומטרת ביקורם. משונה הדבר שהידיעה, כי השניים עזבו את ישראל מקורה במשרד החוץ".

ניסיונות לקבל תגובה ממשרד החוץ העלו חרס. רק בסוף יולי, בדיון מיוחד שנערך בכנסת, הודה שר החוץ משה שרת ש"משרד החוץ הישראלי אחראי לביקור של שני המסריטים הגרמניים בארץ". שרת הסביר שמשרד החוץ לא יזם את הביקור, כי אם רק נענה להמלצות של "אישים יהודיים ידועים בחוץ לארץ שהיה למשרד כל היסוד לתת אמון גמור בהם; משרד החוץ ידע, כי המדובר בשני גרמנים אנטי-נאציים, וכי אחד מהם מבקש לכפר על עוונות אביו". שרת הבטיח לפני הכנסת: "אני אעשה את כל הדרוש למען לא יישנו מקרים מעין אלה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו