בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היום לפני 82 שנה: מאורעות תרפ"ט וטבח היהודים בחברון

24.08.1929

תגובות

בקיץ 1929 שוטט העיתונאי יהושע משולח בערים ובכפרים ערביים בדרום הארץ. הוא עשה כמה שבועות בשכם, בעזה ובבאר שבע, ובראשית אוגוסט בא לחברון. הוא עשה שם שבועיים, כתב את רשמיו ממערת המכפלה, שהודפסו ב"הארץ", וב-22 באוגוסט, אחרי כמה שבועות שהייה בחברון, התגעגע ל"מקלחת קרה בביתי בתל אביב". כך סיפר משולח ב"הארץ" 50 שנה אחר כך.

הוא לא העלה בדעתו שיומיים אחר כך, ב-24 באוגוסט, יעשו ערבים טבח ביהודי חברון, שיותיר 66 הרוגים ו-58 פצועים, בקהילה של כ-600 בני אדם. "סובבתי בחופשיות גמורה בין ערביי העיר ולנתי בבית מלון ערבי זול", סיפר על השבועות שעשה בחברון. "לא הרגשתי כלל שמשהו חמור עומד להתרחש כאן בתוך זמן קצר. העיתונים הערביים, שהגיעו יום-יום לחברון, אמנם דיווחו על המתיחות השוררת בין ה'יאהוד' לערביי פלשתינה, אך (...) יהודי חברון, גברים ונשים, היו באים לשוק מדי יום וקונים בחנויות של הערבים דברי מכולת, ירקות ופירות, וגם משוחחים עם בעלי החנויות, כשכנים טובים".

משולח עזב את חברון באוטובוס שהיה עמוס, מלבד 20 נוסעיו, בצרורות וכמה כבשים חיים. "הייתי נוסע יהודי יחיד בתוך האוטובוס", סיפר. רק אז החל להרגיש שמשהו תלוי באוויר. "הנוסעים דיברו ביניהם על ה'יאהוד' ועל מה שעלול להתרחש מחר, ביום שישי, בירושלים, לאחר התפילה במסגד עומר על הר הבית". כשהגיע למלון בירושלים, שם עצר ללילה בדרך לתל אביב, אורחי המלון דיברו בדאגה על המהומות שיפרצו ביום שישי. בבוקר החליט משולח לסור לביקור קצר בבית לחם, לשתות קפה עם חנווני ערבי שהכיר בחברון ושהזמין אותו לחנותו בעיר.

בדרך לבית לחם ראה מאות ערבים - צועדים ברגל או רכובים על חמורים - שפניהם לירושלים ובידיהם מקלות, אך לא ייחס לזה חשיבות. ברחובות העיר פגש ערבי זקן. "הוא שאלני בנימוס רב אם אני יהודי, ולשמע תשובתי ייעץ לי לנהוג בזהירות ולא להימצא ברחוב, כי היום מתיחות בעיר". הוא הציע לו ללון בביתו. אבל משולח החליט ללכת לתחנת המשטרה, מרחק כמה דקות משם. לפני שנכנס הספיק לשמוע נהגי מוניות שחזרו מירושלים, נסערים מהמהומות שהחלו שם.

"בתחנת המשטרה נמצא רק שוטר ערבי אחד. הצגתי את עצמי כיהודי שבא לביקור קצר בעיר ופירטתי את חששותי. השוטר היה אדיב מאוד והבטיח לי כי לא יאונה לי כאן דבר". אבל השוטר היחיד היה חסר אונים כאשר חבורת נערים החלה להלום בדלתות. רק כאשר הצטרפו לתחנה שני שוטרים ערבים, שחזרו מסיור בעיר, הם הצליחו להניס את הנערים. אחרי שהגישו למשולח תה וליוו אותו לדואר, כדי להודיע לאשתו שהוא חי, הסמל קרא לנהג מונית וביקש אותו לקחת את משולח לירושלים. "אל תשכח להביא מהחוואג'ה אישור שאכן הגיע בשלום לירושלים", אמר לנהג. זה חבש תרבוש אדום לראשו של משולח, והם יצאו לדרך.

בירושלים הקיפו המון יהודים את המונית, עם מקלות בידיהם. "הנהג ואני היינו לרגע נתונים בצרה גדולה, כי חשבו אותנו לערבים", נזכר משולח. "הסרתי את התרבוש מראשי וצעקתי לאלה שהקיפו את המכונית, כי אני יהודי שניצלתי ממוות בבית לחם והנהג הערבי שלידי הוא שהביאני לכאן והוא ראוי לתודה ולברכה על כך". המהומה נמשכה, אבל מישהו נתן הוראה לשחרר את הנהג.

למחרת, ב-24 באוגוסט, החל הטבח האכזרי ביהודי חברון. הנציב העליון הודה שהבריטים הגיבו באטיות ל"התעללויות אכזריות שאין הפה יכול לבטאן". "נשחטו זקן ונער, לא רוחמו אשה ותינוק, נשרף עמל אנוש, נחרבו פינות שקטות", כתב "הארץ" במאמר מערכת שכותרתו "כצאן לטבח?", ואשר מחה על מאסר צעירים יהודים "שנלחמו את מלחמת הקודש לחיי האדם ולא נתנו את היישוב הפקר (...) האין הממשלה יודעת כי אנחנו היינו הנתקפים בכל מקום?".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו